מזרחי נ' גולן

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים שארעו ביום 26.1.2010.

לטענת התובעת נפגע רכבה בחלק האחורי מרכב הנתבעת כאשר מיד לאחר אירוע התאונה חתמה הנתבעת על אישור בדבר אחריותה לאירוע התאונה.

במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת כי נדרשה ע"י התובעת לחתום על האישור וכי למעשה כל תביעתה של התובעת מתבססת על נסיונה להתעשר שלא כדין תוך יחוס נזקים ישנים אשר נגרמו לתובעת לאירוע שבין הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמיי להלן.

עיון באישור אשר ניתן ע"י הנתבעת לתובעת מלמד כי בסמוך לאירוע התאונה הודתה הנתבעת באחריותה לאירוע.

איני סבורה כי יש לקבל את האמור בכתב ההגנה על פיו אין לראות במסמך זה כדי הוכחה להסבת הנזק. לא סביר בעיני כי בעל דין יחתום על אישור זה או אחר, מקום בו הוא אינו אחראי לאירוע התאונה.

זאת ועוד, הנתבעת אשר התייצבה לדיון היום הודתה בתום לב כי הינה אחראית לאירוע התאונה, למעשה המחלוקת שבין הצדדים הינה ביחס לשיעור הנזק.

התובעת צירפה לכתב התביעה דו"ח שמאי ותמונות נזק.

הנתבעת, למעט טענות כלליות לא צירפה דבר.

לא ניתן ליחס לבית המשפט ידיעה שיפוטית ביחס לשווי נזקים. מקום בו מבקש בעל דין לטעון כנגד שיעורו של נזק זה או אחר עליו להביא ראיות או נתונים המפריכים את טענות הצד שכנגד ביחס לשווי הנזק.

אציין כי הנתבעת הפנתה את שימת לב בית המשפט לשריטות המופיעות ברכב התובעת. עם זאת, מדובר באותם נזקים הנזכרים בחוו"ד השמאי מטעם התובעת.

מקום בו הציגה התובעת ראיות ביחס לשווי הנזק ואילו הנתבעת, אשר לכאורה אינה בעלת מקצוע בתחום, לא הציגה דבר, לא נותר אלא לקבל טענות התובעת.

נוכח האמור לעיל, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 4,024 ₪. כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאות ההליך בסך של 150 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן והודע היום י"ט אלול תשע"א, 18/09/2011 במעמד הנוכחים.

הלית סילש, שופטת