האם ביצעה המשיבה פעולות שיש בהם כדי להפריע במהלך ההתארגנות הראשונית של עובדיה, והאם קמה למבקשת זכות לפיצוי לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוצים, תשי"ז-1957? בשאלות אלה נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.
-
המשיבה היא חברה שעיסוקה ביבוא ושיווק של מוצרי מזון כגון פיצוחים, חמוצים ותבלינים. המשיבה מציעה את מוצריה לציבור, בין היתר, באמצעות עובדיה הפזורים בדוכני מזון שהוקמו בתוך סניפי רשתות השיווק השונות ברחבי הארץ [להלן: "המשיבה"].
-
במהלך חודש מאי 2015 פנה עובד המשיבה מר מוטי גולן [להלן: "מר גולן"] להסתדרות העובדים הכללית החדשה [להלן: "המבקשת"]. מר גולן מועסק בסניף אושר עד במגדל העמק ופנייתו הייתה לסניף המבקשת במרחב עמקים צפוני, גולן טען כי המשיבה איננה מחילה על עובדיה את הוראות צו ההרחבה בענף שיווק מוצרי המזון, ואיננה משלמת להם שעות נוספות כדין. בעקבות הפניה, ובתאום עם המבקשת במהלך חודש יוני 2016 החל גולן בפעילות להחתמת עובדי המשיבה על טופסי הצטרפות להסתדרות.
-
ביום 21/6/15 ערך מר גולן סיור בסניפי הנתבעת באזור ירושלים ביחד עם נציגת המבקשת.
-
כארבעה ימים לאחר מכן, ביום 25/6/15 נשלחה למר גולן הזמנה לשימוע לשקילת פיטוריו. אין חולק כי מועד השימוע נדחה בעקבות בקשתו של גולן ובשל שהייתו בחופשת מחלה.
-
ביום 30/6/15 שלחה המבקשת למשיבה הודעה לפיה למעלה משליש מעובדי המשיבה הצטרפו לשורות ההסתדרות, אשר הפכה לארגון היציג של עובדי המשיבה ולפיכך מבקשת לנהל מו"מ לצורך חתימה על הסכם קיבוצי. במכתב צוינו שמות חברי ועד הפעולה : מר מרדכי (מוטי) גולן, גב' טטיאנה דנן ומר גבריאל (גבי) אזולאי (אין חולק ששמו של אזולאי הוסף בגרסה מאוחרת של המכתב, שנשלחה מספר שעות לאחר המכתב המקורי - נספח מב/10 לבקשה).
-
ביני לביני, בנסיבות שעוד נידרש אליהן, נמסרה למר גבי אזולאי הודעה לפיה המשיבה קיבלה את הודעתו בדבר התפטרותו מעבודה.
-
בהמשך הדברים, הסתיימה העסקתם של שני עובדים ממוצא אפריקאי שאינם אזרחי ישראל ואשר הועסקו בחנויות המשיבה. הפסקת ההעסקה נעשתה למחרת חתימתם על טופסי הצטרפות להסתדרות. יאמר מיד כי שני העובדים, מר אשרף בביקיר ומר מוחמד עלי עבדעזיז הועסקו אצל המשיבה באמצעות חברת כ"א ובין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לשאלת קיומם של יחסי עבודה בינם לבין המשיבה.
-
ביום 13/7/15 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, ובקשת צד לפסיקת פיצוי לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים. בבקשות שהונחו בפנינו נטען כי ההליכים לסיום העסקתם של ארבעת העובדים דלעיל נעשו בניגוד להוראות חוק הסכמים קיבוציים.
עוד נטען, כי המשיבה מנהלת מעקבים אחרי העובדים המתארגנים ומפעילה עליהם לחצים מסוגים שונים על מנת להפריע להתארגנות.
הבקשה נתמכה בהקלטות שביצעו העובדים המתארגנים מוטי גולן ואשרף בביקיר, מהם עלה לכאורה כי קיימת זיקה בין פעילותם בהתארגנות לבין המהלכים לסיום העסקתם אצל המשיבה.
-
בדיון שהתקיים למחרת היום (14/7/15) במעמד הצדדים, בטרם הוגשה תגובה מפורטת על ידי המשיבה, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוקפאו ההליכים לסיום העסקתם של העובדים גולן ואזולאי, וכי ינקטו מהלכים לצורך השבתם לעבודה של העובדים בביקיר ועבדעזיז. עוד הוסכם, כי הדיון בהליך העיקרי יאוחד עם הדיון בהליך הזמני, באופן שהתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 12/8/15, וכן נקבעו מועדים להגשת תצהירים משלימים של שני הצדדים.
בהחלטת בית הדין מיום 14/7/15 הובהר למשיבה כי עליה להימנע מכל התערבות בהתארגנות ומכל פניה לעובדים בהקשר זה.
-
ביום 29.7.15 פנתה המבקשת בבקשה להקדמת הדיון. בבקשתה טענה כי המשיבה ממשיכה לפעול לשם הפרעה להתארגנות, וזאת באמצעות עובד בכיר, מר דוד נבטיאן, אשר כיהן כמנהל אזור ירושלים אצל המשיבה.
על פי הנטען, לאחר הדיון שהתקיים בפנינו ביום 14/7/15 מר נבטיאן פעל על מנת להחתים עובדים על מכתבים בהם יבטלו את הצטרפותם להסתדרות.
המבקשת צירפה לבקשתה תמליל של שיחה טלפונית בה נשמע נבטיאן מבקש מעובד שיצא מקבוצת הווטצאפ שפתחה ההסתדרות ביום 23/7/15, תצהיר של עובד המעיד על לחצים שהפעיל עליו נבטיאן על מנת שיבטל את הודעתו על הצטרפות להסתדרות, וכן תמליל שיחה של גולן עם עובדת שהתלוננה בפניו על כי נבטיאן השפיע עליה על מנת שתבטל את הצטרפותה להסתדרות והודעות דומות שקיבל גולן מעובד נוסף. עוד נטען בבקשה, כי ההתנכלות כלפי גולן נמשכת.
הבקשה הומצאה לתיק בעת שהות ראש המותב בחופשה, ובתאום עמה ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת הרמל כי הדיון יוקדם ליום 3/8/15 בסמוך לאחר שובה מחו"ל.
-
ערב הדיון, בחצות הליל המציאה המבקשת לתיק תצהירים משלימים. במקביל, הונחה בפנינו בקשה מטעם מר דוד נבטיאן להצטרף כצד להליך.
בבקשה מטעם מר נבטיאן נטען כי הוא כמו עובדים רבים במשיבה מתנגד למהלך ההתארגנות ופעל בעניין באופן לגיטימי. לטענתו, במהלך חודש מאי הוא הודיע למשיבה כי הוא מבקש "להוריד מהלך" ולסיים את עבודתו כמנהל אזור ירושלים, ובמהלך חודש יוני כבר היה בחפיפה עם מחליפו בתפקיד. לטענתו במהלך חודש יולי הוא פעל מיזמתו, כעובד שאיננו בתפקיד ניהולי, על מנת לשכנע עובדים שלא להצטרף להסתדרות, או לבטל את הצטרפותם. לתצהירים שהוגשו מטעמו צורפו רשימת שמות של כ- 200 עובדים שלדבריו מסרו לו אישורים בכתב לפיהם אינם תומכים בהתארגנות ו/או מבקשים לבטל את הצטרפותם להסתדרות.
-
בדיון שהתקיים ביום 3/8/15 קבענו כי תצהירו של מר נבטיאן יתקבל לתיק וזאת מבלי להכריע בשאלת מעמדו בהליך.
באותו דיון הסכימו הצדדים כי המכתבים שנשלחו למר גולן ולמר אזולאי לעניין המשך העסקתם יבוטלו, וכי העובדים בביקיר ועבדעזיז יושבו לעבודתם, תוך שישולם שכרם מיום 16/7/15.
כך או כך, לא ניתן היה לקיים את שמיעת ההוכחות ביום 3/8/15 מחמת שאחד מעדי המבקשת שהה בבית חולים, ובשים לב לכך שחלק גדול מהתצהירים הוגשו ערב הדיון באישון הליל, וכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות (כל העדים) ביום 10/8/15.
