תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
|
895952-2
20/01/2013
|
בפני השופט:
1. הרב דניאל אדרי - אב"ד 2. הרב אייל יוסף - דיין 3. הרב דוד בר שלטון - דיין
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד מיקי חשמונאי
|
הנתבע:
פלונית עו"ד מקסים ליפקין
|
החלטה |
לפנינו בקשה לקביעת סמכות.
הצדדים נישאו בתאריך 12.6.2006, ולהם שני ילדים קטינים (יליד 6.11.2007 ויליד 19.11.2011). הבעל עזב את הבית בתאריך 11.6.2012, וביום 20.5.2012 הגיש תביעת גירושין לבית הדין ובה כרך כדין תביעה למזונות ילדים, משמורת, מזונות אשה ורכוש. עוד באותו היום שלחה ב"כ הבעל הודעה על הקפאת ההליכים.
האשה וב"כ הגישו תביעה לבית המשפט בתאריך 2.7.2012.
לדברי הבעל וב"כ, הסיבה להקפאת ההליכים הייתה משום שזו אם ילדיו ואינו מרגיש בנוח במעמד זה לעמוד יחד עם אשתו בדיונים לא נעימים, החליט לנסות ולסיים את ההליכים בצורה יפה ונעימה בהסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים. לכן פנה לבאת-כוחו, וזו התקשרה לאשה אישית (עוד קודם שהייתה מיוצגת), סיפרה לה על התביעות ואף ניסתה להגיע עם האשה להסכמות. האשה חזרה לב"כ הבעל וניסו להגיע לאיזשהו הסדר. הבעל הגיע למשרדה של באת-כוחו, ומאחר והייתה נכונות להסכם שלחה ב"כ הבעל הודעה על הקפאת הליכים (עיין פרוטוקול הדיון מבית המשפט 1.8.2012 עמוד שורות 1-8). לדברים אלו שנאמרו בבית המשפט וכן בבית הדין לא הייתה הכחשה מצד האשה.
אכן, בהודעת ב"כ הבעל על הקפאת התיק נכתב:
"כבוד בית הדין הרבני הנכבד מתבקש בזאת להורות על הקפאת הליכים בתיק זה וכפועל יוצא לא להורות על קביעת מועד דיון לצדדים. במקביל להגשת תביעה זו, השכילו הצדדים להתחיל בהליך של במשא ומתן לצורך גיבוש הסכם גירושין כולל. בנסיבות העניין מבוקש להקפיא את ההליכים עד להודעת באת כוח הבעל אשר תודיע על התפתחות ההליכים בתוך 30 יום לבית הדין הנכבד."
לדעת בית הדין, הודעה זו מלמדת שהאשה הייתה מודעת להליך הגשת התביעות לבית הדין. האשה לא עשתה דבר במשך כחודש וחצי: לא הגישה כל תביעה לא לבית המשפט ולא לבית הדין, ורק לאחר כחודש וחצי, כשהאשה יודעת על התביעה, אצה ורצה לה לעורך דין, והוא מיד החל בהגשת תביעות לבית המשפט. אין לבית הדין ספק שהאשה סיפרה לבא-כוחה על התביעה והשיחה עם ב"כ הבעל על אודות הניסיון להגיע להסכמות. על אף שב"כ האשה היה מודע לתביעה שהוגשה לבית הדין, הוא החליט להתעלם ולהגיש תביעות ובקשות לבית המשפט במינון שאינו עולה על הדעת - עשרים ושש בקשות בימים מספר - כדברי השופטת ראה החלטת בית המשפט מיום 22.7.2012. אין ספק, אם היה מגיש מספר כה רב של בקשות לבית הדין בית הדין היה מחייב אותו בהוצאות.
הגשת מספר כה רב של בקשות, עשרים ושש במספר, מטרה אחת היא לה - להציף את התיק בבית המשפט כדי לנסות ולהראות על דחיפות העניין, לקיים דיון דחוף בזמן פגרת בית המשפט ולקבוע סמכות. כל המעיין בתיק זה ובבקשות שהגיש ייווכח כי אין בהם כלל וכלל נושא דחוף. הבעל היה מוכן להגיע להסכמות - לשלם את הוצאות הבית, מזונות והסדרי ראיה והכל ברוח טובה. ואכן, ב"כ האשה הצליח, וכבוד השופטת קבעה דיון דחוף לתאריך 1.8.2012.
ב"כ האשה התעלם מהחלטות בית הדין ומן הצורך לתת תגובה להן, אך היה לו פנאי להגיש עשרים ושש בקשות לבית המשפט במספר ימים. מדוע? - מירוץ סמכויות ומחטף סמכות!
בתאריך 9.7.2012 ניתנה החלטה בה נאמר כי הבקשה לקביעת מועד דיון וקביעת סמכות הוקראה, ועל האשה להעביר תגובתה בעניין הבקשה לקביעת הסמכות בתוך 21 יום. לדברי ב"כ הבעל, החלטה זו הועברה לב"כ האשה אך זה החליט להתעלם ממנה.
לאור הגשת בקשות מב"כ האשה לבית המשפט ללא התייחסות להחלטות בית הדין, הגישה ב"כ הבעל בקשה לבית הדין בעניין הסמכות. בהחלטת בית הדין מיום 19.7.2012 נכתב:
"בית הדין קובע שבשלב זה עד מתן התגובה ע"י ב"כ האשה בהתאם להחלטת בית הדין מיום 9.7.2012, שהסמכות נתונה לבית הדין.
עם קבלת התגובה מב"כ האשה בית הדין תינתן החלטה סופית לעניין הסמכות.
בית הדין רואה בחומרה רבה את הניסיון למחטף הסמכויות ואי-מילוי אחר החלטת בית הדין הנ"ל, מה עוד שהאשה הגישה את הבקשה לבית המשפט ללא התייחסות להחלטת בית הדין למתן התגובה דבר הנראה כבזיון בית הדין.
על ב"כ האשה להעביר תגובתה, ולא - ייראה הדבר כבזיון בית הדין עם כל המשתמע מכך."
גם מהחלטה זו החליט ב"כ האשה להתעלם והמשיך בהגשת בקשה לבית המשפט ליתן החלטה בעניין הסמכות, ואף לא עדכן את בית המשפט על החלטת בית הדין מיום 19.7.2012. משכך, הוגשה בקשה ע"י ב"כ הבעל למתן פסיקה בעניין הסמכות. בהחלטת בית הדין מיום 23.7.2012 נכתב כך:
"בתאריך 19.7.2012 נתן בית הדין החלטה הקובעת שבשלב זה עד מתן התגובה ע"י ב"כ האשה בהתאם להחלטת בית הדין מיום 9.7.2012 שהסמכות נתונה לבית הדין. [...] כן הורה בית הדין כי על ב"כ האשה להעביר תגובתה, ולא - ייראה הדבר כבזיון בית הדין עם כל המשתמע מכך.
האשה וב"כ החליטו להתעלם מהחלטות בית הדין, ולא התייחסו אליהן על אף שנשלחו להם שתי החלטות.
מבקשת ב"כ הבעל עולה שהאשה וב"כ עושים ככל העולה על רוחם - הם אינם מתייחסים להחלטות בית הדין וממשיכים בניסיון למחטף סמכויות.