הבקשה
1.לפניי בקשת היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996, להורות כי המשיב, משה מלול, ירצה בישראל את יתרת עונש המאסר שנגזר עליו בבית-המשפט במחוז המרכזי של מדינת קליפורניה בארצות-הברית, בגין עבירה של קשירת קשר לפעילות של ארגון פשיעה, לפי סעיף 1962(d) לחוק ה-"RICO" – החוק האמריקאי למאבק בארגוני פשיעה. המשיב נדון ל-180 חודשי מאסר; ולפי גזר-הדין, עליו לרצות את מאסרו עד ליום 24.8.23. יצוין, כי המשיב נשפט כאמור בארצות-הברית לאחר שבית-המשפט העליון אישר את הסגרתו מישראל לשם כך (ע"פ 6787/09); וכי הרשעתו האמורה ניתנה על-יסוד הודאתו בביצוע העבירה הנ"ל במסגרת הסדר טיעון, שבו הוסכם גם על העונש שנגזר עליו. ביום 12.8.14 הורתה שרת המשפטים דאז, בצו, על הבאת המשיב לישראל לצורך נשיאת מאסרו, לפי סעיף 8 לחוק הנ"ל; ולפיכך הוגשה הבקשה לפניי. בתשובה לבקשה טוען המשיב, כי פסק-הדין האמריקאי בטל מעיקרו, הואיל והוא הרשיע וגזר את דינו גם בעבירות שלא הוסגר בגינן; כי מהטעם האמור, לא ניתן להורות על המשך ריצוי המאסר בישראל, ויש להורות על שחרורו ממאסר לאלתר; וכי בנסיבות שתוארו, הדיון בבקשה אינו מתקיים מכוח הוראות החוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, אלא בראי חוק ההסגרה, התשי"ד-1954.
ביום 6.10.14 הורתי בהסכמת הצדדים, מכוח סמכותי לפי סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, על צו ארעי, שלפיו המשיב ירצה בישראל את יתרת העונש שהוטל עליו, כאשר במקביל תידון בקשתו הנוכחית של המשיב לביטול המאסר.
הרקע לבקשת נשיאת המאסר בישראל: כתב האישום בארצות-הברית והליכי ההסגרה
כתב האישום בארצות-הברית
2.ביום 23.7.08 הוגש בבית-המשפט במחוז המרכזי של מדינת קליפורניה בארצות-הברית (להלן גם – בית-המשפט האמריקאי) כתב-אישום נגד המשיב וארבעה אחרים (להלן – האחרים), ובכללם יצחק אברג'יל (להלן – אברגי'ל). כתב-האישום עסק בשלוש פרשיות שונות: פרשת הלבנת הון וסחיטה באיומים, פרשת רצח סוחר הסמים סמי אטיאס, ופרשת סחר בסמים מסוג MDMA; והכל על-רקע מעורבותם של המשיב והאחרים בארגון פשיעה, לפי החוק האמריקאי האוסר על פעילות במסגרת ארגון פשיעה –18 United States Code (USC) section 1962(d): Racketeer Influenced and Corrupt Organization Act (1994 (להלן גם – RICO). בכל הנוגע לפרשת רצח סוחר הסמים סמי אטיאס (להלן גם – אטיאס), נטען בכתב-האישום, בתמצית – כי המשיב עמד בראש ארגון הפשיעה "האחים מלול" (להלן – ארגון מלול) שחלק מעיסוקו הוא סחר בסמים מסוג אקסטזי, בארצות-הברית ובאירופה; כי המשיב החליט לרצוח את אטיאס, בגין ניסיונו לגנוב סמים שהיו בבעלות ארגון מלול; וכי אחד מחבריה של כנופיית רחוב מקסיקאנית, שהמשיב שכר את שירותיה, ירה באטיאס למוות. בגין האמור הואשם המשיב: באישום השלישי – בעבירת קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה לפי החוק הפדראלי בארצות-הבריתTitle 18 United States Code (USC) section 1962(d); באישום הרביעי – בעבירת קשירת קשר לרצח במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות-הברית Title 18 United States Code (USC) section 1959(a)(5)); באישום החמישי – בעבירות של ניסיון לרצח וסיוע לניסיון לרצח במסגרת פעילות ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית Title 18 United States Code (USC) section 1959(a)(5) and (2); ובאישום השישי – בעבירות של רצח וסיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית Title 18 United States Code (USC) section 1959(a)(5) and (2).
המשיב הואשם, אפוא, באישומים 6-3 בגין עבירות שונות לפי חוק ה-RICO. אולם, יוקדם ויוער כבר בשלב זה, כי לימים (וממילא לאחר הסגרתו לארצות-הברית) הגיע המשיב להסדר טיעון עם הרשויות בארצות-הברית, שבגדרו הודה, הורשע ודינו נגזר – ביחס לאישום השלישי בלבד; שעניינו, כאמור, קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה. לפיכך, ייסקר עיקרו של אישום זה להלן.