טענות הצדדים
-
המבקשת טוענת כי ההליכים שנקטה המשיבה בעניינם של העובדים גולן, אזולאי, בביקיר ועבדעזיז מנוגדת להוראות סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים.
-
עוד טוענת המבקשת, כי המשיבה התערבה בהתארגנות על מנת לסכל אותה, וזאת באמצעות פעילות של מספר עובדים בכירים לרבות מנהל התפעול מר רונן לוי ומנהלי אזורים (מנהל אזור צפון מר אורן מלול מנהלי אזור ירושלים מר בן דוד ומר דוד נבטיאן). על פי הנטען, מנהלים מטעם המשיבה, התחקו אחר העובדים המתארגנים, יצרו קשר עם עובדים שהצטרפו להסתדרות על מנת לאיים עליהם, ושכנעו עובדים לחתום על טופסי ויתור.
-
מטעם המבקשת העידו – עובדי המשיבה מר מוטי גולן, גבי אזולאי, פרנקלין גוטיירס סמית, ליאור חסן וכן העובדים שהועסקו במשיבה באמצעות חב' כ"א - אשרף בביקיר ומומחד עבדעזיז; עוד העידו אנשי ההסתדרות מר ליאון פרץ, גב' תהילה נמימי וגב' אליז אזואלוס.
-
המשיבה גורסת כי פיטורי העובדים בביקיר ועבדעזיז נעשו על ידי חברת כ"א שהעסיקה אותם, בלא כל קשר להצטרפותם להסתדרות, כי העובד גבי אזולאי התפטר מעבודתו מיזמתו לאחר שהתגלו כשלים בתפקודו, וכי זימונו של העובד מוטי גולן לשימוע היה מטעמים עניינים, שאינם קשורים לפעילותו בהסתדרות.
-
מטעם המשיבה העידו גב' הילי ששון, מנהלת אדמיניסטרטיבית במשיבה ומר אסף בן דוד, מחליפו של מר נבטיאן בתפקיד מנהל אזור ירושלים. יאמר מיד כי הנתבעת נמנעה מלזמן לעדות את מנכ"ל הנתבעת מר אלל, את מנהל התפעול מר לוי, או את מנהל אזור הצפון מר מלול, אשר כנגדם הועלו טענות ישירות ביחס לחלקם בסיכול ההתארגנות, ותחת זאת זימנה לעדות את הגב' ששון שכלל איננה עוסקת בשיגרה בענייני התפעול / משאבי אנוש, ממילא לא הועלו טענות בדבר מעורבותה בהפרעה להתארגנות, וידיעותיה ותחום פעילותה במשיבה כלל אינם רלוונטיוים למחלוקת שבין הצדדים בתיק.
-
מר נבטיאן, אשר ביקש כאמור "להתייצב בהליך" ולהעיד מטעם עצמו, טען כי פעילותו לשם שכנוע עובדים לבטל את הצטרפותם להסתדרות הייתה פעילות לגיטימית, אשר ננקטה בתקופה בה לא החזיק כל תפקיד ניהולי במשיבה, היא פרי יוזמה עצמאית שלו, ונעשתה בזמנו הפנוי, ללא כל קשר לעמדת המשיבה, ולכן אין בה כל פגם.
המסגרת הנורמטיבית
-
אין חולק כי בענייננו מדובר בהתארגנות ראשונית של עובדי המשיבה לצורך הקמת ארגון עובדים יציג.
-
נדמה כי כיום אין עוד צורך להכביר מילים ביחס לחשיבותה של זכות העובדים להתארגן על מנת לשפר את מעמדם ואת זכויותיהם במקום העבודה, ולתפקידו המרכזי של בית הדין לעבודה בהגנה על הזכות מפני המעביד, אשר מטבע הדברים מעדיף למנוע את ההתארגנות.
-
סעיפים 33ט' ו 33י לחוק הסכמים קיבוצים קובעים כדלקמן:
"33ט.מעסיק לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד, לשם קידום הזכות כאמור בסעיף 33ח ולשם קידום עניני עובדים, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.
33י (א)מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:
(1)חברותו או פעילותו בארגון עובדים;
(2)פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3)הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
(4)חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;
(5)פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.
(ב)בסעיף זה, "תנאי עבודה" – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה."
-
בפסק הדין בעניין פלאפון עמד בית הדין הארצי לעבודה על מאזן הכוחות העדין המיוחד לשלב ההתארגנות הראשונית לקראת הקמת ארגון עובדים יציג במקום העבודה, ועל פער הכוחות שבין העובד והמעביד אשר מכתיב נקודת האיזון מיוחדת בעת התנגשות אינטרסים בין חופש ההתארגנות לבין חופש הביטוי של המעסיק.
"האיסורים על המעסיק להימנע מ"השפעה" על ההתארגנות בכלל, ובשלבי התארגנות ראשונית על אחת כמה וכמה, חלים על פעולות המכוונות במיוחד למניעת כינונו של ארגון עובדים יציג במקום העבודה, ושיש בהן מסר מיידי נגד ההתארגנות, לרבות: לחץ או כפייה על העובדים, לרבות בפגישות אישיות או קבוצתיות של עובדים, לחץ על עובדים לבטל חברותם בארגון העובדים, או להצהיר על אי רצון להתארגן בארגון עובדים, ומעקב אחר עובדים על רקע התארגנות; איומים; פיטורים של חברי ועד ופעילים בהתארגנות או פיטורים של עובדים מאורגנים ; הרעה בתנאי עבודה של חברי ועד או של פעילים בהתארגנות ראשונית, או הפלייתם לרעה על רקע הפעילות הארגונית ; התבטאות נגד ההתארגנות במישרין או בעקיפין; הקמת "ארגון מטעם", או "ועד מטעם" המעסיק ; איסור כניסה של נציג ארגון עובדים למפעל; וכיוצ"ב."
ובהמשך פסק הדין -
"66.היעדר ארגון יציג במקום העבודה, קיימים פערי כוחות אינהרנטיים ותלות כלכלית של העובדים במעסיק. פערי כוחות אלה מועצמים נוכח התבטאות המעסיק בקשר להתארגנות. משהתבטאותו זו היא מעצם טיבה, בעלת משקל עודף וכוח כבידה פוגעני במיוחד.
על כן, התבטאות המעסיק בנוגע להתארגנות במקום העבודה, בנסיבות של התארגנות ראשונית, טרם כינונו של ארגון יציג, מקימה חזקה של השפעה אסורה ולחץ בלתי הוגן על העובד בנוגע להתארגנות. חזקה זו חלה על כל התבטאות של המעסיק בנוגע להתארגנות והשלכותיה, משעצם ההתבטאות יש בה כשלעצמה כדי להשפיע על זכות ההתארגנות. "
-
בעניין פלאפון קבע בית הדין הארצי את גבולות המותר והאסור החלים על המעביד בשלב ההתארגנות הראשונית. בית הדין הצביע על שורה של כללים שהתפתחו בפסיקת בתי הדין לעבודה במהלך השנים, לשם לאיזון יחסי הכוחות שבין הצדדים בהתארגנות ראשונית :
ב. המעסיק לא יתערב במהלכי ההתארגנות במקום העבודה, במעשה או בהתבטאות השוללים את ההתארגנות, במישרין או בעקיפין.
ג.המעסיק לא יטען כי מימוש זכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים אסורה ונוגדת את החוק. המעסיק לא יקבע בחוזה עבודה אישי של העובד, או בהתקשרות אחרת עמו, כי העובד אינו רשאי להיות מיוצג על ידי ארגון עובדים .
ד. המעסיק לא יקבע בחוזה עבודה, או אחרת, ולא ייתן הבטחות להטבות חריגות לעובדים, בשל היותם מאורגנים או בלתי מאורגנים .
ה.המעסיק לא יקים "ארגון מטעם" או "ועד מטעם"; לא יביע עמדה ביריבות בין ארגונים על יציגות במקום העבודה .
ו.בכל הנוגע להתארגנות והשלכותיה ולמימוש הזכות להתארגנות, המעסיק לא יפנה לעובדים בתכתובת אישית באמצעים אלקטרוניים או אחרת, לא יזום ולא יקיים פגישות עם עובדים בקבוצות או בשיחות אישיות one-on-one discussions .
