נדחתה בקשת דוברת הנהלת ביהמ"ש לשעבר להשיבה לתפקידה הקודם

1.         לפנינו בקשה למתן צו עשה, המורה למשיבה להשיב את המבקשת למקומה ולתפקידה הקודם כממונה (דוברות וקשרי ציבור) במינוי קבוע, באותם תנאי שכר כפי שהיו טרם העברתה לתפקיד ממונה דוברות (בתי הדין לעבודה והאגף לאכיפה וגבייה), עד להשלמת בירור טענותיה בתובענה העיקרית.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות, לכאורה, מחומר הראיות:

א.      א.      המבקשת החלה לעבוד בהנהלת בתי המשפט ב-1.6.2004 בתפקיד של מרכזת דוברות מחוזית.

ב.        ב.        ב-1.4.2005 קיבלה המבקשת מינוי בפועל לתפקיד ממונה (דוברות וקשרי ציבור).

ג.        ג.        ביום 9.7.2006 נבחרה המבקשת במרכז פנימי לתפקיד הנ"ל.

ד.      ד.      בשנים 2000-2005 היתה תמר פול כהן יועצת התקשורת של נשיא בית המשפט העליון, ומתוקף תפקידה היתה ממונה על מערך ההסברה והדוברות של בתי המשפט (להלן - ראש מערך הדוברות), והמבקשת היתה כפופה לה. מ-29.3.2006 ועד 25.6.2006 מילאה עדי בריל תפקיד זה, ובחודש פברואר 2007 נבחרה לתפקיד איילת פילו.

ה.      ה.      ביום 26.2.2007 התקיימה ישיבה אצל מנהל בתי המשפט, השופט משה גל (להלן - מנהל בתי המשפט), בהשתתפות המבקשת, יו"ר הוועד הארצי מר דני חסון, ודוד מדיוני. המבקשת היא שיזמה את הפגישה (ע' 6 ש' 21-28).

ו.        ו.        לאחר ישיבה נוספת שהתקיימה ב-6.3.2007, ובעקבות התכתבות שהיתה בין הצדדים, נכתב סיכום דברים שבו הביעה המבקשת את נכונותה לקבל על עצמה את תפקיד ממונה (דוברות וקשרי ציבור) בתי הדין לעבודה, הוצל"פ והמרכז לגביית קנסות, והוסכם על תנאי עבודתה של המבקשת (נספחים ג' ו-יב' לתצהיר דוד מדיוני).

ז.       ז.       ביום 27.3.2007 התקיימה פגישה בין המבקשת לבין ראש מערך הדוברות, איילת פילו, ותואמו נהלי עבודה של המבקשת בתפקידה כדוברת בתי הדין לעבודה (נספח ד' לתצהיר דוד מדיוני).

ח.      ח.      ביום 14.3.2007 הודיע נשיא בית הדין הארצי לעבודה השופט סטיב אדלר לשופטים, לרשמים ולמזכירים הראשיים בבתי הדין לעבודה כי החל מיום שלישי תשמש המבקשת כדוברת בתי הדין לעבודה, ולשכתה תהיה בבית הדין הארצי לעבודה (נספח א' לתצהיר דוד מדיוני).

3.     ואלה טענות המבקשת:    

א.        א.        העברת המבקשת ממשרתה היתה חד צדדית, משפילה, כוחנית ושרירותית, נבעה משיקולים זרים, והיתה נגועה בחוסר סבירות קיצוני ובחוסר מידתיות. המשיבה הפרה את חובתה לנהוג בתום לב ובהגינות, ופעלה בניגוד לכללי מנהל תקין ובניגוד לכללי הצדק הטבעי, ותוך הפרת הוראות התקשי"ר.

ב.        ב.        העברתה של המבקשת ממשרת הממונה למשרת דוברת בתי הדין נעשתה שלא כדין, ומבלי שניתנה לה הזכות היסודית לשימוע. משכך נפל פגם קיצוני היורד לשורשו של עניין בהעברתה של המבקשת.

ג.          ג.          בניגוד למצג המדומה שיצרה המשיבה, המבקשת מעולם לא הסכינה עם ההחלטה להעבירה למשרת דוברת בתי הדין. המשיבה דחקה אותה לפינה, והיא נאותה לעבור למשרה הנ"ל אך ורק משום רמת המשמעת הגבוהה והנאמנות שבהן ניחנה.

ד.        ד.        תפקודה של המבקשת היה מעולה, והיא הפגינה תכונות של מסירות, מהימנות, חריצות ומקצועיות, אשר באו לידי ביטוי בהערכות עליה.

ה.        ה.        הבקשה לא הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או בשיהוי.

4.     מנגד טוענת המשיבה טענות אלה:

א. יש לדחות את הבקשה על הסף משום שהוגשה בשיהוי ניכר, כ-3 חודשים לאחר המבקשת  

הועברה מתפקידה. כמו כן הוגשה הבקשה בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים, משום שהמבקשת התכחשה לסיכום דברים שהושג עמה, והעלימה מבית הדין בצורה מכוונת ומגמתית עובדות מהותיות הרלבנטיות לבקשתה.