ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
29845-07
01/02/2011
|
בפני השופט:
ריבה ניב
|
- נגד - |
התובע:
מסעדות הקריה בע"מ
|
הנתבע:
מחצית היובל בע"מ
|
פסק-דין |
לפני
כב' השופטת ריבה ניב
תובעת
מסעדות הקריה בע"מ
נגד
נתבעת
מחצית היובל בע"מ
ב"כ התובעת/ הנתבעת שכנגד – עו"ד מייק יורק ריד, עו"ד הילה ג'אן
ב"כ הנתבעת/ תובעת שכנגד – עו"ד ליהי בלומנפלד
פסק דין
1."מחצית היובל בע"מ" (להלן: "הנתבעת"/ "התובעת שכנגד"ו/או "המשכירה"), היא חברה פרטית שהיתה בעת הרלבנטית בבעלות חלקית של חברת אפריקה ישראל נכסים בע"מ. הנתבעת זכתה במכרז שפרסמה מדינת ישראל לתכנון, הקמה ותפעול של מגדל קריית הממשלה בתל אביב (להלן: "מגדל הקריה"/ "נכס") והיא בעלת הזכויות בו.
2.החל מסוף שנת 2003 ובמהלך שנת 2004, ניהלה הנתבעת מו"מ עם ה"ה רוני קליין, שלומי וגנר ורונן אברהם (להלן: "הנתבעים שכנגד 2-4"), אשר ביקשו לשכור מהנתבעת שטחים להקמה, הפעלה וניהול של בית קפה במגדל הקריה (להלן "בית הקפה").
3.בין הצדדים נחתם ביום 20/4/04 זיכרון דברים (להלן: "זכה"ד"). בנוסף להגדרת מטרת השכירות הנ"ל, כללו בו הצדדים גם הסכמות באשר לשטח המושכר, תקופת השכירות, שיעור דמי השכירות, הביטחונות וכיוצ"ב. עוד הוסכם כי אם לא ייחתם הסכם מפורט תוך 60 יום (להלן: "ההסכם הסופי"), או במעמד קבלת הנכס לביצוע התאמות במושכר – לפי המוקדם- זכה"ד הוא ההסכם המחייב את הצדדים (ס' 19 לזכה"ד).
4."מסעדות הקריה בע"מ" היא חברה פרטית שהוקמה על ידי הנתבעים שכנגד, לניהול בית הקפה "קפה ג'ו" (להלן: "התובעת"/ "הנתבעת שכנגד"ו/או "השוכרת"), במגדל הקריה.
5.הצדדים ניהלו מו"מ בקשר לנוסחו של ההסכם הסופי. טענתה העיקרית של השוכרת היתה והינה כי עובר לחתימה על זכרון הדברים הבטיחו לה נציגי המשכירה כי תינתן לה בלעדיות להפעלת בית הקפה במגדל, למעט מסעדת גורמה בקומה האחרונה שלו. לגרסתה, הוסכם כי הדברים יבואו לידי ביטוי בהסכם שיחתם בין השתיים.
6.החל מדצמבר 2004 נפגשו הצדדים והחליפו ביניהם טיוטות הסכמים, כשהשוכרת עומדת על תנאי הבלעדיות והמשכירה טוענת כי לא הבטיחה ואין היא מסכימה להתחיבות מסוג זה. במהלך החלפת הטיוטות הסכימה המשכירה להוספת סעיף בלעדיות למזנון חלבי בקומות המסחר.
7.השוכרת רכשה עגלת קפה והציבה אותה בתחום קומות המסחר בנכס. בסוף ינואר 2005 גילתה השוכרת כי בנכס הוצבה עגלה בה נמכרים, בין היתר קפה, כריכים ומאפים, והכל בניגוד לבלעדיות שהובטחה לה, לטענתה, עוד מראשית המגעים בין הצדדים ובמסגרת הסכם השכירות על נספחיו. ב10/2/05 דרשה השוכרת מהמשכירה "לתקן את ההפרות", לרבות סילוק עגלה זו. המשכירה מצידה דחתה את טענות השוכרת והתנערה מכל הבטחה לבלעדיות.
8.בין לבין, הוברר לשוכרת, לטענתה, כי חדר האוכל אשר יוקם בשטחי משרדי הממשלה, ואשר לגרסתה הובטח לה כי ישמש רק את עובדי משרדים אלו, ישמש גם כמסעדה או כקפיטריה חלבית לכל הציבור הרחב.
9.ביום 20/2/05 דרשה המשכירה מהשוכרת לחתום על ההסכם הסופי והודיעה כי אם לא תעשה כן, תראה עצמה חופשיה לבטל את זכרון הדברים ולסלק את השוכרת מהמושכר. בתגובה, הודיעה השוכרת כי היא מוכנה לחתום על ההסכם בנוסחו המוסכם ובכפוף לתיקון הפרות השוכרת. יומיים לאחר מכן הודיעה המשכירה כי היא דוחה את דרישות השוכרת ומבטלת את זכרון הדברים. כן דרשה מהשוכרת להסתלק מהמושכר. בתגובה למכתב זה, שלחה השוכרת למשכירה מכתב הדוחה מכל וכל את טענותיה. למרות זאת, לא חתמה על ההסכם.
10.השוכרת הגישה כנגד המשכירה והנתבעים שכנגד תביעה כספית לפיצויים בגין הפרת זכרון הדברים. המשכירה הגישה תביעה נגדית לזו של השוכרת, באותן עילות.