ז. במהלך ההתארגנות, המעסיק לא יחתים עובדים על מכתב בנוסח אחיד לפיו אינם מעוניינים בייצוג של ארגון עובדים ולא ישכנע עובדים לבטל טפסי החברות שלהם בארגון עובדים .
ח. המעסיק לא יתחקה אחר העובדים, לשם סיכול מהלכי התארגנות, ולא ינהל רשימות מעקב מי מהם הצטרף לארגון העובדים או פעיל במסגרתו לקידום ההתארגנות.
ט.המעסיק לא ינצל כוחו בהפעלת לחץ על העובדים, בכפיה, בהפחדות או באיומים בפיטורים, או בפיטורים, בגין התארגנותם, לא ינקוט בהליכי פיטורים כלפי חברי ועד וכלפי פעילים בהתארגנות הראשונית , לא ינקוט בפעולות העברה מתפקיד, בהתנכלות, בהליכים משמעתיים או בסגירת מפעל , ולא יפלה בין העובדים על רקע התאגדותם בארגון עובדים או פעילותם בו.
י.נקיטת המעסיק באמצעים של הפחדה, כפיה או השפעה בלתי ראויה ביחסי עבודה קיבוציים, במישרין או בעקיפין, משמעותה הפעלת לחץ מצד המעסיק לשם השפעה על החלטת העובד אם להתארגן אם לאו, ובאיזה ארגון עובדים.
יא.פעולות המעסיק, במעשה או בהתבטאות, כלפי עובדים פעילים בהתארגנות, בנוגע לסיום יחסי עבודה או המשפיעות על תנאי עבודתם, מקימות חזקה לשיקולים שאינם עניינים, ומטילות נטל מוגבר על המעסיק לשכנע אחרת.
יב. בבחינת קיומה של חזקת לחץ והשפעה בלתי הוגנת על ידי המעסיק או מי מטעמו, במעשה או בהתבטאות, בנסיבות המקרה הנדון, תינתן הדעת לתסמינים אלה: תוכן ההתבטאות של המעסיק; עיתוי ההתבטאות והפורום בה הושמעה; מידת ההשפעה של האמצעים בהם נקט המעסיק לצורך הבעת עמדתו לרבות: הפצת חומר כתוב לעובדים באגרת, בתכתובת מסרונים לטלפון נייד, בתכתובת אלקטרונית, בשיחות אישיות בטלפון, או פנים מול פנים, או בחיוב העובדים להשתתפות באסיפות כ"קהל שבוי".
יג. ככל שהמעסיק טוען כי פעולות והתבטאויות של מנהלים בכירים, או זוטרים, או עובדים אחרים, בקשר להתארגנות עובדים במקום העבודה נעשו שלא על דעתו ובידיעתו - על המעסיק הנטל להוכיח טענה זו, ובאילו אמצעים נקט נגד מי שפעלו ללא רשותו, בשמו או מטעמו.
יד. נודע למעסיק על פעולות או התבטאויות בנוגע להתארגנות, שלא ברשותו ושלא מטעמו, ימסור על כך הודעה מוסמכת לארגון העובדים המעורב במהלכי ההתארגנות במקום העבודה.
-
הכללים דלעיל נוסחו בפסק הדין בעניין פלאפון, במסגרתו אף הוטלו מגבלות משמעותיות על חופש הביטוי של המעביד, ועל זכותו להשמיע את עמדתו ביחס להתארגנות, מתוך שבית הדין הארצי עמד על פערי הכוחות שבין המעביד ומי שפועל מטעמו, לבין העובד הבודד אשר מנסה להוביל את ההתארגנות:
"נוכח פערי הכוחות המובנים בין המעסיק לבין עובדיו, בנסיבות של התארגנות ראשונית עד לכינונו של ארגון יציג, זכותו של המעסיק לביטוי אינה שוות משקל לזכות העובדים לחופש ההתארגנות בארגון עובדים, וזכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים גוברת על זכות המעסיק לחופש הביטוי.
ככל שהמעסיק מתנגד להתארגנות הראשונית ואינו מסכים לה, קמה החזקה לפיה הבעת עמדה על ידי המעסיק או מטעמו, בנוגע להתארגנות במקום העבודה, להשלכותיה על מקום העבודה, ל"הטבות" בעטיה או שלילתן, נושאת עמה הפעלת לחץ, איום וכפיה והשפעה בלתי הוגנים על העובדים, במימוש זכותם להתארגן או שלא להתארגן. מכוחה של חזקה זו, בתקופת ההתארגנות הראשונית עד לכינונו של ארגון יציג, גבולותיו של חופש ההתבטאות של המעסיק, בהתייחס להתארגנות העובדים והשלכותיה, ייבחנו בצמצום רב ובשים לב לנסיבות המקרה הנדון."
-
פגיעה בזכות ההתארגנות של עובד מהווה פגיעה בתנאי עבודה כמשמעותה בסעיף 33י' לחוק הסכמים קיבוציים. כך נאמר בעס"ק 33142-04-13 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה [פורסם בנבו] (10.04.2014, להלן: "פסק דין אלקטרה"):
"הסעיף האמור אוסר, בין היתר, על פגיעה בתנאי העבודה, כאשר הגדרת תנאי עבודה אינה הגדרה סגורה, אלא מנוסחת כ"לרבות" קידום בעבודה וכו'. על כן, המחוקק השאיר לבית הדין אפשרות לקבוע סוגי פגיעות נוספות כפגיעות בתנאי העבודה. לאור חשיבות ההגנה על הזכות להתארגנות בכלל, ובזמן התארגנות ראשונית בפרט כפי שפירטנו לעיל בהרחבה, יש לפרש את "תנאי העבודה" לעניין סעיף 33י לחוק באופן רחב.
בנסיבות העניין לפנינו אנו סבורים כי הזכות להתארגנות ראויה להתפרש לעניין סעיף 33י לחוק כזכות אשר כלולה בתנאי העבודה של כל עובד ועובד. לכל עובד נתונה הזכות לפעול באופן חופשי, בהתאם לאוטונומיה הפרטית שלו, להצטרף לארגון עובדים לפי בחירתו, ואף לפעול בקרב עובדים אחרים להקמת ארגון עובדים יציג במקום העבודה. כל זאת באווירה "נקייה", בלי שהוא יהיה נתון ללחצים, לאיומים ולהפחדות מצד המעסיק...."
-
עיקר המחלוקת שבין הצדדים בתיק דנן נעוצה במשמעות המשפטית אותה יש ליחס לפעילות של מר נבטיאן, אשר בוצעה בעיקרה במהלך חודש יולי 2015 לאחר שההליך דנן כבר היה תלוי ועומד בפני בית הדין, כאשר המשיבה מודעת היטב לאיסורים החלים עליה ביחס להתארגנות. אין חולק כי נבטיאן פנה לעובדים בדרכים שונות על מנת להשפיע עליהם כי יבטלו את הצטרפותם להסתדרות, על רקע האמור יש לקבוע האם בנסיבות העניין פעילותו של מר נבטיאן היא פעילות עצמאית מותרת, הננקטת על ידי עובד המתנגד להתארגנות, או שמא, על רקע מעמדו בעבודה של נבטיאן (בעבר ובהווה), מדובר בפעילות שיש ליחס אותה למעסיק, ולפיכך לראותה כפעילות המפרה את "איסור ההתערבות" הקבוע בחוק הסכמים קיבוציים ובפסיקה.
-
עם זאת, בטרם נידרש לפעילותו הקונקרטית של מר נבטיאן, אשר כאמור איננה במחלוקת, נקדים מילים לעניין העילות האחרות אשר לטענת המבקשת מצדיקות פיצוי לפי חוק הסכמים קיבוציים בגין הפרעה להתארגנות.
הליכים לסיום העסקתם של עובדים
-
בבקשה למתן צו מניעה זמני הצביעה המבקשת על ארבעה עובדים וטענה כי בגין פעילותם בהתארגנות ננקטו מהלכים לסיום העסקתם. להלן נדון בעניינו של כל אחד מהעובדים בנפרד.
א. מר מוטי גולן
-
מהראיות שבפנינו עולה בבירור כי מר גולן הוא הפעיל המרכזי בהתארגנות העובדים במשיבה, ומכהן כראש וועד הפעולה. הוא שפנה מלכתחילה להסתדרות, ומעדותו עלה בבירור כי הוא שפנה לעובדים בסניפים השונים, על פי רשימה טלפונית שהוא מחזיק בידו של סניפי רשתות בהם פועלת המשיבה.
