נפתלי נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

החלטה

1.התובע הגיש תביעה להכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

2. התובע יליד 1958.

3.התובע עובד כשליח של רשות הדואר מזה כ- 12 שנים.

4.ביום 11.8.09 בין השעות 12:00 – 13:30 ביצע התובע שליחות למפעל עלית בשדרות.

5.בין התובע לבין השומר במפעל התפתח ויכוח קולני. השומר סרב לאפשר לתובע להיכנס למסור את החבילה בטענה כי הנמענת אינה נמצאת באתר. בסופו של דבר קיבל השומר את החבילה מידי התובע. המשלוח ארך זמן ארוך מהצפוי, והדבר גרם לתובע לחץ רב בשל העיכוב של יתר המשלוחים באותו יום.

6.בשעה לערך 16:00 באותו יום נדרש התובע לבצע שליחות נוספת לאותו אתר. במקום שהה שומר אחר, אשר טען שוב כי הנמענת אינה באתר וסרב לחתום על החבילה. שוב התפתח ויכוח בין התובע לשומר, והתובע חש כעס ולחץ רב בשל העיכוב הנוסף. תוך כדי הויכוח חש התובע הזעת יתר ולחץ בחזה.

7.התובע המשיך ביום עבודתו כרגיל.

8.התובע ציין כי ויכוחים מסוג זה אינם חלק משגרת עבודתו, וכי הם היו בבחינת אירוע חריג עבורו.

9.במהלך הלילה חש התובע כאבים ולחץ בחזה.

10.למחרת בבוקר, ביום 12.8.09, הגיע התובע למקום עבודתו, עלה במדרגות והתמוטט. התובע פונה באמבולנס לבית החולים ברזילי.

11.מצבו של התובע הינו כעולה מהמסמכים הרפואיים בתיק.

12.הנתבע טען כי התובע לא הוכיח קיומו של אירוע חריג. גרסתו הראשונית של התובע אינה מלמדת על ויכוח סוער שהיה לו באותו היום, ואין בעדויות שהוצגו בכדי לתמוך בטענה כי התקיים ויכוח מסוג זה.

13.לאחר ששמענו את עדויות הצדדים, ועיינו בראיות שהוצגו בפנינו, נחה דעתנו כי לתובע קרה ארוע חריג בעבודתו ביום 11.8.09, וכי התובע רגז ונלחץ במידה חריגה לשגרת עבודתו הרגילה.

14.גרסתו של התובע נתמכה בעדותו של מר עמי אברהם, מנהל רובע דוורים בדואר ישראל, ויו"ר וועד העובדים של איזור לכיש. מר אברהם ציין כי ביקר את התובע בבית החולים, כפי שהוא נוהג לבקר את רוב העובדים (עמוד 7 שורות 15-16 לפרוטוקול הדיון מיום 24.3.11).

בעדותו סיפר מר אברהם כך:

"אני הגעתי לשם, נכנסתי לחדר שבו היה מאושפז, היה מחובר לכל מיני מכשירים, שאלתי אותו מה איך, מה קרה. הוא אמר שהיה לו איזה ויכוח על שומרים של עלית משהו כזה, יום לפני כן בצהריים ואחרי הצהריים משהו כזה. אמרתי לו למה אתה צריך לריב, למה להתווכח,הוא אמר שהעבודה היא כזו." (עמוד 7 שורות 18-21 לפרוטוקול הדיון מיום 24.3.11).

15.עדויותיהם של השומרים במפעל, מר ארתור מיכאלוב, ומר אסייב בר בוריס, מלמדות כי לא ניתן אישור כניסה למפעל לשליחים. על מנת למסור חבילה לנמען היה על השומר לאתר אותו ולקבל את אישורו. לעניין ההמתנה הבהיר מר מיכאלוב כך:

"יש אנשים שיכולים לחכות חצי שעה, שעה ולא בסמכותי להגיד אני אקח עד שלא אקבל את האישור." (עמוד 8 שורות 29-30 לפרוטוקול מיום 24.3.11).

דברים אלו חזרו גם בעדותו של מר אסייב (עמוד 10 שורות 2-5 לפרוטוקול הדיון מיום 24.3.11).