מזרחי ואח' נ' מדינת ישראל

1. בפני עררים על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.11.2017 (מ"ת 6657-08-17, השופט ע' קובו). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה למעצרם של העורר בבש"פ 10121/17 (להלן: העורר 1) והעורר בבש"פ 10163/17 (להלן: העורר 2) עד תום ההליכים.

כתב האישום וההליכים עד כה

2. ביום 3.8.2017 הוגש כתב אישום כנגד שני העוררים שבפני וכן נגד נאשם נוסף. בכתב האישום מתוארת מסכת מעשים של חטיפה, שוד וסחיטה באיומים שביצעו הנאשמים עם אנשים אחרים שזהותם אינה ידועה למדינה. על פי כתב האישום, בעקבות סכסוך שהתעורר בין העורר 1 או מי מטעמו לבין אחמד אלאקרע ומחמד טלאלקה (להלן בהתאמה: אלאקרע, טלאלקה, וביחד: המתלוננים), קשר העורר 1 קשר יחד עם אנשים נוספים, ובהם העורר 2, לשם פגיעה במתלוננים. ביום 8.7.2017, כך נטען בכתב האישום, קבע העורר 1 להיפגש עם המתלוננים על מנת לבחון אפשרות לבצע עמם עסקה למכירת רכב, אך כאשר אלה הגיעו למקום כשברשותם 60,000 שקל במזומן לצורך קניית הרכב, חטפו אותם באלימות העורר 1 ושותפיו, והעורר 1 הורה להם באיומי אקדח להיכנס לכלי רכב שהמתינו במקום. המתלוננים הובלו למרתף, שם הצטרפו לחבורה גם העורר 2 והנאשם הנוסף. בשלב זה המתלוננים אף הוכו באלות ובמקלות וכספם נלקח מהם. במהלך האירוע טען העורר 1 כי משפחתם של המתלוננים חייבת לו ולאחרים שני מיליון שקל. בהמשך הלילה, הובלו המתלוננים לחוף הים. העורר 1 איים באקדח על אלאקרע ואמר שתוך שלוש שעות על כל אחד מהמתלוננים לשלם לו סכום של מיליון שקל. בהמשך העורר 1 אף פגע עם רכבו בטלאלקה במכוון, ולאחר שהמתלוננים הוכו ורוססו בגז מדמיע הם נכפתו. כעבור מספר שעות הובלו המתלוננים לדירה שבה המשיכו לספוג מכות קשות, בין היתר מידיו של העורר 2, עד שהצליחו להימלט.

3.  בגין המעשים המתוארים יוחסו לעוררים העבירות הבאות: חטיפה לשם סחיטה בצוותא לפי סעיף 372 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ביחד עם סעיף 29 לחוק; שוד בצוותא לפי סעיף 402(ב) לחוק ביחד עם סעיף 29 לחוק; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיף 333 לחוק בצירוף סעיף 335 לחוק; וכן תקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא לפי סעיף 379 לחוק בצירוף סעיף 382(א) לחוק.

4.  בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים נגדם.

5. ביום 3.10.2017 התקיים דיון באשר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה נגד העוררים. ביום 31.10.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה כנגדם ובהמשך לכך הורה על הכנת תסקירים של שירות המבחן בעניינם. לצד זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי קיימת חולשה קלה בעוצמת הראיות וכי ישנו קושי ראייתי באשר לחלקו המדויק של העורר 2 במסכת המעשים. בהקשר זה צוין כי ישנה סתירה בין גרסאות המתלוננים באשר לחלקה הראשון של הפרשה וכי ישנו קושי בגרסת המתלוננים לפיה הם הגיעו לקנות רכב בשעה מאוחרת, כאשר בידיהם סכום כסף שאינו מספיק לצורך כך. אולם, בית המשפט המחוזי קבע שדברים אלו יתבררו בהליך העיקרי, ושאין די בקשיים אלו כדי לקעקע את התשתית הראייתית.

6. באשר לזיהויו של העורר 1 בית המשפט המחוזי התבסס בהחלטתו על העובדה שהעורר 1 זוהה על-ידי אלאקרע במסגרת מסדר זיהוי המבוסס על תמונות (להלן: מסדר הזיהוי). בית המשפט המחוזי עמד על כך שבמסדר הזיהוי שנערך ביום 11.7.2017 אלאקרע לא זיהה את העורר 1, אך הצביע על כך שזמן קצר לאחר מכן, בו ביום, מסר אלאקרע הודעה שבה ציין כי למעשה זיהה את העורר 1, הגם שלא ציין זאת במעמד המסדר. הרקע למסירת ההודעה האמורה פורט במזכר משטרתי מיום 30.7.2017 שבו דווח כי אלאקרע סיפר לשוטר כי נמנע מלהודות בזיהוי במעמד המסדר מאחר שחשש לעשות כן, וכי לאחר שמסר זאת לשוטר נגבתה ממנו אותה הודעה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי גם בעימות שהתקיים ביום 19.7.2017 אלאקרע זיהה את העורר 1. ראיות נוספות הן מחקרי תקשורת באשר למספר הטלפון שיוחס לעורר 1 בהודעות שמסרו מקורבים שונים במשטרה. לפי מחקרי התקשורת התקיימו מספר שיחות בין מספר הטלפון של טלאלקה לבין המספר המיוחס לעורר 1.

7. גם באשר לזיהויו של העורר 2 בית המשפט המחוזי התבסס בהחלטתו על הזיהוי שנעשה על-ידי אלאקרע. מסדר הזיהוי שבו זיהה אלאקרע את העורר 2 נערך ביום 10.7.2017, ובו הוא זיהה את העורר 2 כמי שפגע בו. אמנם, בדו"ח שנערך במסדר הזיהוי נכתב כי המזהה היה טלאלקה, אך פרט זה תוקן במזכר מיום 27.7.2017, שם נאמר שנפלה בדו"ח האמור טעות. ראוי לציין בהקשר זה כי מסדר הזיהוי תועד בווידאו. ראיות נוספות שעליהן הושתת זיהויו של העורר 2 הן טביעות אצבע שנמצאו בדירה שבה הוחזקו המתלוננים והודעתו של טלאלקה לפיה שמו המלא של העורר 2 הופיע על צג טלפון סלולרי של הנאשם השלישי בעת שהוא עצמו כבר היה חטוף וראה את הדברים. אלאקרע גם הוא מסר את שמו של העורר 2 כמי שהיה מעורב בפרשה.

8. ביום 21.11.2017 הוגש נגד העוררים כתב אישום מתוקן שבו נוסף נאשם רביעי ושונו פרטים מסוימים בעובדות כתב האישום. בין היתר, כתב האישום המתוקן לא כלל התייחסות לטענה שהמתלוננים הגיעו לפגישה שמטרתה הייתה רכישת רכב.