-
אפשר שיחסי העבודה שבין מר גולן לבין הממונה על אזור הצפון היו עכורים אף בטרם החלה ההתארגנות (מעדותו של גולן בעצמו עולה כי הוא חולק על מקצועיותו של הממונה עליו), ואולם לדידנו אין כל ספק כי הטריגר שהביא לזימונו לשימוע היה נעוץ בפעילותו לקידום התארגנות העובדים. מסקנתנו זו נשענת על הטעמים הבאים:
ראשית, יש לציין את סמיכות הזמנים שבין תחילת הפעילות הגלויה בסניפי המבקשת, עת הגיע מר גולן לסיור בסניפים בליווי נציגת ההסתדרות גב' תמימי, ביום 21/6/15 לבין הזמנתו לשימוע ביום 25/6/15.סמיכות זמנים זו איננה יכולה להיות עניין מקרי.
שנית נזכיר כי במקביל למשלוח ההזמנה לשימוע, פעל נבטיאן לשם הוצאתו של גולן מקבוצת הווטצאפ של מנהלי החנויות בסניפי אושר עד. צעד זה, שקדם לו משלוח הודעה של גולן בעניין ההתארגנות, מצביע על כוונה ליצור נתק תקשורתי בין מר גולן לבין יתר העובדים, וזאת בזיקה ברורה לפעילותו למען ההתארגנות.
שלישית, הנתבעת התקשתה להצביע על טעם ענייני לסיום העסקתו של מר גולן, אשר מספר חודשים עובר לזימונו לשימוע זכה בטיול לברצלונה כפרס על הצטיינותו בעבודה. למעשה הממונה על מר גולן, מר אורן מלול כלל לא זומן לעדות, וכך, לא נסתרו טענותיו של גולן לפיהן הירידה המסויימת במכירות בסניף הייתה נעוצה בהחלטות שגויות של מלול ולא בירידה בתפקודו.
רביעית, הטעם עליו הצביעה המשיבה כעומד ביסוד הפיטורים כמפורט במכתב השימוע (תלונת מנהל הסניף בו עבד גולן) התברר כטענת סרק אשר איננה מבוססת על מאום, ונדמה כי גם המשיבה חזרה בה ממנה, ככל הנראה על רקע הקלטה שביצע מר גולן עם מנהל הסניף. מתמליל השיחה שקיים מר גולן עם מנהל הסניף (נספח מב/5 לבקשת צד) עולה כי בניגוד לאמור במכתב ההזמנה לשימוע, מנהל הסניף לא התלונן על תפקודו של גולן וככל שיש משקל כלשהו להתרשמותו (שהיא כשלעצמו עדות שמועה), הרי שבאותה שיחה הוא קשר את הזימון לשימוע לפעילות של גולן למען ההתארגנות.
-
לאחר שאמרנו כל זאת, יש לציין, לזכותה של המשיבה, כי בסמוך לאחר שהוגשה הבקשה דנן המשיבה הודיעה כי היא משהה את הזימון לשימוע של מר גולן, ובהמשך הדברים אף ביטלה את ההזמנה לשימוע, באופן שלמעשה יחסי העבודה עם מר גולן לא נפסקו אף לא ליום אחד.
-
עם זאת התרשמנו מעדותו של גולן, כי הממונה עליו בעבודה מר מלול המשיך להתנכל לו על רקע פעילותו בארגון. כך לדוגמא, שלח אליו עובד בעייתי, שאינו ממלא את הוראותיו, ואינו מסייע בידו בניהול הדוכן בסניף. טענות אלא של מר גולן ובכלל זה כי מדובר באדם בעל עבר פלילי שמאיים עליו לא נסתרו, מאחר שמר מלול כלל לא התייצב להעיד בתיק.
ב. מר גבריאל אזולאי
-
לתיק בית הדין צורף מכתב הנושא תאריך 21/6/15 (מב/14 לבקשה) אשר מוען למר גבריאל אזולאי וכותרתו "קבלת הודעת התפטרות". במכתב צויין כי נערך למר אזולאי שימוע ביום 18/6/15 וכי בסיום השימוע הודיע אזולאי כי הוא מתפטר מעבודתו. לפיכך סוכם במכתב כי ביום 19/7/15 יערך גמר חשבון וכי עד לאותה עת נדרש אזולאי להמשיך להתייצב בעבודתו. (לטענת אזולאי המכתב נמסר לו רק ביום 2/7/15).
-
לטענת המשיבה, ברקע להודעה בדבר סיום העסקתו של מר אזולאי עומד אירוע שהתרחש ביום 18.6.15 במהלכו הנחה מר אזולאי את העובד הכפוף אליו לשקול ללקוחה זיתים מזן יקר לפי מחיר של זיתים זולים. לטענת המשיבה עובד בשם סינייה מסר לה, בנסיבות שלא הובררו בפנינו, כי אזולאי פועל בדרך דומה כאשר מכריו מבקרים בחנות (מכירת מוצרים יקרים במחיר זול).
-
אין חולק, כי ביום 18/6/15 המשיבה קיימה לאזולאי "שיחת שימוע" בחניון של סניף הסופרמרקט שבו עבד, תוך שהועלתה נגדו טענה שעניינה הפרת אמון.
-
מהראיות שבפנינו אין בידינו לקבוע כי אירוע זה קשור להתארגנות בדרך כלשהי. לא הובאה בפנינו כל ראיה לכך שמר אזולאי פעל בדרך כלשהי לטובת ההתארגנות במועד שלפני 18/6/15 לא כל שכן שפעילותו (ככל שהייתה) הייתה בידיעת הנתבעת. זאת ועוד, בבקשת הצד לא היה כל איזכור של אירוע זה, לא כל שכן כאירוע התנכלות אלא שמכתב קבלת ההתפטרות הוצג כאירוע שלא היה לו כל רקע קודם.
-
עוד יש לציין בהקשר זה כי מלכתחילה במכתב הראשון שמנה את שמות חברי ועד הפעולה, שמו של אזולאי כלל לא הופיע, שמו של אזולאי הופיע לראשונה בהקשר של ההתארגנות במכתב השני שנשלח לנתבעת, ביום 30/6/15.
-
לנוכח האמור לעיל, משלא הוכח קשר ישיר בין האירוע מיום 18/6/15 לבין ההתארגנות, יש לבחון האם משלוח מכתב "קבלת ההתפטרות" כשלעצמו, היה קשור להתארגנות. בעניין זה אנו מתקשים לקבוע מסקנה ברורה. לא הובהר בפנינו בראיה ישירה וברורה האם אזולאי הביע רצון להתפטר ובאיזה מועד נמסר לו המכתב (האם ביום 21/6/15, היינו לפני תחילת פעילותו בהתארגנות כפי שטוענת המשיבה או שמא ביום 2/7/15 לאחר ההודעה כי הוא חבר ועד הפעולה כפי שטוען אזולאי).
במאמר מוסגר נציין, כי במכתב "קבלת ההתפטרות" נמסר לאזולאי כי עליו להתייצב לעבודתו עד תום תקופת ההועדה המוקדמת (אמירה שבדרך כלל נפקדת ממכתבי פיטורים שקשורים להתארגנות).
-
לנוכח כל האמור לעיל, ועל אף החשד הקיים בעניין, אין בידינו לקבוע כי מכתב "קבלת ההתפטרות" נשלח למר אזולאי על רקע פעילותו בהתארגנות. עוד נציין כי בסופו של דבר משהוברר כי אזולאי איננו מבקש להתפטר, נמשכה העסקתו כשגרה, ולא נטען כי אירעה התנכלות כלשהי כלפיו בהמשך הדברים.
ג. מר אשרף בביקיר
-
מר אשרף בביקיר שמוצאו ככל הנראה ממדינה כלשהי באפריקה איננו אזרח ישראלי ומעמדו בארץ לא הוברר בפנינו. מר בביקיר הועסק בסניפים שונים של הנתבעת החל מיום 16/5/13 ובמועדים הרלוונטים להליך דנן, הועסק כמנהל החנות של המשיבה בסניף שופרסל דיל בבני ברק. לנוכח משך עבודתו ובשים לב להוראות סעיף 12א (ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, לצורך ההליך דנן אנו קובעים כי היה עובד של הנתבעת.
