תיק רבני
בית דין רבני גדול
|
868325-1
17/05/2012
|
בפני השופט:
1. הרב ציון אלגרבלי - יו"ר 2. הרב ציון בוארון - דיין 3. הרב אליעזר איגרא - דיין
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד אברהם שלג
|
הנתבע:
פלונית עו"ד יהודה חימי
|
פסק-דין |
לפני ביה"ד ערעור של הבעל (להלן: המערער) על החלטת ביה"ד האזורי נתניה מיום ח' אלול תשע"א 7.9.11, בו חויב לשלם מזונות לאשה (להלן: המשיבה) בסך 2,500 ש"ח, החל מיום 4.2.03 ועד לביטול פס"ד ביום 20.11.05.
בתאריך 20.11.05, יום בו בוטלו המזונות ע"י ביה"ד האזורי, נקבע כי בעניין מזונות העבר תינתן החלטה בתיק. בסופו של יום, כאמור בתאריך 7.9.11 ניתנה החלטה המחייבת את המערער בתשלומי דמי מזונות העבר. פסק דין זה מאפשר למשיבה לגבות את חובה בהוצאה לפועל.
סך המזונות בהם חויב המערער עומד על 2,500 ש"ח כפול 34 חדשים, ומסתכם בסך 85,000 ש"ח, ולטענת המערער, חיובו עם תוספת הריבית וההצמדה עומד כיום על קרוב ל- 200,000 ש"ח.
המערער טען שהוא פטור מן התשלום הנ"ל מהסיבות הבאות:
א. אחר שהתברר שהמשיבה בנוסף לקצבת פנסיה (משכורת) קיבלה גם קצבה של כ- 2,200 ש"ח, עליה היא לא הצהירה בבית הדין, הרי שאילו ביה"ד היה יודע על תוספת קצבה זו קרוב לוודאי שלא היה פוסק את הסכום הנזכר.
ב. המשיבה קיבלה כ- 200,000 ש"ח ממקום עבודתה, סכום הכולל קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, וקופות גמל וכו'.
ג. עוד טען המערער בביה"ד שהוא השתתף בהוצאות הבית וכי הוא קנה "הכל לבית".
ב"כ המשיבה טען:
א. הכנסות המערער גבוהות מהכנסות המשיבה, והמערער חסך והעלים בכל פעם סכומים של עשרות אלפי שקלים.
ב. ביה"ד קבע שהמערער ישתתף בהוצאות הבית, אולם מצדו המערער לא השתתף במאומה מהוצאות, פרט לתשלומי המים והארנונה, עליהם ממילא הוא מקבל הנחה של 80%.
לאחר שמיעת הצדדים, קריאת כתבי הטענות ועיון בהחלטת ביה"ד קמא, נראה לבית הדין כי יש לדון במספר נקודות.
ביה"ד קמא נדרש לשאלה לאחר שהתברר שהמשיבה הסתירה הכנסה בסך של 2,200 ש"ח לחודש, השווה לערך סכום פס"ד בו חויב המערער. הרי שהוברר שהמערערת קיבלה מן הקצבה את הסך שביקשה למזונותיה, ואם כן, תהה בית הדין, מה ההצדקה לכך שמערערת תקבל סכום כפול, בפרט אחר שהתברר כי המשיבה העלימה הכנסה זו מעיני ביה"ד והצהירה הצהרת שקר!
על כך משיב ביה"ד:
"מעיון במסמכים הרבים שהוגשו בתיק עולה, שמשכורת המערער מעבודתו בשנים 2002-2003 היתה ברוב החדשים למעלה מ-8,500 ש"ח נטו. ואילו גמלת האשה באותה תקופה עמדה על 4,700 ש"ח לחודש, כשבנוסף קיבלה קצבת נכות מהמל"ל של כ-2,000 ש"ח. יוצא אם כן שהשתכרות הבעל היתה גבוהה בכאלפיים ש"ח מהשתכרות האשה. ומאחר וקיי"ל גבי מזונות ש"עולה עמו ואינה יורדת", כמו"כ קיימות הוכחות שהבעל משך במזומן מאות אלפי שקלים מחשבונו, הרי שאין כל הצדקה שהבעל, אשר חי והתגורר בבית, יסתפק בתשלום מיסים ומים בלבד, כאשר כל העול השוטף של החזקת הבית מוטל על כתפי האשה."
אולם לדעתנו, אין מקום לחייב את המערער בסכום הנ"ל מדין "עולה עמו ואינה יורדת" מן הטעמים הבאים:
א. רמת החיים אינה נגזרת רק מגובה ההכנסות אלא מן השילוב של ההכנסה ורמת חיים בה נוהגת המשפחה לחיות, וכפי שכתב התוספות מסכת כתובות דף ע עמוד ב:
"דאע"ג דאין יורדת עמו דאין זה חשיב ירידה דמיירי שאין בני משפחתה העשירים כמו בעלה רגילין בכך אלא אביה מתוך עושרו היה מוותר הלכך יש לה לגלגל עמו וכשאינה עמו יש לה להנהיג כמו שהיתה רגילה בבית אביה".
רמת החיים של המשפחה-האישה לא ניתנת להיקבע בצורה פשטנית, כפי שנכתב בפס"ד עמ' 9 והלאה:
"קי"ל ד"עולה עמו" כלומר הבעל חייב לשמור על רמת חיים ממוצעת של אשתו במקרה דנן בעל שמרויח לפחות 8,500 ש"ח כדי שמזונות אשה יהיו ברמת חייו של הבעל עליו היה ליתן לה לפחות 1,000 ש"ח למזונותיה היא, שהרי לפי מה שחישבנו לעיל מצאנו שהאשה מקבלת במצטבר 6,700 ש"ח.