מצרפי נ' מדינת ישראל

פסק דין

ביום 4.9.11 המערערת החנתה את רכבה ברחוב צה"ל באשקלון מול בנק לאומי במקום המסומן לחניית נכים. נמסר לה דו"ח ברירת קנס בסכום של 1,000 ₪.

המערערת ובעלה פנו למשטרה במספר פניות בבקשה לבטל את הדו"ח, בפנייתה למשטרה שהוצגה לפני היום על ידי התביעה, היא כתבה כי אכן החנתה את המכונית מול מכשיר הבנקומט אולם ברגע שיצאה מהמכונית ניגש אליה שוטר וכתב לה את הדו"ח ולא היה מוכן לשמוע הסברים.

המשטרה דחתה את בקשת המערערת ובעלה לביטול הקנס.

בעקבות כך פנתה המערערת, עם בעלה, לבית משפט השלום לתעבורה באשקלון בבקשה להישפט, בקשה זו הוגשה על ידם בנובמבר 2012 שנה ורבע לאחר קבלת הדו"ח המקורי.

בית משפט השלום דחה את הבקשה.

בפני ערעורם על החלטת בית משפט השלום.

במהלך הערעור היום שבה המערערת והסבירה כי המדובר היה בחנייה של רגע, היא רק יצאה את דלת המכונית וכבר קיבלה את הדו"ח וכי הקנס של 1,000 ₪ הוא קנס חמור מדי.

לאחר ששמעתי הדברים, מפי המערערת ומפי בעלה, וזאת ברוב קשב, לא מצאתי מקום לקבלת ערעור זה.

לפנים משורת הדין, אפשרתי למערערת ליתן את גרסתה גם בעת הדיון בערעור היום – וברור כי אין בפיה טענה כנגד עצם החנייה הלא חוקית במקום המיועד לנכים בלבד.

סכום ברירת הקנס שקבע המחוקק לעבירה זו משקף את החומרה הרבה שבה יש להתייחס לעבירת חנייה מסוג זה ואת החשיבות הציבורית הרבה מאוד בשמירת מקומות חנייה של נכים.

בהינתן כל הנסיבות הנ"ל, לא התברר לי כל עיקר מה פגם נמצא למערערת בהחלטת בית משפט השלום.

אוסיף ואציין כי בהחלטתו עמד ביהמ"ש השלום על האיחור בן למעלה משנה בהגשת הבקשה להישפט וכן על העובדה כי לא נגרם כל עיוות דין.

בשוקלי את כל הנסיבות האמורות, לא מצאתי ממש בערעור זה ואני דוחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ג, 19/03/2013 במעמד הנוכחים.

יוסף אלון, נשיא

הוקלד על ידי שולמית אברהם