-
מר בביקיר העיד כי חתם על טופסי הצטרפות להסתדרות ביום 29/6/15 וכי כבר באותו ערב קיבל שיחת טלפון ממנהל התפעול של הנתבעת מר רונן לוי אשר החל לתחקר אותו ביחס לחתימתו. השיחה הוקלטה על ידי העובד בביקיר והוגשה לבית הדין.
-
למחרת היום (30/6/15) נמסרה למר בביקיר הודעה בדבר סיום העסקתו אצל המשיבה. ההודעה נמסרה בתחילה על ידי אדם בשם רמי, שהציג עצמו כאיש חברת כ"א ואולם לבקשתו של מר בביקיר מנהל התפעול של הנתבעת מר רונן לוי הצטרף לשיחה הטלפונית, ואישר כי העסקתו של בביקיר תסתיים.
-
לדידנו, עיון בעדותו של מר בביקיר ובתמלילי השיחות בינו לבין מר לוי לא מותיר כל מקום לספק בדבר קיומו של קשר סיבתי ברור ומובהק בין חתימתו על טופסי ההצטרפות להסתדרות לבין סיום העסקתו למחרת היום. יובהר כי מר לוי כלל לא התייצב לעדות לפנינו ולפיכך אנו נותנים משקל מלא לטענותיו של מר בביקיר ולדברים הברורים העולים מההקלטות ומעדותו בפנינו.
-
עיון בתמליל השיחה (נספח מב/17 לבקשת צד) מעלה כי בשיחה מיום 29/6/15 מנהל התפעול של הנתבעת חקר את בביקיר לעניין ההתארגנות (האם חתם, מי פנה אליו, מה אמרו לו אנשי ההסתדרות, האם אמר לאנשי ההסתדרות כי הוא עובד חברת כ"א) בנוסף ביקש לוי מבביקיר כי ישלח אליו העתק של הטופס עליו חתם, וכן אמר לו כי עשה טעות וכי היה צריך לדבר איתו קודם שחתם.
-
חקירה מסוג זה, כשלעצמה, מהווה הפרעה אסורה להתארגנות, אלא שמר לוי לא הסתפק בכך ופעל על מנת לסיים את העסקתו של בביקיר אצל המשיבה. כך, עיון בתמליל השיחה מיום 30/6/15, למחרת הצטרפותו של בביקיר להסתדרות (מב/18). לא מותירה מקום לספק כי מדובר בהחלטה שלא התקבלה על ידי חברת כ"א אלא על ידי המשיבה.
-
בשיחה אמנם נשמע רונן לוי מודיע לבביקיר כי הסיבה היא צמצומים, אלא שמשיחתם הקודמת עולה כי באותה עת דווקא נקלטו בסניף עובדים חדשים. עובדה זו, אשר מצטרפת לסמיכות הזמנים שבין ההודעה על ההצטרפות להסתדרות לבין הפיטורים איננה משאירה כל מקום לספק בדבר הטעם לפיטורים.
-
מכל האמור לעיל עולה בבירור כי המשיבה הפריעה להתארגנות באמצעות מנהל התפעול מר רונן לוי, הן בדרך של חקירת העובד בעניין נסיבות הצטרפותו והן בפיטוריו המידיים.
-
להשלמת התמונה נציין כי במהלך הדיון בבית הדין המשיבה אמנם הביעה נכונות מסויימת לקלוט את העובד חזרה לעבודה (באמצעות חברת כ"א) ואולם השתהתה במשך זמן רב. נדמה כי לאחר תקופת בטלה, מר בביקיר מצא מקום עבודה אחר ולא הביע עוד עניין לשוב לעבודתו אצל המשיבה.
ד. מר מוחמד עלי עבדעזיז
-
מר מוחמד עלי עבד עזיז אף הוא ממוצא אפריקאי ומעמדו בארץ לא הוברר בפנינו. מר עבדעזיז הועסק בסניפים שונים של הנתבעת החל מיום 30/6/13 ובמועדים הרלוונטים להליך דנן, הועסק כמנהל החנות של המשיבה בסניף שופרסל דיל בפתח תקווה. כמו לענין בביקיר גם בעניין עבדעזיז, בשים לב למשך ההעסקה אנו קובעים כי היה עובד של המשיבה.
-
עבדעזיז העיד כי ביום 30/6/15 הוא חתם על טופס הצטרפות להסתדרות וכי עוד באותו יום הגיע לסניף בו עבד מנהל התפעול מר רונן לוי אשר התחיל לתשאל אותו בקשר לחתימתו על טופסי הצטרפות להסתדרות. עדות זו לא נסתרה, באשר מר לוי כלל לא זומן לעדות בפנינו.
-
על פי עדותו, למחרת היום נאמר לו כי הסתיימה העסקתו אצל הנתבעת. גם במקרה זה ההודעה נמסרה מלכתחילה על ידי אדם שהציג עמנו כ- רמי איש חברת כ"א ואולם לבקשת העובד (אשר כלל לא הכיר את אותו רמי) התקיימה שיחת טלפון עם רונן לוי שהודיע לו כי העסקתו אצל הנתבעת הסתיימה.
-
כפי שכבר ציינו, מר רונן לוי לא התייצב על מנת להשמיע את גרסתו בעניין ולפיכך אנו מקבלים במלואה את גרסתו של מר עבד עזיז לפיה ההחלטה בדבר סיום העסקתו התקבלה על ידי מנהל התפעול של הנתבעת, מר רונן לוי, בסמוך לאחר חתימתו על טופס הצטרפות להסתדרות.
-
משלא הוצגה על ידי מר לוי כל גרסה ביחס לטעמים שביסוד סיום ההעסקה, המסקנה הברורה והחד משמעית היא כי הפיטורים קשורים קשר הדוק להצטרפותו של העובד להסתדרות.
-
להשלמת התמונה נציין כי במהלך הדיון בבית הדין המשיבה אמנם הביעה נכונות מסויימת לקלוט את העובד חזרה לעבודה (באמצעות חברת כ"א) ואולם השתהתה במשך זמן רב. נדמה כי לאחר תקופת בטלה, מר עבד עזיז מצא מקום עבודה אחר ולא הביע עוד עניין לשוב לעבודתו אצל המשיבה.
הפרעה אחרת להתארגנות
-
בבקשה שהונחה בפנינו ביום 13/7/15 כוונו מרבית טענות המבקשת כנגד ההליכים לסיום העסקת העובדים דלעיל.
לא נכחד, כי בית הדין סבר מלכתחילה אפשר שהליכי הפיטורים של העובדים ננקטו בטרם העמיד לעצמו המעביד ייצוג משפטי, ובטרם היה מודע לגבולות המותר והאסור ביחס להתארגנות באופן שניתן לתיקון. בראשית הליך זה סברנו, כי אפשר שניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, בדרך של ביטול הפיטורים בהודעה מיידית וחד צדדית של המעסיק, בדרך שאפשר שיהיה בה כדי לבטל כל פגיעה בהתארגנות. למרבה הצער, המשיבה בחרה שלא לתקן את דרכיה, ותחת זאת המשיכה לפעול באופן בוטה לסיכול ההתארגנות, בעיקר באמצעות מר נבטיאן כפי שנפרט להלן. לנוכח האמור, ניתן ליחס משקל מוגבל ביותר לכך שהמשיבה נאותה לבטל את הליכי הפיטורים שנקטה.
-
בנוסף לטענות בענין פיטורי עובדים, טענה המבקשת כבר בבקשתה המקורית, כי המשיבה, באמצעות מנהל התפעול מר לוי ומנהלי האזורים בצפון ובירושלים, מפריעה להתארגנות בדרך של התחקות אחר עובדים, והפעלת לחצים על עובדים על מנת שלא יצטרפו להסתדרות.
טענות רבות בהקשר זה הובאו בפני בית הדין בדרך של עדויות שמועה, הינו באמצעות עדות של מר גולן על דברים ששמע מעובדים אחרים, אשר לא העידו בפנינו. לתמיכה בעדותו הציג מר גולן תמלילים של שיחות שלו עם עובדים והודעות שנשלחו אליו ובהן טענות בדבר פניות של מנהלי הנתבעת לעובדים בעניין ההתארגנות.
