מזונות קיפוח קטינים

השאלה העומדת להכרעה היא האם יש להתערב בהסכם בין הורים, בו נקבעו מזונותיהם של קטינים, ולהרחיב את בסיס חיובו של האב במזונות אלו.

א' - העובדות הצריכות לעניין:

1.              אם התובעים והנתבע (להלן: "האם", "האב", וביחד: "ההורים") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 4.7.2005. ביום 21.6.2005 חתמו ההורים על הסכם ממון אשר אושר על ידי נוטריון. בהסכם זה קבעו ההורים כי הזכויות והנכסים אשר נצברו לפני מועד החתימה על ההסכם, וכן "חליפיהם", "פרותיהם" ו"תמורתם", יהיו שייכים לבן הזוג שעל שמו הם רשומים בלבד ואילו זכויות ונכסים אשר ייצברו לאחר החתימה על ההסכם, יהיו שייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, אלא אם כן יוחלט אחרת בהסכם בכתב.

2.              בשנות נישואיהם נולדו להורים שלושה ילדים משותפים, הם התובעים: ד', יליד... בן כ-7 שנים; ש', ילידת ... בת כ-4.5 שנים; ו-א', ילידת... בת כ-3 שנים (להלן יחד: "הילדים"). המשפחה התגוררה בדירה בת ארבעה חדרים בהרצליה, אשר הזכויות בה היו רשומות עוד בטרם הנישואין על שם האם בלבד (להלן: "דירת המגורים").

3.              נישואי ההורים נקלעו למשבר, וביום 8.11.10 נחתם על ידם הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, אשר ביום 24.11.10 אושר וקיבל תוקף של פסק דין (תה"ס 19009-11-10; כב' השופטת חנה ריש-רוטשילד) (להלן בהתאמה: "ההסכם"; "פסק הדין"). בהסכם נקבעו הסדרים לתקופת שלום הבית, וכן נקבע כי כל אחד מבני הזוג רשאי לשלוח למשנהו "הודעת פרידה" בכתב, אשר 90 ימים לאחריה יחולו הסדרים כקבוע בהסכם, ובין היתר, ההסדרים כדלקמן:

א.             משמורת הילדים תהא אצל האם ולאב "תהא זכות לקבלם להסדרי ראייה לפחות פעמיים בשבוע כולל לינה, ובנוסף כל שבת שנייה מיום שישי אחרי בית הספר ועד מוצ"ש או יום ראשון, וכן במחצית חופשות וחגים כולל לינה" (סעיף 7 להסכם).

ב.             האב ישלם לידי האם עבור מזונות כל אחד מהילדים, וכן עבור מזונות כל ילד נוסף שייוולד להורים, סך של 1,000 ש"ח לחודש, כשסכום זה כולל את כל חלקו של האב במזונות הילדים, לרבות הוצאות חינוך והוצאות רפואיות. דמי המזונות האמורים קבועים ואינם צמודים למדד. לאם לא ישולמו מזונות אישה (סעיף 8 להסכם).

ג.        דירת המגורים תישאר בבעלותה הבלעדית ובהחזקתה של האם, וכך אף תכולת דירת המגורים, למעט חפציו האישיים של האב. כל צד יישאר עם יתרת חשבון הבנק שעל שמו. המכונית מסוג וולוו והטרקטורון יישארו בבעלותו הבלעדית של האב ובהחזקתו. לנתבע לא תהיה כל זכות בדירות שאבי האם רכש או ירכוש לאם או לילדים (סעיף 9 להסכם).

4.              ביום 24.11.10, במעמד אישור ההסכם, השיבו ההורים לשאלת בית המשפט, כי התייעצו עם עו"ד בקשר להסכם, והודיעו כי חתמו על ההסכם ברצון ובהסכמה מלאים וכי הם מבינים את תוכנו של ההסכם, את מהותו ואת התוצאות הנובעות ממנו. בנוסף, הודיעה האם בזו הלשון:

"אני כרגע לא עובדת ולמרות זה אני מבינה את שעור המזונות וגם מודעת להוצאות שאני צפויה עבור הילדים. יש בטחון לילדים. אתמול קניתי להם שתי דירות. ברור לי שהסכום של המזונות קבוע ואין הצמדה לסכום" (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 20-18).

5.              ביום 14.12.10, כשלושה שבועות לאחר אישור ההסכם, נולדה הבת א'. כשנה לאחר מכן, ביום 10.11.11, שלחה האם לנתבע הודעת פרידה וביום 15.11.12 התגרשו ההורים זמ"ז.

6.              כיום מתגוררים הילדים והאם בדירת המגורים, ואילו האב מתגורר בדירה שכורה בת שני חדרים בקרבת דירת האם.

7.              ביום 18.4.13 הגישו הילדים, באמצעות האם, תביעה אשר כותרתה "תביעת מזונות ולחילופין תביעה להגדלת מזונות", היא התביעה שלפניי. בכתב התביעה טענה האם, כי במועד החתימה על ההסכם הייתה במצב נפשי קשה, רצונה היה לרצות את האב ולשמור על אחדות המשפחה ולא הייתה לה ברירה אלא להיעתר לתכתיביו של האב. לטענתה, האב ידע על מצבה הנפשי הבעייתי ולכן הצליח לכפות עליה הסכם מקפח, בלי שהתייעצה עם משפחתה ו/או עם עו"ד מטעמה.

בכתב התביעה עתרה האם כי בית המשפט יורה על ביטול ההסכם, ועל חיוב האב במזונות הילדים בסך כולל של 7,248 ש"ח לחודש וכן במחצית הוצאות החינוך והרפואה החריגות.

לחילופין, עתרה האם, בשם הילדים, לחיוב האב במזונותיהם, הואיל, ולדבריה, הילדים אינם מחויבים להסכם שבין הוריהם.

לחילופי חילופין, טענה האם, כי "מזונות קטינים הם לעולם לא סופיים וניתנים לשינוי מעת לעת".

8.              האב הגיש כתב הגנה, וביום 8.7.13 התקיים בפניי קדם משפט בתובענה. בתום הדיון, נקבע מועד לשמיעת התובענה ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית בליווי טופס הרצאת פרטים' בו יינתן ביטוי למלוא רכושם והכנסותיהם של ההורים ושל הילדים.

9.              ביום 18.12.13 התקיים בפניי דיון הוכחות (להלן: "הדיון"), במהלכו נחקרו האם, אביה של האם והנתבע. בתום הדיון קיימתי עם הצדדים שיחה שלא לפרוטוקול, מתוך ניסיון להביאם לפתרון המחלוקות מבלי להיזקק להכרעה שיפוטית. בהתאם להחלטתי אשר ניתנה בתום הדיון, היה על הצדדים להודיע, בתוך 30 ימים, האם הגיעו להסדר אם לאו.

10.          ביום 19.1.14 הודיע ב"כ האם כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכם, ומשכך הוריתי על הגשת סיכומים. הצדדים הגישו סיכומיהם וביום 19.2.14 הוגשו סיכומי התשובה.