מישר לביא נ' או.ר.ס שירותי רפואה וסיעוד בע"מ

פסק דין

תובענה זו עניינה תשלומים שונים, שהתובע טוען כי הנתבעת חייבת לו בשל אופן חישוב שגוי של זכויותיו. הנתבעת מצדה, הגישה תביעה שכנגד, בטענה כי שילמה סכומים מסויימים ביתר.

בתחילת ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר קיבלת תוקף של החלטה, ואשר לפיו, התובע ונציג הנתבעת ייחקרו קצרות כי הצדדים יטענו בסיכומיהם ביחס לאופן החישוב הנכון ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה שנתבעו, כמו גם לטענות הנתבעת בתביעה שכנגד.

רקע

הנתבעת הינה חברה העוסקת בתחום הסיעוד ומעניקה בין היתר שירותים למשרד הביטחון. התובע הועסק בנתבעת, בתפקיד חונך ובתפקיד מלווה, מיום 1.3.03 ועד ליום 14.12.08 המועד בו פוטר.

בכתב התביעה טוען התובע כי חישוב זכויותיו על ידי הנתבעת נעשה באופן שגוי. התובע מבקש מבית הדין לפסוק לו הפרשי פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה והלנת שכר עבודה, הפרשי דמי נסיעות, הפרשות לקרן השתלמות, הפרשי הפרשות לקופת גמל והפרשי פדיון חופשה שנתית.

בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את טענותיו של התובע וטענה כי רכיבים רבים שולמו לתובע ביתר. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד בו טענה שהיא זכאי להחזר ברכיבים, פיצויי פיטורים, חופשה, מחלה, הפרשות לגמל ונסיעות.

מטעמו של התובע הגישו תצהירים התובע עצמו ומר זרחיה לביא, אביו של התובע. מטעם הנתבעת הגישו תצהירים מר דרור אבישי מנהל הנתבעת (להלן- מר דרור) וגב' ניצה מתניה שטיין אחראית על תחום ליווי עובדים בנתבעת.

בדיון שנערך בפנינו, ביום 14.6.12 (להלן- הדיון), הסכימו הצדדים כי הם יסתפקו בחקירה קצרה של התובע ומר אבישי בעניין קרן ההשתלמות.

המחלוקת בעניינו הינה בדרך חישוב רכיבי השכר ועל כן נבחן תחילה את רכיבי התביעה ואת אופן חישובם בהתאם לדין. בשלב השני, וככל שיעלה כי שולמו לתובע רכיבים כלשהם ביתר, נבדוק אם הנתבעת זכאית להחזר עבור העודף ששלמה.

דיון והכרעה

פיצויי פיטורים

התובע טוען כי הוא זכאי להפרשי פיצויי פיטורים בסך 16,560 ₪, זאת היות והנתבעת שילמה לו רק 54,940 מתוך 71,501 ₪ שהיה עליה לשלם בגין פיטוריו.

הנתבעת הכחישה את חבותה וטענה כי פיצויי הפיטורים שולמו לתובע ביתר. לדברי הנתבעת שכרו הממוצע של התובע ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים הוא 4,061 ₪ ולכן מכפלתו במספר חודשי העסקה (69.5) וחילוק ב-12, נותן את התוצאה 23,518 ₪, דהיינו על התובע להשיב לנתבעת 31,422 ₪.

בתצהירו הסביר התובע את הדרך בו יש לחשב את פיצויי הפיטורים, לשיטתו שכרו הממוצע בשנים עשר החודשים האחרונים עומד על 12,354₪.

נמצאנו למדים כי המחלוקת בעניין פיצויי הפיטורין נוגעת לדרך חישוב ממוצע שכרו של התובע.

עיון בפירוט חישובו של התובע, מעלה כי התובע כלל בחישוב ממוצע שכרו רכיבים שבהתאם לסעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים אינם נכללים בחישוב ממוצע, כגון שעות נוספות, החזר נסיעות ושעות חג וחופש.

סעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים קובע כי:

(א) הרכיבים שיובאו בחשבון שכר-עבודה לעניין תקנות אלה הם:

(1) שכר יסוד;