בהקשר זה נציין, כי בהחלטה זו נמנענו מלקבוע ממצאים עובדתיים בהתבסס על עדויות שמועה היינו – בהתבסס על דברים שהשמיעו לכאורה עובדים אשר לא העידו בפנינו. בענייננו די היה בראיות הישירות והברורות, כדי להבהיר לבית הדין את עצמת ההתערבות האסורה בהתארגנות, מבלי שיהיה צורך להדרש לעדויות שמועה.
-
על רקע האמור נבהיר, כי מהעדויות שבפנינו עולה בבירור כי מנהל התפעול מר רונן לוי ומנהלי האזורים בנתבעת נטלו חלק בפעילות מטעם הנתבעת, שתכליתה הייתה לסכל את ההתארגנות, כל זאת בנוסף לפיטורי העובדים כמפורט לעיל.
במסגרת זו ניתן למנות ביחס למנהל התפעול מר רונן לוי את פנייתו לעובדים בביקיר ועבד עזיז תחקורם ביחס להתארגנות ופיטוריהם לאחר שהוברר כי הצטרפו להסתדרות כמפורט לעיל. נציין כי מר לוי, שטענות רבות הופנו כנגדו כלל לא התייצב לעדות בבית הדין.
-
ביחס למנהל אזור הצפון מר אורן מלול, ניתן לציין את התנכלותו השוטפת לגולן, בין היתר בדרך של הצבה של עובד בעייתי, אשר לא נשמע להוראות כל זאת על מנת להכשיל אותו ולטעון נגדו כי איננו ממלא את תפקידו. עדותו של גולן בעניין זה שנתמכה בהקלטת שיחת טלפון בין גולן לבין מלול לא נסתרה, שכן מר מלול כלל לא התייצב להעיד בפנינו.
-
ביחס למנהל אזור ירושלים מר אסף בן דוד מהראיות שפנינו עולה כי ביום 30/6 בעת שמר גולן הגיע עם גב' אזואלוס ע"מ להיפגש עם עובדים בסניפים בירושלים מר בן דוד (יחד עם מר נבטיאן) מנעו מהם לשוחח עם עובדים ודרשו להיות נוכחים בשיחות. פשיטא כי דרישה כאמור איננה מותרת. לכל היותר יכלו המנהלים מטעם הנתבעת לדרוש להגביל את הפגישה לשעות ההפסקה המקובלות בסניף, ואולם דרישתם להיות נוכחים בשיחה בוודאי איננה לגיטימית.
-
עוד טענה המבקשת, כי כחלק מהמאמצים לסכל את ההתארגנות החלה הנתבעת בחודש יוני 2015 לחלק בונוסים והטבות שונות לעובדים שלא הצטרפו להתארגנות. המבקשת טענה כי ניתנו הטבות לעובדים שביטלו את הצטרפותם להסתדרות (לדוגמא העובד נתנאל) וזאת בהיקף חסר תקדים, שכן מעולם קודם לכן הנתבעת לא חילקה בונוסים למספר כה גדול של עובדים. גם טענה זו של המבקשת לא נסתרה בראיות, שכן העדה שבחרה המשיבה להעיד מטעמה, גב' ששון, העידה כי איננה בקיאה בפרטים, וגם לאחר סיום הדיון לא הציגה נתונים לפיהם בעבר נהגה הנתבעת לחלק בונוסים רבים לעובדיה. לנוכח האמור אנו מקבלים את טענת המבקשת לפיה הנתבעת עשתה שימוש בחלוקת הטבות לעובדים שונים, כחלק מפעילותה לסיכול ההתארגנות.
-
נציין כי לא מצאנו להידרש לכל התבטאות לא אדיבה שנקלטה בשיחת טלפון או בהודעת וואצאפ בקבוצות השונות. מהראיות עולה כי גורמים שונים משני הצדדים עשו לא אחת שימוש בהתבטאויות שאינן ראויות (ואין צריך שנצטט משיחת טלפון של מנהל אזור הצפון (מלול) עם מר גולן או מהגיגיו של נציג ההסתדרות מר פרץ בקבוצת הווצאפ). גורמים משני הצדדים ראויים לביקורת בגין התבטאויות מיותרות, ועם זאת, בהחלטתנו מצאנו להידרש אך ורק למעשים ולהתבטאויות שלפי התרשמותינו היה בהם פוטנציאל להשפעה שאינה הוגנת על ההתארגנות.
-
לאחר שאמרנו כל זאת, נבהיר כי אין כל ספק, כי הרוח החיה במאמצים לסיכול ההתארגנות נשבה מכיוונו של מר דוד נבטיאן שעד לאחרונה אין חולק כי היה בעל תפקיד ניהולי בכיר במשיבה הכולל אחריות על אזור ירושלים ועל סניפי "אושר עד" ועוד כיו"ב. מר נבטיאן טען בפנינו כי עוד לפני פרוץ ההתארגנות, במהלך חודש מאי הוא ביקש לסיים את תפקידו הניהולי ולעבור לתפקיד זוטר במשיבה, על מנת לעשות לביתו. לדבריו תוכניותיו (לעשות לביתו) השתנו במידה רבה בעקבות ההתארגנות שהחלה, באופן שהוביל אותו לפעילות אינטנסיבית לסיכול ההתארגנות.
לטענת נבטיאן, בעת שהיה בחפיפה לשם העברת תפקידו למר בן דוד, החלה ההתארגנות של העובדים, הוא סבר (לטענתו באופן עצמאי, בלא מעורבות של מנהלי הנתבעת אלא בעקבות שיחה עם אחיו) כי ההתארגנות מסכנת את החברה ולפיכך החל לפעול באופן אינטנסיבי על מנת להלחם בהתארגנות וזאת כעובד מן המניין שאיננו מנהל.
-
בבקשתו להצטרף להליך (הוגשה ביום 3/8/15) מר נבטיאן הודה בפה מלא כי פעל באופן אינטנסיבי על מנת לסכל את ההתארגנות. פעילותו של נבטיאן נחלה מבחינתו (ומבחינת המשיבה) הצלחה רבה. עיון בבקשת ההצטרפות מעלה כי נבטיאן נטל מספר רב של "ימי חופשה" אותם הקדיש למסעות בין סניפי המשיבה ולהחתמה של 210 עובדים על אישורים לפיהם הם אינם מעוניינים להצטרף להסתדרות.
הפעילות של מר נבטיאן לשם הפרעה להתארגנות איננה במחלוקת, ולפיכך כל שנותר לברר הוא האם יש לראותה כפעילות לגיטימית של עובד אשר סיים את תפקידו הניהולי, או שמא יש ליחס את הפעילות למשיבה, ולראותה כמנוגדת לאיסור ההתערבות.
-
לאחר שבחנו את מכלול הראיות והעדויות שהובאו בפנינו, אין בידינו לקבל את טענתו של מר נבטיאן לפיה מדובר בפעילות וולונטרית, שננקטה על ידו באופן עצמאי, כנגזרת מזכותו, ככל עובד מן השורה, להתנגד להתארגנות. לדידנו, יש לראות את הפעילות של מר נבטיאן כפעילות בשליחות המשיבה ומטעמה. ולפיכך כהתערבות אסורה בהתארגנות. טעמינו הם כדלקמן:
-
ראשית, הטענה של מר נבטיאן כי לקח "פסק זמן" מתפקידו הניהולי ובכך הפך עצמו לעובד מן השורה איננה משכנעת וזאת בלשון המעטה.
לא הוצג בפנינו סיכום ברור ביחס לסיום תפקידו הניהולי ומעברו לתפקיד אחר כלשהו. מטעם המשיבה העידה גב' הילי ששון אשר התקשתה להבהיר את המבנה הארגוני של הנהלת הנתבעת, מעדותה לא ברור מה כלל התפקיד הניהולי של נבטיאן (אשר ממילא נדמה כי תוכנו השתנה מעת לעת) ואף לא הבהירה מי החליף את נבטיאן בכל אחת מהפונקציות המגוונות שמילא (ראה עדותה הלא ברורה בעליל בעמ' 142-143 לפרוטוקול). בחירתה של המשיבה להמנע מלהעיד את הגורם הרלוונטי, והבאתה לעדות של עובדת שאיננה מצויה בפרטים (שהרבתה להשיב כי איננה יודעת, מדברת בהקשר זה בעד עצמה.
