נדחה ערעור להכללת תוספות בשכר הקובע לצורך חישוב גמלה

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1.         שתיים הן השאלות הניצבות לפתחנו בערעור זה : האחת, האם יש לכלול את התוספת שכונתה "תוספת איתורית" בשכר הקובע (להלן - השכר הקובע) לצורך חישוב הגימלה, פידיון ימי המחלה ומענק הפרישה להם זכאי המערער והשנייה, האם יש לכלול את מלוא התוספת שכונתה "תוספת קצין תורן" בשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה של המערער. בית הדין האזורי השיב על שתי שאלות אלו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע העובדתי

2.         המערער עבד במשיב (להלן - איגוד ערים) כמפקד תחנת יהוד משך 33 שנים, החל משנת 1968 ועד ליום 1.4.2001, מועד בו פרש פרישה מוקדמת לגימלאות במסגרת תוכנית הבראה. בעת פרישתו היה המערער בן 61 שנים. יצויין עוד, כי במסגרת עבודתו כיהן המערער, בין השאר, גם כחבר בוועד העובדים של איגוד הערים.

3.         על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה). לאור ההוראה הקבועה בסעיף 79 לחוקת העבודה, בעת פרישתו חלות על המערער ההוראות הקבועות בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970 (להלן - חוק שירות המדינה גמלאות).

4.         אין חולק, כי במסגרת עבודתו היה המערער זכאי מדי חודשו בחודשו לתשלום "תוספת איתורית" בשיעור 30 שעות נוספות ולתשלום "תוספת קצין תורן" בשיעור 20 שעות נוספות.

5.         ביום 28.3.2001 חתם המערער על הסכם פרישה מוקדמת (להלן - הסכם הפרישה), בו הוסכם כי המערער יהיה זכאי עם פרישתו לגימלה בשיעור 70%. עוד הוסכם כי השכר הקובע לצורך חישוב הגימלה יכלול את שכרו וכן "תוספות אחוזיות" בשיעור 153% וכי עם פרישתו יהיה המערער זכאי למענק פרישה השווה ל - 11 חודשי עבודה (תשעה חודשי הסתגלות ושני חודשי הודעה מוקדמת).

6.         אין חולק, כי תוספת האיתורית שהשתלמה למערער בתקופת עבודתו, לא נכללה בשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה, פידיון ימי המחלה ומענק הפרישה להם היה זכאי המערער. אשר לתוספת "קצין תורן" - 40% מתוספת זו הובא בחשבון השכר הקובע לצורך חישוב הגימלה לה זכאי המערער, והיא הובאה בחשבון במלואה בשכר הקובע לצורך חישוב מענק הפרישה ופידיון ימי המחלה להם היה זכאי המערער.

7.         בחודש אוקטובר 2001, משדרישותיו לכלול את תוספת האיתורית ותוספת הקצין התורן וכן תוספות נוספות בשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה נענו בשלילה, הגיש המערער את התביעה, מושא ערעור זה, לבית הדין האזורי בתל אביב (עב 7503/01 ; סגנית השופטת הראשית עליה פוגל).

פסק דינו של בית הדין האזורי

8.         בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער. פסיקתו של בית הדין האזורי נומקה בנימוקים הבאים:

א.        תוספת האיתורית השתלמה רק לעובדים שנשאו איתורית ומטרתה הייתה לאפשר הזעקתו של העובד במידת הצורך. מחומר הראיות עולה עוד, כי עובד שלא נשא את מכשיר האיתורית בחודש כלשהוא לא היה זכאי לתשלום התוספת. בית הדין סבר כי סממנים אלה מעידים כי תשלום התוספת לא היה פיקציה, והיא נתנה עבור נכונותו של העובד להיענות לקריאה דחופה.

ב.         השאלה, מהו מעמדה של תוספת האיתורית שהשתלמה לעובדים, הייתה מושא לבוררות שהתקיימה בין הסתדרות הפקידים ואיגוד הערים. בפסק הבורר שניתן בהליך הבוררות (להלן - פסק הבורר) נפסק, כי תשלום תוספת האיתורית מותנה בנשיאת האיתורית. המערער קיבל את שנפסק בפסק הבורר.

ג.         מקור הזכות לפדיון ימי מחלה הוא חוזי. בהסכם הפרישה לא הוסכם כי פדיון ימי המחלה יכלול את תוספת האיתורית, ולכן אין חובה להורות על הכללת תוספת זו בחישוב פידיון ימי המחלה.

ד.         תוספת "קצין תורן" השתלמה לעובדים בכירים בכפוף לביצוע בפועל של שעות עבודה במכסה מסויימת. המערער, שעבד כמפקד תחנה, נדרש להיות תורן ושובץ בלוח התורנויות. משאלו הם פני הדברים, אין מקום לכלול את תוספת הקצין התורן בחישוב הגימלה לה זכאי המערער. על אף האמור לעיל, במסגרת המשא ומתן שנוהל עובר לפרישתו של המערער הסכים איגוד הערים לכלול 40% מתוספת הקצין התורן בחישוב בגימלה ואף כלל את התוספת במלואה בחישוב פידיון ימי המחלה ומענק הפרישה.

ה.        התביעה לכלול את החזר הוצאות הרכב בחישוב הגימלה דינה להידחות.

טענות הצדדים

9.         ערעור המערער כוון כנגד דחיית תביעתו להכללת תוספת האיתורית בחישוב מענק הפרישה, הגימלה ופידיון ימי המחלה להם הוא זכאי מכוח הסכם הפרישה. כן הוסב ערעורו של המערער על אי הכללת מלוא תוספת "קצין תורן" בחישוב הגימלה לה זכאי המערער. בהקשר זה טען המערער את הטענות הבאות: