האם עיריית בני ברק, סניף של רשת "כמעט חינם" וסניף של רשת שופרסל לא קיבלו את התובעת לעבודה בשל היותה בהיריון? זוהי השאלה שעומדת להכרעתנו בתיק זה.
העובדות הצריכות לעניין
1. התובעת הנה עובדת סוציאלית וסיימה את לימודיה באוניברסיטת בר אילן בהצטיינות בשנת 2010. לאחר הסמכתה כעובדת סוציאלית, פנתה התובעת לעיריית בני ברק (להלן - "
העירייה") בעקבות פרסום בעיתון, ולאחר ששלחה קורות חיים, זומנה לראיון עבודה בלשכת צפון אצל הגב' קניג ביום 29.08.10.
2. במהלך הריאיון, סיפרה התובעת לגב' קניג כי היא בחודש השלישי להריונה. לטענתה, השיבה לה האחרונה כי העניין מהווה בעיה וכי לא מקבלים נשים בהיריון לעבודה וכי מכיוון שהיא התרשמה מאוד מכישוריה המקצועיים, היא מבקשת ממנה לחזור לאחר הלידה. שיחה זו הוקלטה ע"י התובעת.
3. בשל הדחיפות למצוא מקור פרנסה, פנתה התובעת לחפש עבודה כקופאית בסניף אור יהודה של רשת "כמעט חינם" (להלן - "
כמעט חינם"), שם ערכה קניות. בראיון עבודה שהתקיים עם סגנית מנהל הסניף, נשאלה התובעת האם היא בהיריון והשיבה בחיוב. בשיחת טלפון שנערכה ימים מספר לאחר מכן והוקלטה ע"י התובעת, הודיעה לה סגנית המנהל כי לא ניתן לקבל אותה לעבודה בשל הריונה.
4. התובעת לא אמרה נואש ופנתה טלפונית לסניף של רשת שופרסל הממוקם בפתח תקווה (להלן - "
שופרסל"), אלא שעם היוודע דבר הריונה, נאמר לה כי לא מקבלים נשים בהיריון לעבודה. שיחה זו הוקלטה אף היא ע"י התובעת.
5. בכתב ההגנה מטעמן, הכחישו הנתבעות את טענות התובעת וטענו כדלקמן:
א. עיריית בני ברק טענה כי מחלקת משאבי אנוש היא זו שמוסמכת לקבל עובדים ולא הגב' קניג, שנעדרת כל סמכות בעניין, וכי משזומנה התובעת לראיון ע"י אגף משאבי אנוש והחליטה שלא להגיע, אין לה להלין אלא על עצמה.
ב. עוד טענה העירייה, כי מדובר ברשות מקומית שרוב עובדיו ועובדותיו משתייכים למגזר החרדי, בו היריון נתפס כדבר חשוב וחיוני, וכי עובדים מתקבלים על סמך כישוריהם המקצועיים בלבד.
ג. רשת "חצי חינם" טענה כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, והנה תוצאה של מזימה שרקחה התובעת על מנת להתעשר שלא כדין, ולשם כך "תרה אחרי קורבנות, אשר תצליח להכשיל ולהפיל בפח על מנת לזכות בסעד, מבלי שיהיה עליה לעבוד בפועל".
ד. עוד טענה חצי חינם, כי היא מעסיקה נשים רבות, ומתוכן נשים הרות או לאחר לידה, וכי לא סביר שהתובעת, אשר רכשה השכלה כעובדת סוציאלית, ואין ספק כי הנה בעלת כישורי יתר לעבוד כקופאית, תחפש באמת עבודה שכזו, דבר המחזק את הטענה כי "לא היתה מחשבה וכוונה להתקבל לעבודה, ונוכח האמור, כל תפקיד מוצע שירת את המטרה, חיפוש קורבנות לתביעה", וכי מכתב התביעה עולה תחושה, "כי לו היתה התובעת מתקבלת, לא היתה עובדת בפועל, שכן נראה כי מטרתה לחפש אחר מי שמסרב לקלוט אותה, ולא לעבוד באמת".
ה. לטענתה, התובעת לא התאימה לדרישות המשרה המוצעת, שאינה זמנית, מטעמים שאינם קשורים בהריונה.
ו.
רשת שופרסל - טענה אף היא כי התובעת אינה אישה תמימה, וכי מדובר באשה, "אשר גילתה דרך קלה להתעשר, מבלי לעבוד בפועל, ועברה, בשיטתיות, ממעסיק פוטנציאלי אחד לאחר, בעשותה שימוש בטכניקת הקלטה, בחוסר תום לב מובהק, בעודה מכניסה מילים לפיו של המוקלט בלא יודעין", וכי התביעה הוגשה כנגד שלושה נתבעים בלבד, שכן אותם היא הצליחה להפיל בפח, כאשר, "סביר מאוד, ברמה גבוהה של וודאות, כי במסע ההקלטות הוקלטו עוד מספר כזה או אחר של מעבידים פוטנציאליים, אשר, "לרוע מזלה" של התובעת, הסכימו לקבלה לעבודה, חרף הריונה...".
ז. עוד טענה שופרסל, כי התובעת הטעתה במכוון את הנציגה שעמה שוחחה בטלפון וזאת על מנת "לקבל תשובות מוזמנות המתאימות למשבצת הרלוונטית בכתב התביעה".
6. שופרסל הטעימה, כי עובדות בשירותה מאות רבות של נשים, לרבות נשים בהיריון ונשים לאחר לידה, לרבות בתת הרשת "יש", המשרתת בעיקר את האוכלוסייה החרדית, שם רוב העובדים הנם נשים, וכי במהלך השנה האחרונה הועסקו בסניף 3 עובדות בהיריון, אחת מהן אף נקלטה לעבודה בהיותה הרה. על כן, אין שחר לטענת התובעת, לפיה מדובר במדיניות מפלה כלפי נשים בהיריון וכי "התבטאות אומללה מפי עובדת של סניף אחד, מתוך מאות סניפים, המעסיקים אלפי נשים, כאלה שבהיריון וכאלה שעוד תהיינה בהיריון בעזרת השם, אינה מעידה על קיומה של מדיניות!"
7. תביעתה של התובעת מושתתת אפוא על הוראות חוק שווין הזדמנויות בעבודה ועל פיצוי בגין עגמת הנפש וההשפלה, שלטענתה נגרמו לה בשל הפלייתה לרעה מחמת הריונה.
הראיות שהוצגו בפני בית הדין
8. ביום 13.01.13 נשמעו בפנינו עדויות הצדדים. מטעם התובעת העידה היא עצמה; מטעם עיריית בני ברק העיד מר אהרון אדלר, גזבר העירייה; מטעם חצי חינם העידה הגב' דנילוב מאיה, אשר היתה הקופאית הראשית בסניף אור יהודה בזמנים הרלוונטיים; ומטעם שופרסל העידו מנהל הסניף, מר אשכנזי, סגניתו, הגב' יחזקאל וכן אחראית משמרת, הגב' רוזנברג והקופאית הראשית, הגב' קפיטולסקי.
9. התובעת צרפה לתצהירה את תמלילי השיחות בינה לבין הגב' קניג מעיריית בני ברק; בינה לבין שתי עובדות בחצי חינם (אורנה ומאיה) ובינה לבין הגב' אלה קפיטולסקי משופרסל.