נדחתה תביעת עובד לשעבר של רפאל לחזור למקום העבודה ולקבל שכר מיום פיטוריו

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.         העותר עבד ברפא"ל במשך 20 שנה. לטענתו, פעל במהלך עבודתו לחשיפת שחיתות במתקן רפא"ל בדרום, ואף פנה בעניין זה למבקרת המדינה דאז, ובשל כך פעלו ברפא"ל לשחרורו מן השירות. לטענתו, משיבה 2 הכניסה לתיקו הרפואי מסמך כוזב, לפיו יש לעותר הפרעת אישיות קשה והוא מהווה סיכון ביטחוני. מסמך זה הוסתר מהעותר, אולם הופץ לגורמים שונים כדי להביא לפיטוריו. לבסוף נשלח המסמך לשר-הביטחון דאז, יצחק רבין ז"ל, אשר חתם על מכתב פיטורי העותר ב-1993. מאז העותר אינו עובד. המסמך נגלה לעותר רק בשנת 2001, במסגרת תביעה אזרחית בבית משפט השלום בחיפה שעסקה אף היא בפרשה זו.

2.         העותר טוען, כי המשיבים הפיצו מסמך כוזב בלא רשות ובלא סמכות, ויש בכך שקר מפגיע כמשמעותו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כן הוא טוען, כי המכתב הכוזב הוביל להפרת חוזה ההעסקה בינו לבין רפא"ל, דבר שהוביל אותו לחסרון פרנסה ואת משפחתו עד כדי חרפת רעב. כן הוביל המכתב לפגיעה בשמו הטוב באופן המהווה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ונוגד את חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 שבגינם מגיע לו פיצוי ראוי.

בכתב העתירה, מבקש העותר כי יתוקן העוול שנגרם לו, וכי המשיב 1 יחזירו לעבודה ברפאל לאלתר, וכי ישולם שכרו שנגזל ממנו מיום פיטוריו ביוני 1993.

3.         דין העתירה להידחות על הסף, משהעתירה אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט.

4.        העותר מעלה טענות מטענות שונות בדבר פגיעה בו שלא כדין על פי עילות שונות מתחום דיני הנזיקין, לשון הרע, וההגנה על הפרטיות. טענות אלה טעונות הוכחה במסגרות הדיוניות הקבועות להן, ואין מקומן להידון בעתירה בפני בית המשפט הגבוה לצדק.

5.        יתר על כן, העותר חוזר ופונה לערכאות שונות חדשות לבקרים בתביעות שונות הקשורות להפסקת עבודתו ברפאל. אין זה מן הנמנע כי באשר לחלק מטענותיו קיים מעשה בית דין (בית דין האיזורי לעבודה נג/3/861; תא(חי') 12467/97 שקד נ' קפלן, תק-על 2001(3) 139, פסקה 2;   בשג"צ 3549/98 שקד נ' שר הבטחון, תק-על 98(2) 203, פסקה 5; בשג"צ 3958/98 שקד נ' המשנה לנשיא לוין, תק-על 98(2) 443, פסקה 5; בשג"צ 4748/06 שקד נ' תפוחי, רכזות בכירה לקרן הנשיא תק-על 2006(3) 1449; ע"א ח"י 3318/06 שקד נ' הנציבה טובה שטרסברג כהן תק מח 2006(4) 5182).

6.        טענות שונות של העותר באשר למכתב נשוא העתירה נבחנו במכלול הליכים קודמים שיזם בעבר (ת"א (חי') 12467/97 הנ"ל; ע"א (חי') 1551/05 שקד נ' אסיף - רפא"ל, תק-מח 2006(2) 2525, פיסקה 13; המ' (י-ם) 3683/95 שקד נ' קפלן, תק-של 96(2) 2971; כן ראו את פסק-דיני בבג"ץ 1949/06 שקד נ' בית-הדין הארצי לעבודה, תק-על 2005(2) 4505).

7.        מעבר לכל אלה, הפרשה נשוא עתירה זו ארעה ביוני 1993, והמכתב נשוא העתירה הוא משנת 1992. לטענת העותר המכתב הובא לידיעתו לראשונה בדיון משפטי באפריל שנת 2001 ומאז חלפו 6 שנים. העתירה כולה נגועה בשיהוי כבד ודי היה בטעם זה, גם כשהוא עומד לעצמו, כדי לדחותה על הסף.

           העתירה נדחית על הסף.

           ניתן היום, ד' בתשרי תשס"ח (16.9.07).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    יט

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il