מושב עובדים נ' לתכנון ובניה דרום ואח'

פסק דין

1. בפני עתירה מנהלית כנגד החלטת המשיבה 1, אשר קיבלה את ההתנגדויות לתוכנית מס' 15/115/03/8 (להלן: "התוכנית").

לחילופין מבקשת העותרת להורות למשיבה 1 לדון מחדש בתוכנית הנ"ל. ולחילופי חילופין, עותרת היא לקבוע לה זכות לערור בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

2. העובדות הצריכות לעניין:

העותרת היא אגודה שיתופית, המנהלת ברשות המינהל את מקרקעי הישוב עזריקם (להלן: "הישוב") מאז הקמתו.

המשיבה 1- הועדה המחוזית לתכנון ובניה (משרד הפנים).

עשר משפחות תושבות הישוב, מחזיקות בחכירה לדורות "בתי בעל מקצוע" הידועים גם כ"משקי עזר", ניהלו מאבק משפטי מול העותרת, המינהל, וכונס הנכסים על נכסי העותרת, על מנת להעניק לצאצאיהם בני המקום, זכות להשתתף בהרחבת הישוב.

בהליך משפטי זה, ניתן פסק דין על ידי ס. הנשיא, השופט אזולאי, לפיו הוכרה זכאותם, כאמור, של התובעים (שם). עוד נקבע, כי התובעים ישתתפו בעלויות שינוי הייעוד, באמצעות תשלום לכונס הנכסים.

על פסק דין זה, הוגשו ערעורים נגדיים על ידי התובעים ועל ידי כונס הנכסים. לאחר משא ומתן, הושגה פשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין. על פי הפשרה, הוסכם, בין היתר, כי פסק הדין יבוטל, ועוד כי ארבע משפחות יוכלו להמליץ על צאצא אחד לכל משפחה כזכאי למגרש מתוך מגרשים מתוכננים ופנויים אז, שש המשפחות הנותרות ימתינו עד שהאגודה (העותרת בתיק זה) תתכנן תוכנית מתאר להוספת מגרשים חדשים בישוב. כמו כן התחייבו עשר המשפחות לשלם לכונס נכסי האגודה סך של 704.000 ₪. העותרת התחייבה להגיש תוכנית מתאימה בתוך שנה. המינהל הסכים לכך.

בהמשך, הסכום האמור שולם, הוקצו 4 מגרשים ראשונים ואף הוקצה מגרש נוסף משהתברר כי התפנה מדורש אחר. במקביל, ערכה העותרת את התוכנית ליצירת מגרשים נוספים- באותה התוכנית תוכננו חמישה מגרשים נוספים וזאת על מנת להבטיח את האיזון ולהקצות מגרש לאותן משפחות שטרם הוקצה להן מגרש.

בשנת 2007, הוגשה התוכנית לוועדה המקומית באר-טוביה, וזו המליצה על התוכנית בפני המשיבה 1 ובתחילת 2008, נפתח תיק תכנון בלשכת התכנון של המשיבה 1.

לאחר שנערכו בתוכנית התיקונים המבוקשים, התוכנית הופקדה ודבר הפקדתה פורסם בינואר 2011.

בגין התוכנית הוגשו שתי התנגדויות, האחת של המשיב 2 והשנייה של המשיבים 3-4.

משהוגשו התנגדויות, החלה וועדת משנה במשיבה 1 בשלב הדיון בהתנגדויות. בין היתר, סיירה וועדת המשנה (ללא הצדדים) באתר התוכנית.

בעקבות כך, נתבקשה המתכננת מטעם העותרת להכין חלופות לתוכנית.

לאחר מכן התקיים דיון נוסף ואחרון בעניין ובסיומו הועברה התוכנית למתן החלטה.

ביום 9.8.12 התקבלה החלטת הוועדה לפיה התוכנית נדחתה וההתנגדויות התקבלו.

3. טענות הצדדים בקצרה:

טענות העותרת

לטענת העותרת, החלטת המשיבה 1- לדחות התוכנית וכן החלטת יושב הראש של המשיבה 1- הדוחה את בקשת העותרת למתן רשות ערר, אינן סבירות, לא שקלו שיקולים רלוונטיים, לא נומקו כדבעי ומסכלות פסק דין סופי ללא הצדקה.