נתני נ' בוסקילה ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לפסיקת הוצאות משפט.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, אני נעתר לבקשה באופן חלקי.

באשר למפורט בס' 2.1.1 לבקשה, יש מקום לאשר המבוקש, למעט הוצאות שכירת הרכב. ניתן היה להשתמש בתחבורה ציבורית. הסתייגותו של התובע מהצורך של הנתבע להתייצב לדיון, אינה במקומה, שכן במסגרת צו המניעה הארעי נקבע מועד לדיון, ובדין התייצב הנתבע הגם שלא היה ערוך לדיון ולא היה מיוצג. הסכום בגין הלינה הוא סכום סביר ויש לאשרו, והוא נתמך בפלט כרטיס האשראי.

אין מקום לפסוק הוצאות בגין המפורט בס' 2.1.2 לבקשה. כדי לשכור עו"ד בישראל אין צורך להגיע פיזית לישראל, וניתן היה לעשות כן באמצעות הטלפון או בדרכי תקשורת אחרות.

באשר למבוקש בס' 2.2 לבקשה, יש להעתר לבקשה למעט בכל הנוגע להוצאות שכירת רכב. לא מצאתי ממש בטענת התובע לפיה מלכתחילה היה מדובר בדיון מיותר. עצם העובדה שבסופו של הדיון הושג הסדר דיוני, אין פירושו של דבר שמלכתחילה הדיון היה מיותר.

התובע איננו חולק על ההוצאות המבוקשות בס' 2.3 לבקשה ולכן אני נעתר לחלק זה של הבקשה.

באשר למבוקש בס' 2.4 לבקשה, יש להעתר כמבוקש למעט הוצאות שכירת הרכב. זכותו של הנתבע להיות נוכח בדיון בו נחקרים עדים אחרים, ונוכחות כזו אינה יכולה להחשב כמיותרת.

יש להעתר למבוקש בס' 2.5. מדובר בהוצאות משפט שהיו לנתבע. הסך של 50,000 ש"ח שנפסק בפסק הדין לזכותו היה בגין שכ"ט עו"ד ולא בגין הוצאות, ולכן אין המדובר בכפל תשלום.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.