מושוני ואח' נ' ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת, כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן בת.א 9758-06-08 מיום 24/5/12. לפיו דחה את תביעת המערערות לחייב את המשיבה לשלם להם פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב פטירת המנוח מושוני לסלו ז"ל .

כב' השופט בנימין ארבל:

רקע

1.ביום 14/8/2007, מצא המנוח לסלו מושוני (להלן:"המנוח) את מותו בתאונת דרכים. כבן 75 היה במותו (תאריך הולדתו הינו 27.11.32).

2.א.המערערת 1 וירה מושוני, הינה אלמנתו של המנוח, תושבת כרמיאל ילידת

31/8/1948 ויורשתו הבלעדית של המנוח עפ"י צו ירושה מיום 27/3/2008.

ב.המערערת 2 קרן מושוני, בתו של המנוח ילידת 1982, נשואה+1 ומתגוררת באזור המרכז.

ג. המערערת 3 יהודית גורבי, בתו של המנוח ילידת 1972, נשואה+3 ומתגוררת באור יהודה.

3. המשיבה הינה ביטוח חקלאי-אגודה שיתופית מרכזית בע"מ, המבטחת אשר ביטחה את מכוניתו של המנוח בעת התאונה, ונתבעת בהליך זה שלפנינו, לשלם פיצויים לעיזבונו ולתלויו.

4.בעקבות פטירת המנוח שילם המוסד לביטוח לאומי לאלמנת המנוח קצבת שאירים. ומענק פטירה. לאחר שערוך ליום פסק הדין, מגיעים סכומי הקצבאות שישלם המוסד לביטוח לאומי לאלמנת המנוח עקב פטירתו, לסך של 231,212 ₪.

5.בעקבות התאונה הגישו המערערים תביעה בבית משפט השלום לתשלום פיצויים בגין נזקים לא ממוניים (כאב וסבל), דמי קבורה, אובדן השתכרות וזכיות נוספות, אבדן תמיכה ושירותי אב ובעל.

פסק דינו של בית משפט קמא

באשר לתביעת העיזבון

6.בית משפט קמא קבע, כי קיים קושי רב ואינהרנטי-מובנה בהערכת כושר השתכרותו של המנוח ב"שנים האבודות". המנוח נהרג בתאונה בהיותו בן 75. המנוח היה בעליו ומנהלו של מפעל. משכך לא חל עליו גיל פרישה מהעבודה. הכנסותיו מהמפעל היו במגמת ירידה והמפעל נסגר כשלוש שנים לאחר פטירתו. המנוח אומנם היה אדם חרוץ אך לא היה בקו הבריאות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוחלת החיים הממוצעת של גברים יהודים היא 80.5 שנים. לפי תוחלת זו קבע בית המשפט את שיעור ההפסד.

7.בית משפט קמא קבע, כי עדויותיהן של התובעות 1-3 בעניין כושר השתכרותו של המנוח ותמיכתו בהן, אינן סבירות ואינן מהימנות. בית משפט קמא התרשם, כי התובעות תיאמו ביניהן עדויותיהן בכתב ובעל פה.

8.נקבע, כי במקרה דנן יש לסטות מדרך חישוב הפסדים על פי שיטת הידות בשומת הפיצוי המתייחסת לאבדן כושר השתכרותו של המנוח וההפסד יפסק על דרך האומדן הכללי. בהתאם, פסק בית משפט קמא פיצוי גלובלי בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד בגין השנים האבודות, בסך של 150,000 ₪ . כן נפסק פיצוי בגין נזק לא ממוני- סך של -48,515 ₪ ובגין הוצאות קבורה –סך של 15,000 ₪.כך שסך הפיצוי הכולל הועמד על סך -213,515 ₪ - סכום הנבלע כולו בתגמולי המל"ל.

באשר לתביעת התלויים

9.באשר לתביעת התלויים- אלמנת המנוח ובנותיו- קבע בית משפט קמא, כי תביעתן לא הוכחה כדין. על כן דינה להדחות. בית משפט קמא קבע, כי עדויותיהן היו מגמתיות, מוגזמות, בלתי סבירות ובלתי מהימנות. לשיטת בית משפט קמא, מדובר בעדויות זהות. קל להיווכח כי עדויותיהן תואמו, דבר הפוגם עד מאוד במהימנותן.

10.בית משפט קמא קבע כי התובעות לא היו תלויות בפועל או בכח במנוח, וכי מטה לחמן לא נשבר עם פטירתו.