העובדה שמר נבטיאן הוא שביצע את השימוע למר אזולאי ביום 18/6/15 אף היא איננה מתיישבת עם טענתו לפיה באותה עת מר נבטיאן כבר לא היה בתפקיד ניהולי, מר בן דוד (המחליף לכאורה באיזור ירושלים) כלל לא נכח בשימוע, לכן גם הטענה לעניין קיומה של "חפיפה" איננה מעוררת אמון. לכל היותר ניתן לקבוע כי מר בן דוד מונה כאחראי על מספר חנויות באזור ירושלים (ככל הנראה 8 חנויות) בכפיפות למר נבטיאן. בהקשר זה יש לציין גם את פעילותו של נבטיאן יחד עם בן דוד ביום 30/6/15 על מנת לסכל את הביקור של נציגי ההסתדרות בסניפים בירושלים אף זאת בהיותו בתפקיד ניהולי (ולא כמנהל חנות בבארות יצחק). עוד יש להבהיר, כי לכל אורך התקופה נשאר נבטיאן הן בקבוצת הווצאפ של ההנהלה וכן כמנהל הקבוצה של מנהלי סניפי אושר עד.
הראיות שבפנינו אינן מצביעות על כך שמר נבטיאן עבר ולו ליום אחד לעבוד כמנהל חנות מן השורה. גם לא הוצגה כל גרסה קוהרנטית לעניין מועד סיום החפיפה ומועד תחילת העבודה כמנהל חנות. מעדותו של מר גולן למדנו על המשימות המוטלות על מנהל חנות, מדובר למעשה בהתייצבות יומיומית בסניף קונקרטי, על מנת לנהל דוכן בו נמכרים מספר מוגבל של מוצרים. העבודה כוללת סידור סחורה, שירות לקוחות שקילה, ניקיון ועוד כיו"ב. מעדותו של מר נבטיאן לא עולה כי העסיק עצמו בעבודות מסוג זה בסניף כזה או אחר אף לא ליום אחד מאז סיום תפקידו הניהולי (לטענתו ביום 1/6/15) ועד היום.
-
זאת ועוד, בעדותו בפנינו הודה מר נבטיאן כי כנגזרת של שינוי התפקיד, המעבר מתפקיד ניהולי בכיר לתפקיד מקביל לזה של מר גולן כמנהל חנות, לא היה כל שינוי בשכרו או בתנאי עבודתו (רכב, טלפון וכו'..).
-
עוד נציין כי הטענה כי ביקש לקחת פסק זמן לעשות לביתו על רקע כניסתו לדירה חדשה, איננה מתיישבת עם השעות הרבות שהשקיע בפגישות עם עובדים בכל רחבי הארץ והמשאבים הניכרים שהושקעו על ידו בהפרעה להתארגנות (ואין כוונתנו רק למשאבים הכספיים הכרוכים בדרך כלל בהעמדת יצוג משפטי).
-
שנית, עיון באופן בו פנה מר נבטיאן לעובדים אותם ביקש להניא מהצטרפותם להסתדרות מעיד על כך שאין מדובר במהלך של שכנוע, בין עובדים בעלי מעמד שווה, אלא בהשפעה בלתי הוגנת, תוך ניצול יחסי מרות.
-
כך, נפנה לשיחות טלפון שקיים נבטיאן עם עובד בשם ליאור חסן ביום 25/7/15 וביום 27/7/15. על אף שמדובר בתקופה שבה לטענת נבטיאן הוא כבר לא החזיק בכל תפקיד ניהולי בחברה, נשמעו מפיו אמירות המצביעות באופן מובהק על מעמדו הניהולי, תוך יצירת לחץ בלתי הוגן על מר חסן על מנת שיבטל את הצטרפותו להסתדרות וכי יצא מקבוצת הווטצאפ של המתארגנים. כך לדוגמא, אומר נבטיאן לחסן:
"צירפו אותך איזה אחד ליאון צירף אותך לקבוצה, תסתכל בפלאפון אני מבקש שתעזוב את הקבוצה.
...
אני אתקשר אליך בערב. עכשיו תצא מהקבוצה של הליאון הזה.
ובשיחה השניה :
עכשיו מה שאני מבקש ממך תצא מהקבוצה, אם יש לך בעיה המשכורת אצלך או במשכורת הקודמת שהיתה לך בעיה, ביום ראשון מחר אתה אומר לי אני מטפל בך בזה
...
אל תדאג בבקשה אתה מבטיח לי תצא מהקבוצה יום ראשון אתה מתקשר אליי עוד פעם נותן לי (לא ברור). אני אטפל בהם .. סגור מילה של גבר. יש לך מילה ממני יום ראשון אני מטפל בך"
(התמליל צורף לבקשה להקדמת הדיון מיום 28/7/15).
-
עיון בתמליל המלא של השיחה מעלה בבירור כי השיחה איננה מתקיימת כשיחה בין שני עובדים בעלי מעמד שווה המשכנעים זה את זה ביחס ליתרונות ולחסרונות בהצטרפות להסתדרות אלא שמדובר בפניה של מנהל, לעובד זוטר ממנו, בה המנהל מבקש מהעובד לבטל את הצטרפותו להסתדרות, תוך הישענות על מעמדו ועל סמכויותיו אצל המעביד.
-
עובד אחר של המשיבה, מר פרנקלין גוטיירס העיד בפנינו כיצד פנה אליו מר נבטיאן על מנת שיחתום על מסמך שבו הוא מודיע כי הוא מתנגד להתארגנות (המסמך לעניין ביטול ההצטרפות צורף לתצהירו של מר נבטיאן). מר גוטיירס העיד בפנינו, ועדותו מהימנה עלינו, כי נאלץ לחתום על המסמך המבטל את הצטרפותו להסתדרות, משום שחשש למקום עבודתו. מעדותו עולה בבירור כי לא היה מבטל את הצטרפותו אלמלא חששו.
-
מהעדויות שבפנינו עולה בבירור כי מר נבטיאן עשה שימוש במעמדו הניהולי בפנותו אל העובדים על מנת להניא אותם מלתמוך בהתארגנות.
-
שלישית, על פי עדותו של נבטיאן, הרעיון האלטרנטיבי אותו הציע לעובדים על מנת להניא אותם מלתמוך בהתארגנות, הוא שבמקום שהם ישלמו להסתדרות אחוז משכרם, המעביד יעביר את האחוז לקופה שאותה הוא עצמו (נבטיאן) "ירכז" (עמ' 186 לפרוטוקול). הצעה זו, יש בה לפחות מראית עין של פעילות בעצה אחת עם ההנהלה להקמת התארגנות מטעם.
נציין כי מלכתחילה עיקר הטרוניה של מר גולן כנגד הנהלת המשיבה נגע לסירובה להחיל על עובדיה את הוראות צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון, כמו גם בעניין אי תשלום שעות נוספות. כאשר נשאל מר נבטיאן האם בדק את הטענות לפיהן המשיבה מונעת מעובדיה זכויות על פי דין, הודה כי לא טרח לקיים כל בדיקה בעניין (עמ' 187 לפרוטוקול).
על רקע האמור התרשמנו בבירור, כי טובתם ורווחתם של כלל עובדי הנתבעת כמו גם ההגנה על זכויותיהם כלל לא הטרידו את נבטיאן, שכלל לא ראה עצמו כחלק מהעובדים הרגילים של המשיבה, שהסכם קיבוצי יכול להועיל להם. מעדותו של נבטיאן עולה בבירור כי מעשיו מוכתבים בהתאם לטובתו שלו ולטובת החברה, כפי שהוא רואה אותה, ומבלי שניתן כל משקל לעניינם של כלל העובדים ולהגנה על זכויותיהם. ודוק, נבטיאן, המועסק על פי הסכם אישי בשכר שלא הופחת אף לא לרגע, ולא הושווה לשכרו של מנהל חנות ממוצע, ממילא לא היה צפוי להפיק כל תועלת אישית מההתארגנות.
