מחיקת התביעה על הסף נוכח העדר מסמכים ומבלי שצורפה הרצאת פרטים לכתב

1.         ביום 21.5.07 הגישה התובעת (להלן: "האם") את עתירתה להחזר מזונות העבר עבור ארבעת ילדיהם של הצדדים, בסכום כולל של 567,000 ש"ח.

            מן הראוי ליתן את המסכת העובדתית שהביאה להגשת התביעה דנן. הצדדים היו נשואים זל"ז מעת שנישאו כדמו"י בשנת 1979 ועד לעת הגירושין בשנת 1990 אשר כתוצאה מנישואין אלה נולדו להם 4 ילדים, כאמור. כיום הצעיר מביניהם הוא בן 22. בכתב תביעתה, טוענת האם, כי משנפרדו הצדדים היא נשאה לבדה במזונות הילדים, הקטינים דאז, ובשל כך נוצרו חובות כספיים כבדים, תוך שהיא מציינת, כי נוכח האמור, " הגיעה לגבול חרפת רעב".

2.         משהונחה בפני בקשת הנתבע (להלן: "האב") למחיקת התביעה על הסף מצאתי, כי אין מנוס אלא להיעתר לבקשתו. לפיכך, מן הטעמים שיובאו להלן דין התביעה להימחק על הסף. בניגוד לתקנה 261 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), הקובעת כי לכתב תביעה תצורף הרצאת פרטים, ניתן לראות באם כמי שמודה בפרט שמסר בעל הדין שכנגד, דהיינו האב, כאשר לא צירפה הרצאת פרטים בנוגע לתחום ידיעתה האישית על פי תקנה 264 לתקנות.

3.         ראשית, כלל ידוע הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה" (ראה: י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, ע' 1509 - 1508). שנית, על המבקש את הסעד אליו הוא עותר בתביעתו, לפעול בהתאם לתקנה 258ט (א) לתקנות, הקובעת בזו הלשון:

            "לכתב התביעה יצרף על דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו".

4.         בבואו של מותב זה לדון בבקשת המחיקה, יש לפנות לכתב התביעה ולמסמכים שצורפו אליו כדי להכריע בשאלה התלויה ועומדת. לכן, בהסתמך על האמור לעיל, לא מצאתי כי כוחה של התביעה יפה לה. בכתב תביעתה נקבה האם בסכום המדויק. אלא מאי, לא צורף אף לא מסמך אחד, שיש בו כדי לבסס ובמעט את טענותיה. נטל הראיה מוטל על כתפיה. בהעדר אסמכתא ואף ללא בדל ראיה שיש בו כדי לעורר הנחה, שמא יש ממש בטענותיה, לא נותר, אלא להסיק, כי יכולה הייתה האם לנקוב בכל סכום אותו היא תובעת כהחזר הוצאותיה.

5.         במסגרת נטל הראיה, כבר ידוע לכל את שנקבע בפסיקה, כי מי שנמנע מהלביא ראיה לטובתו אשר בהישג ידו, סביר להסיק שאף אם הובאה ראיה, הייתה פועלת נגדו (ע"א 5842/92 פלוני נ' אלמוני, פ"ד מח (3) 837, 841-840). יפים לענייננו דבריו של כבוד הנשיא שמגר, כתוארו דאז, בע"א 130/85 כהן נ' כהן, מ (1) 69, 71, לפיהם רק בשל אי הוכחה נאותה אין לקבל את התביעה. בנימוקיו הוא קבע, כי:

            "אין כל הצדקה לכך שבית המשפט יחויב לעסוק בהשערות, בהנחות ובניחושים, כשמדובר על תביעה כספית אשר אותה חייבים להוכיח כיאות, ותביעת מזונות אינה שונה מבחינה זאת מכל תביעה אחרת" .

6.         אשר על כן, מכיוון שלא צורפו אסמכתאות לביסוס הטענות, התביעה נעדרת עילה לפי תקנה 100 לתקנות ועל כן דין התביעה להידחות.

7.         לאור זאת, אני מורה על האם לתקן את כתב תביעתה תוך 30 יום מהיום. במידה והאם לא תפעל ותגיש תובענה מתוקנת בצירוף מסמכים תומכים, בהתאם להחלטה זו, תימחק התביעה בהתאם לתקנה 264 לתקנות.

ניתנה היום ד' בכסלו, תשס"ח (14 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.

ההחלטה ניתנת לפרסום ללא שמות הצדדים.