הצגת השאלות המבקשות הכרעה:
1. האם הגב' חסויה הינה אכן "חסויה" הזקוקה למינוי אפוטרופוס?
1.1. האבחנה בין "חסוי" ל"פסול דין".
1.2. התנאים למינוי אפוטרופוס לחסוי.
1.3. מעמדה של תעודה רפואית.
1.4. מעמדה של התרשמות פקידת הסעד.
2. האם ראוי להותיר את החסויה בבית האבות?
2.1. ההחלטה להוציא החסויה מביתה לבית האבות.
2.2. האם יש לשנות ההחלטה?
3. את מי יש למנות כאפוטרופוס לגופה של החסויה?
4. האם יש למנות את ילדי החסויה כאפוטרופסים לרכושה?
4.1. הכוח שניתן לאפוטרופוס מחייב זהירות.
4.2. מינוי אפוטרופוס הינו מינוי שניתן למי שבית המשפט נותן בו אמון.
4.3. כאשר ניסיון העבר מצביע על חשש למעילה באמון, הנטייה היא להימנע ממינוי כאמור.
א.
הקדמה:
1. אפתח ואומר, כי גם אם החסויה חולה וסובלת מאלצהיימר כנטען, ואף אם אינה מתמצאת במקום ובזמן, קשה לקחת ממנה את האמירה והתפיסה, כי כל ילדיה טובים, כי כולם דואגים לה, כי מבחינתה כולם יכולים לשמש לה כאפוטרופסים (ראה התסקיר מיום 24/11/10).
2. יותר מכל, נראה היה לי נכון לעשות מאמץ ולהגשים את רצונה זה של החסויה.
החסויה זקוקה לילדיה שיטפלו בה ולא לגוף חיצוני שאינו מכיר אותה ואת צרכיה.
3. למרבה הצער, בין המבקשת לבין אחיה, המשיב 3, קיימים משקעים כה רבים ומטענים בלתי פתורים, עד כי דומה שהדבר האפיל על יכולות שניהם לראות את צרכיה של אמם מעבר לצרכיהם ועניינם שלהם.