מנשירוב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפנינו תביעה המכוונת כלפי החלטת פקיד התביעות מיום 12.9.11, לפיה בחודשים 2/2011 עד 7/2011 נשללה והוקטנה זכאות התובעת לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, בשל הכנסות שהיו לה כתוצאה מעזרה כספית, שקיבלה מאימה השוהה בחו"ל.

2.התובעת גרושה, ילידת 1968, עלתה לארץ מארביז'אן ב-1990. לתובעת שלושה ילדים. היא מתגוררת עם שניים מילדיה בבאר שבע, כאשר אחד מהם קטין בן 11.

התובעת מתפרנסת מעבודות ניקיון בחברת מ.ו.ר מתכות וכן מעבודות ניקיון במשק בית. שכרה של התובעת משולם לה בשיקים ובמזומן. עוד מקבלת התובעת עזרה כספית מאימה המתגוררת בחו"ל מאז חודש 2/11 בסכומים שבין 200 דולר ל-400 דולר בחודש.

3.התובעת טוענת כי ההפקדות המופיעות בחשבון העו"ש שלה הינן הפקדות משכר עבודה ואילו ההפקדות מעזרה משפחתית אינן עולות על 17% מהשכר הממוצע במשק ולפיכך אין לקחתן בחשבון. לכל היותר יש לקחת בחשבון רק סכומים שמעבר ל-17% מהשכר הממוצע.

4.הנתבע טען כי מאחר ונמצאו הפקדות במזומן בחשבון העו"ש של התובעת העולות על 17% מהשכר הממוצע במשק בחודשים 2,5,7/2011 נשללה זכאותה עקב הכנסות מעבודה ושכר עבודה. בחודשים 3,4,6/2011 הוקטנה זכאות התובעת עקב הכנסות מהפקדות ושכר עבודה.

הכרעה

5.המחלוקות העובדתיות בתיק זה נוגעות למקור ההכנסות המופיעות בחשבון הבנק של התובעת. האם מדובר בהכנסות מעבודה, שכר עבודה או עזרה משפחתית.

בהצהרת התובעת מיום 22.11.11 (נ/5) נכתב כדלקמן:

"מחודש 2/11 אמא שלי שולחת לי כסף עזרה מאז שהבן שלי היה בגמילה, כל שבוע 50 או 100 דולר, את המשכורת ממור מתכות אני מפקידה בבנק בצ'ק והכסף מעבודה במשק בית אני מקבלת במזומן ולא מפקידה בבנק אני משתמשת איתו.

נכון להיום אין לי יותר עזרה מאמא, פתחתי את החסכון בבנק".

לעניין העזרה המשפחתית, כתבה התובעת במכתב לנתבע מיום 24.8.11, (נ/3) כי אימה שולחת לה את הכסף בתדירות של פעם בשבוע או בשבועיים, ומכיוון שיש לה "ילד מסובך", אין ביכולתה להשאיר את הכסף בבית והיא מפקידה אותו בבנק.

6.שני תלושי שכר הוצגו בתיק מחודש 3/2011 ומחודש 7/2011; שניהם על סך של 640 ₪ נטו. מתדפיס חשבון הבנק של התובעת (נ/2), לא ניתן לראות הפקדת שיק על סך 640 ש"ח בחודש אפריל 2011, ואת הפקדת שיק המשכורת של חודש 7/11 לא ניתן לראות מאחר והתדפיס מסתיים בחודש יולי 2011.

בחקירתה הנגדית מסרה התובעת כי בחודש מרץ לא עבדה, כיוון ששהתה בחופשת מחלה, ויכול להיות שקיבלה את הכסף במזומן (עמ' 4 שורה 25, עמ' 5 שורות 1 – 2).

בהמשך טענה התובעת כי את שכרה מחברת מור מתכות, היא מקבלת לעתים במזומן (עמ' 5 שורות 8 – 9) ולא יכול להיות שלא ניתן לראות הפקדות שיקים של מור מתכות בחשבון (עמ' 5 שורות 10 – 13).

באשר לשכר אותו היא מקבלת עבור עבודות במשק בית, סיפרה התובעת בחקירתה הנגדית כי את כל הכסף שהרוויחה, הפקידה בבנק והשאירה קצת ללחם. במועד שבו מסרה את הצהרתה לנתבע (ב-11/2011 – א.ס.) היא לא הפקידה יותר ועל כך הצהירה (עמ' 6 שורות 28 – 31).

7.סתירות אלו בגרסת התובעת, ללא שנמצאו מבוססות בחומר הראיות ובמיוחד, וללא שנמצאו ראיות להפקדות השיקים של המשכורת, מביאות למסקנה כי האמור בתצהירה בסעיף 14 בו חילקה את ההפקדות לפי מקורותיהן אין לו כל ביסוס.

לכך יש להוסיף שגם לסכומי העזרה שקיבלה התובעת מאימה, שלפי הצהרתה בפני פקיד התביעות הם בין 200 ל-400 דולר לחודש – כלומר בין 400 ל-1,600 ש"ח, לא נמצא ביטוי בחשבון הבנק. כזכור התובעת הצהירה כי הכספים הופקדו בחשבון, אך בחקירתה הנגדית התברר כי היתה מפקידה חלק מהסכומים שקיבלה (עמ' 9 שורות 17 – 20).

8.דעתנו היא כי את העזרה הכספית שנתנה אימה של המערערת יש להביא בחשבון כאשר אין מדובר בהענקה אקראית או מזדמנת אלא בעזרה כספית קבועה לאורך למעלה מחצי שנה, בסכומים שנעו בין 400 ל-1,600 ₪ לפי עדות התובעת (ראו: עב"ל (ארצי) 618/09 דנה אורן – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.1.11).

9.יוצא איפה, כי כלל ההכנסות של התובעת מדי חודש – ובכלל זה העזרה הכספית שקיבלה מאימה, זאת כנובע מתצהירה היו גבוהות מסך של 1,400 ₪ שהוא 17% מהשכר הממוצע במשק ועל כן לכאורה צדק הנתבע עת שלל או הקטין את זכאות התובעת בהתאם להכנסותיה.