מורה מחליפה שעבודתה הופסקה 45 יום לאחר חופשת הלידה אינה זכאית לפיצוי

1.       התביעה שבפני עניינה עתירתה של התובעת ליתן סעד הצהרתי לפיו הודעת הפיטורים שניתנה לה ביום 5.5.03 - בטלה ולחיוב המדינה, בתשלום פיצוי בגובה הפסדי השכר שנגרמו לתובעת,לטענתה,בפיטוריה שלא כדין, משיקולים זרים ובניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954.

ההליך

2.       התובעת  הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המדינה שימנע את כניסת פיטוריה לתוקף על פי הודעת הפיטורים שניתנה לה ביום 5.5.03, בשל היותה בהריון ובשל שיקולים זרים שנשקלו, לטענתה, בהמלצה לפטרה.

בד בבד עם הגשת הבקשה הגישה התובעת כתב תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו הודעת הפיטורים שקיבלה ביום 5.5.03 בטלה. כן עתרה התובעת ליתן סעד הצהרתי לפיו לא ניתן לשלוח לה הודעת פיטורים לפני יום 31.5.04 ולפיו פיטוריה אינם יכולים להיכנס לתוקף לפני יום 31.8.04.

בדיון שנערך בבקשה לסעד הזמני ביום 16.6.03 הוחלט, לאור הצהרת ב"כ המדינה, כי מועד סיום העסקת התובעת ידחה ל- 45 יום לאחר תום חופשת הלידה ועל מחיקת הבקשה לסעד הזמני, תוך המשך ניהול התיק במסגרת ההליך העיקרי.

כן הותר לתובעת להגיש, בהתאם לבקשתה, כתב תביעה מתוקן.

בכתב התביעה המתוקן עתרה התובעת ליתן סעד הצהרתי לפיו הודעת הפיטורים מיום 5.5.03 בטלה. בנוסף עתרה לתשלום פיצוי בגין הפסדי השכר שנגרמו לה לטענתה עקב פיטוריה שלא כדין, מיום כניסת הפיטורים לתוקף ועד להגשת כתב התביעה המתוקן, בקיזוז הכספים שהרוויחה בפועל בתקופה זו.

העובדות הצריכות לענייננו

3.       התובעת, מורה לאנגלית בחטיבות הביניים ובתיכונים, הועסקה במשרד החינוך בתקופות הבאות:

בשנה"ל תשנ"ד - תשנ"ה הועסקה כמורה לא מוסמכת.

בשנה"ל תשנ"ח - בחודשים ספטמבר-דצמבר כממלאת מקום.

לפני תחילת שנה"ל תשנ"ט, בחודש אוגוסט 99', הופנתה התובעת לראיון אצל מנהלת בית הספר לאומנויות, הגב' יעל העליון ז"ל. בעקבות תקרית בין השתיים, כתבה הגב' העליון מכתב תלונה על התובעת שהופנה למפקחת על לימודי האנגלית במשרד החינוך במחוז תל-אביב, הגב' טופז (נספח ו' לתצהיר התובעת).

בשנה"ל תש"ס - עבדה התובעת בבית הספר ליידי דייויס, ללא אישור כנדרש מהמפקחת על לימודי האנגלית במשרד החינוך.

בשנה"ל תשס"ב - הועסקה התובעת בחטיבת הביניים עירוני ט"ז מיום 14.4.02 ועד ליום 31.8.02, כממלאת מקום למורה אשר יצאה לחופשת לידה (החוזה המיוחד להעסקתה צורף כנספח א' לתצהיר הגב' לבה).

בשנה"ל תשס"ג - הועסקה התובעת החל מיום 1.9.02 בבית הספר עירוני ט"ז כממלאת מקום למורה שיצאה לשבתון (החוזה המיוחד להעסקתה צורף כנספח ג' לתצהיר לבה).

על פי חוזה ההעסקה הנ"ל העסקת התובעת אמורה היתה להסתיים ביום 31.8.03.

לתובעת נשלחה ביום 5.5.03 תזכורת על הפסקת עבודתה ביום 31.8.03 (נספח ד' לתצהיר הגב' לבה).

במועד קבלת התזכורת היתה התובעת בהריון. התובעת פנתה למשרד החינוך והודיעה על דבר הריונה.

זמן קצר לאחר מכן נאמר לתובעת על ידי פקידה בשם שולי כי פיטוריה יידחו למועד של 45 יום לאחר תום חופשת הלידה.