על רקע האמור אין ליחס משמעות של ממש לאלטרנטיבה שהציג על מנת לזרות חול בעיני העובדים, ולהניא אותם מלממש את זכותם להתארגן (בין אם כוונתו היתה ליצור התארגנות "מטעם" בשליטת המעביד, ובין אם מלכתחילה לא התכוון להקים קופה כלל.
-
רביעית נבהיר, כי עמדתו האישית של מר נבטיאן בעניין ההתארגנות והשלכותיה איננה מעלה ואיננה מורידה. הזדהותו הפרטית עם האינטרס של המעביד, בין היתר משום שלא תצמח לו כל תועלת אישית מההתארגנות, איננה הופכת את פעילותו לפעילות עצמאית מותרת.
-
הפעילות "הפרטית" הנטענת היא המשכה הישיר של הפעילות שנקט נבטיאן יום יוקם לכן מטעם המעביד. כך, לגרסתו של נבטיאן האג'נדה האישית שלו התגבשה בעת שפגש את אחיו בחתונה ביום 1/7/15. דא עקא שיום קודם לכן, בטרם נפגש עם אחיו (ביום 30/6/15) הוא פעל כנגד ההתארגנות בצוותא חדא עם מר בן דוד (שאין חולק כי פעל במעמדו כמנהל), כששניהם משרתים את האינטרס של המעביד ומונעים מנציגי ההסתדרות לשוחח עם עובדים בסניפים בירושלים.
-
לדידנו, מי שמתנהג כמו מנהל, מדבר עם עובדים כמו מנהל, חושב כמו מנהל ומקבל שכר כמו מנהל - הוא מנהל. אמירתו של נבטיאן בעלמא כי הפך בן לילה ממנהל לעובד מן השורה איננה משכנעת ואנו לא נותנים בה כל אמון, ניתן אף לומר כי מדובר בגרסת בדים, שכל תכליתה לנסות להכשיר את הפעילות הפסולה של המשיבה בהפרעה להתארגנות.
-
די אם נזכיר בהקשר זה דברים שנכתבו בפסק הדין בענין אלקטרה (עסק (ארצי) 33142-04-13 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 10/4/14), שם מדובר היה בהתבטאות חד פעמית של מנהל, והדברים יפים מקל וחומר בעניינינו מקום שמדובר בפעילות נמשכת יום יומית ברורה ועקבית:
"מרוח הדברים עולה, כי אכן החברה בהתנהלותה, נתנה גיבוי למר לוי ולא התנערה בלשון ברורה ונחרצת מדבריו הבוטים. לא מן הנמנע כי מסר זה מחלחל עד אחרון העובדים ברשת ובחברה כולה, ויש בו כדי להשפיע לרעה על המוטיבציה והרצון החופשי של עובדים ברשת לפעול למימוש זכות ההתארגנות שלהם. יש לציין, כי בנסיבות מעין אלה אין די בהבהרה רפה בתגובה לכתבה עיתונאית, לפיה החברה מכבדת את זכות ההתארגנות של עובדיה, אלא נדרשים מעשים ודברים יותר ברורים ונחרצים.
-
כך, אין בידינו ליחס כל משקל למכתב שהפיצה המשיבה למנהליה לפיהם אל להם להתערב בהתארגנות. דברים אלה נכתבו לשם מראית עיין בלבד, כאשר מעשיהם של מנהלי המשיבה מתואמים, וכל תכליתם לפורר את ההתארגנות. אין כל ספק כי מר נבטיאן פעל על דעת הנתבעת וכי הנתבעת תמכה בפעילותו ועודדה אותה היא המשיכה לשלם למר נבטיאן שכר של מנהל בכיר בעת שהקדיש את כל זמנו לסיכול ההתארגנות, ואין בליבנו כל ספק כי מר נבטיאן לא היה מוציא מכיסו אלפי שקלים על יצוג משפטי (בפרט בתקופה בה הוא נדרש להוצאות בגין דירתו החדשה) אלמלא הבין כי במוקדם או במאוחר תשא המשיבה בעלויות.
-
לנוכח האמור לעיל אנו סבורים כי כל פעילותו של נבטיאן, אשר הביאה נזק של ממש להתארגנות, היא פעילות שנעשתה על דעת המשיבה ובעידודה ולפיכך היא פעילות אסורה.
הסעד הראוי
-
בפסק הדין בעניין אלקטרה (עס"ק 33142-04-13) עמד בית הדין הארצי לעבודה על גבולות סמכותו של בית הדין בפסיקת פיצויים לדוגמא בגין פגיעה בהתארגנות, ועל שיקול הדעת שיופעל בעניין:
"32.סעיף 33יא לחוק קובע את סמכויות השיפוט והתרופות בגין הפרת סעיפים 33ט ו-33י. נקבע בו כי בסמכות בית הדין לעבודה "לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
הסמכות לפסוק פיצויים לדוגמה קבועה בסעיף 33יא(ב)(1) לחוק שנוסחו:
"מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעביד הפר את הוראות סעיפים 33ט או 33י, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה".
עינינו הרואות, הסעיף קובע מדרג חומרה של תשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק. נקודת המוצא בסעיף היא שסך הפיצויים לדוגמה לא יעלה על 50,000 ₪, ורק בנסיבות בהן ההפרה חמורה, ולאור נסיבותיה, קיימת סמכות לפסוק פיצויים בסך של עד 200,000 ₪.
-
כב' בית הדיו הארצי עמד על כך שיש ליתן משקל לאלמנט ההרתעה, ודוק – ההרתעה מכוונת לציבור המעבידים כולו וכן למעביד הקונקרטי. בהקשר זה יש לבחון את חומרת ההפרעה להתארגנות ואת עצמתה וכן יש לבחון את השלב בו מצויה ההתארגנות, ואת ההשלכות של ההפרעה על ההתארגנות. עוד יש ליתן משקל לגודלו של המעסיק.
-
בין הדין אף קבע כי דרך המלך היא לפסוק פיצוי הדרך הנכונה היא לפסוק פיצוי לזכות ארגון העובדים שהיה הצד להליך הקיבוצי, וכן לזכות העובד שנפגע כתוצאה מהתנהגות המעסיק.
-
בענייננו אנו סבורות כי מדובר בהפרעה שהיא מן החמורות, ואשר השלכותיה על ההתארגנות, לפחות בשלב זה, היו קשות. לא מן הנמנע להזכיר כי מר נבטיאן פינה עצמו מכל עיסוק אחר והקדיש את כל עתותיו לשם פניה לעובדים והחתמתם על מכתבי ביטול והצהרות למיניהן כנגד ההתארגנות. פער הכוחות והידע בין מר נבטיאן לבין העובדים אליהם פנה הוא גדול, ופנייתו אל עובדים רבים, הייתה מלווה בהפעלה של כח וסמכות. מהראיות שהובאו בפנינו עולה בבירור כי מאמציו של נבטיאן אשר היום מתוכננים ונמשכו על פני תקופה, ולא כאירוע חד פעמי בודד נשאו פרי, וכי עלה בידו לעצור את תנופת ההתארגנות. הכל כמפורט לעיל.
-
מנגד, נתנו דעתנו לכך שמדובר במעסיק בינוני מבחינת מספר העובדים (אין בידינו נתונים בדבר מחזור/רווחיות) ולפיכך יש להמנע מתוצאה שפגיעתה במעסיק תוביל לפגיעה בעובדים. עוד שקלנו את העובדה שמדובר בניסיון התארגנות ראשון במשיבה, ואפשר שלפחות בראשית הדברים, עובר לדיון שהתקיים ביום 14/7/15 נעשו טעויות בתום לב, ובטרם הייתה המשיבה מודעת לגבולות המותר והאסור ההתארגנות.
-
לאחר שבחנו את כל השיקולים הצריכים לעניין מצאנו להפעיל את הסמכות שניתנה לנו לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים ולחייב את המשיבה בתשלום פיצוי לדוגמא בסך 100,000 ₪ בגין פגיעה בהתארגנות. הסכום ישולם בהתאם לחלוקה שלהלן:
-
הסכום ישולם בתוך 30 יום ממתן פסק הדין שאם לא כן יתווספו עליו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
ניתן היום, ט"ז תשרי תשע"ו, (29 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
נציגת עובדים
|
|
אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד
|
|
נציגת מעסיקים
|