3.האישום השלישי בכתב-האישום מונה 13 עמודים, והוא מגולל בהרחבה את הרקע העובדתי הנטען אודות ארגון הפשיעה שבו פעל המשיב. בכלל זה צוין, כי בתקופה הרלבנטית לאישום עסק ארגון מלול הישראלי – שבראשו עמד המשיב – בסחר בסמים ובאלימות, לרבות רצח; כי חברי הארגון, ובכללם המשיב, סחרו בסם מסוג MDMA באירופה ובארצות-הברית; כי ארגון מלול שכר את שירותיה של כנופית רחוב בלוס אנג'לס, הן לצורכי אבטחת הארגון והן לשם ביצוע עבירות רצח, ניסיון רצח וקשירת קשר לרצח; וכי מלול וארגון מלול, חברו לאברג'יל ו"למשפחת הפשע" שהוא עומד בראשה, לצורך ביצוע עסקאות משותפות של סחר בסמים, רצח, הלבנת כספים וסחיטה – זאת, תחת ארגון פשע שכונה בכתב-האישום "Drug Trafficking Organization" (להלן – DTO), שבראשו עמדו המשיב ואברג'יל. עוד מתוארים בכתב-האישום מטרותיו של ארגון DTO, שעיקרן סחר רחב היקף בסמים, לרבות מסוג MDMA; וכן שיטות הפעולה של הארגון, שבכללן היה המשיב אחראי ליבוא הסם MDMA לארצות-הברית ולהפצתו, וכן להטיל אמצעי "ענישה" על גורמים שהפריעו לפעילות הארגון, לרבות רצח אטיאס.
באשר לעבירת קשירת הקשר נושא אישום זה, צוין בפרק החמישי באישום השלישי, כי בתקופה שמועד תחילתה לא ידוע ועד לחודש מאי 2006 בקירוב, קשרו המשיב, אברג'יל ואחרים קשר, במסגרת פעילותם בארגון DTO, כדי להפר את הוראות סעיף 1962(c) ל- RICO, דהיינו – לנהל ולהשתתף בניהול ענייני ארגון פשיעה, כהגדרתו ב-RICO, ובכלל זה לבצע עבירות רבות לפי שבע הוראות חיקוק (פדראליות ומדינתיות), כדלהלן: סחיטה; הפרעה למסחר באמצעות איומים או אלימות; מעבר בין מדינות לצורך פעילות של ארגון פשיעה; הפצת סם מסוכן מסוגMDMA ; קשירת קשר להפצת חומרים מסוכנים; יבוא חומרים מסוכנים; קשירת קשר ליבוא חומרים מסוכנים; וכן קשירת קשר לביצוע רצח, ניסיון רצח ורצח. על-פי כתב-האישום, סוכם כי כל הנאשמים יבצעו לפחות שתי פעולות המהוות "פעילות של פשע מאורגן". בפרק הבא באישום השלישי, הפרק השישי, תחת הכותרת "overt act", קרי – "מעשים גלויים", או "פעולות גלויות" – צוין, כי לצורך קידום הקשר, ביצעו המשיב ואחרים את המעשים המפורטים בפרק זה, המונה 38 סעיפים. סעיפים 13-1 בפרק זה עוסקים בעבירות סמים, המיוחסות למשיב במסגרת ארגון הפשיעה, אשר בוצעו על-פי הנטען בשנים 2003-2001. יתר הסעיפים עוסקים בפרשיית רצח אטיאס, ובכלל זה נטען שם – כי בחודש אוגוסט 2003 נפגש המשיב עם אחרים כדי לדון באיתור אטיאס ורציחתו; כי בחודש אוגוסט 2003 המשיב ואחרים חיפשו את אטיאס במטרה לרוצחו; כי ביום 31.8.13 נרצח אטיאס, על-ידי אחר; וכי ביום 3.9.03 שילם המשיב לרוצח, תמורת רציחתו של אטיאס.
4.למען שלמות התמונה יצוין, כי סעיף 1962 לחוק ה-RICO מונה 4 תת-סעיפים, אשר הסעיף האחרון מביניהם, שבו הואשם המשיב באישום השלישי – 1962(d) – אוסר על קשירת קשר לביצוע העבירות המנויות בתת-הסעיפים הקודמים בסעיף זה. יצוין, בתמצית, כי סעיף (a) אוסר, ככלל, על קבלה ושימוש בכספים שמקורם "בפעילות של ארגון פשיעה" (כהגדרת המונח בסעיף 1961(1)); כי סעיף (b) אוסר על גביית חובות תוך שימוש ב"דפוס פעולה של ארגון פשיעה" (כהגדרת המונח בסעיף 1961(5)); וכי סעיף (c) אוסר על כל אדם המועסק או מזוהה עם ארגון אשר עוסק בסחר בין מדינות, לפעול או לקחת חלק – בין במישרין ובין בעקיפין – בפעילות הארגון, אשר יש בה משום "דפוס פעילות של ארגון פשיעה". לפי הוראות סעיף 1962(1)(5), "דפוס פעילות של ארגון פשיעה" דורש ביצוע של לפחות שני מעשי "פעילות של ארגון פשיעה", במהלך התקופות שצוינו בסעיף; וסעיף 1961(1) מגדיר רשימה ארוכה של עבירות, פדראליות ומדינתיות, שתחשבנה "פעילות של ארגון פשיעה" לצורך חוק זה.
הליכי הסגרת המשיב לארצות-הברית