מור נ' -פריוריטי מחשבים

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר אופיר מור ובה התבקש בית הדין לחייב את מר יערי אורי, בתשלום שכר של 5,850 ₪ המתייחס לעבודתו (לטענתו) בשירות האחרון, בחודש אוגוסט 2012.

2.התובע, מר אופיר מור, הוא טכנאי מחשבים בהכשרתו, אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה, חודש אוגוסט 2012, התגורר בערד.

3.הנתבע, מר יערי אורי, הוא עוסק מורשה המפעיל חנויות לממכר ציוד ותוכנות מחשב בערד.

4.בקצירת האומר טען התובע בתביעה נשוא פסק דין זה, כי בתקופה שלפני אוגוסט 2012 עבד כמנהל חנות מחשבים בשם קומפיוסל בקניון בערד. לטענת התובע עברה החנות לידי הנתבע באוגוסט 2012 וסוכם בין הצדדים כי הוא ימשיך ויעבוד בחנות, באותה מתכונת בה עבד ערב ההעברה.

5.בהתאם טען התובע, כי עבד בשירות הנתבע במהלך חודש אוגוסט 2012, ושכרו לא שולם. אשר על כן התבקש בית הדין בתביעה שבפנינו, לחייב את הנתבע בתשלום השכר בסך של 5,850 ₪ (השכר החודשי המוסכם לטענתו) על העסקתו בחודש אוגוסט 2012.

6.לטענת הנתבע דין התביעה להידחות, משלא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים והשירות שנתן התובע לנתבע, ניתן כקבלן משנה. כן טען הנתבע, כי התובע לא סיים את העבודה עליה התחייב; ומכאן שאין הוא זכאי לתמורה הנתבעת. הנתבע הוסיף וטען לנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות התובע ואלה כוללים בין היתר, מחדלים בהוצאת חשבוניות ובגביית התמורה על שירות שניתן ללקוחות.

7.מהעדויות ששמענו עולות העובדות הבאות הנוגעות למחלוקת לעניין מעמדו של התובע כעובד, והן כדלקמן:

א.התובע טכנאי מחשבים בהכשרתו, פעל תקופה ארוכה כעצמאי בתחום עיסוקו בערד.

ב.בחודש מאי 2012, התקבל התובע לתפקיד מנהל חנות מחשבים בשם קומפיוסל בקניון בערד (להלן: "החנות"), בכפוף להסכם העסקה אשר הוגש לבית הדין (להלן: "החוזה").

ג.על פי החוזה זכאי התובע לשכר בסיס של 5,000 ₪ נטו לחודש. בהתאם לחוזה הונפקו לתובע תלושי שכר המתייחסים להעסקתו בחודש יוני ובחודש יולי בחנות.

ד.החנות בה עבד התובע הועברה לידי הנתבע בסוף חודש יולי 2012.

ה.בעדותו בפנינו אישר הנתבע, כי סוכם בין הצדדים כי התובע ימשיך במתן שירותים לחנות תמורת סכום גלובלי של 5,000 ₪ לחודש. לעניין זה מבקשים אנו להפנות לעדותו של הנתבע לפנינו כדלקמן:

"ש.ת.התובע היה בחלק מהזמן בחנות בחודש אוגוסט 2012. אנחנו דיברנו שימשיך לתת שירות לחנות כנגד חשבונית... דובר על תשלום גלובלי של 5,000 ₪ לחודש. הסכום לא שולם לו". עמ' 10 לפרוטוקול מיום 2.4.2013 שורות 12-20.

8.את טענת התובע על סיכום בינו לנתבע ולפיו ימשיך להעמיד עצמו לרשות החנות במעמדו כעובד, מבקשים אנו לבחון על בסיס העובדות הבאות:

א.במהלך חודש אוגוסט 2012 לא הייתה פעילות בעסק הפרטי שהפעיל התובע. לקוחות לשעבר של התובע הופנו לקבל שירות מהחנות עצמה. לעניין זה נפנה לעדות התובע אשר בתשובה לשאלת הנתבע השיב:

"... רוב הלקוחות שהיו בחנות אני הבאתי אותם לחנות, עוד לפני שאתה הגעת, זה היה לפני, עוד כשהייתי עצמאי. אלו לקוחות שלי. ותמוה לגמרי שאם הייתי קבלן משנה שלך, למה שאביא לך את הלקוחות שלי, למה שאביא את הלקוחות לחנות? יכולתי לקחת את הלקוחות לביתי ואת הלקוחות שיגיעו לחנות זה שלך. אני הייתי הגון ויש לי דוחות רווח והפסד על אפס בתקופה שעבדתי בחנות, מגיש..." עמ' 8 לפרוטוקול מיום 2.4.2013 שורות 20-31.

ב.גרסה זו של התובע זוכה לחיזוק ותמיכה מצד הנתבע בעת שטען לנזק שנגרם באשמת התובע, המתייחס לאי תשלום התמורה מלקוח לשעבר של התובע אשר קיבל שירות בחנות (לקוח בשם מאגנה).

ג.הסיכום עם התובע קבע כי התובע זכאי לקבל תמורה גלובלית על חודש עבודה (כך כאמור על פי עדות הנתבע עצמו), סיכום התואם מערכת יחסים של עובד מעביד, להבדיל ממערכת יחסים שבין נותן שירות ומקבל שירות, בה התמורה נקבעת על פי היקף וסוג השירות.

ד.על פי גרסת הנתבע, היה על התובע לבצע את עבודות התיקון במעבדה שהייתה בחנות ולצאת מהחנות בהתאם לצורך, למתן שירות ללקוחות. מכאן שהיה התובע נתון למרות ולפיקוח של הנתבע.