מוסאיוף ואח' נ' עו"ד יצחק מולכו ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטד' טפרברג) בפש"ר 165/99 מיום 11.6.2017, וכן על פסיקתא שנחתמה בעקבותיה מיום 20.6.2017 – שבהן בוטל הסדר הנושים בעניינו של המבקש 1; וכן בקשת רשות ערעור על החלטה נוספת, מיום 8.8.2017, בה נדחתה בקשת המבקשים לעכב את ביצועו של ביטול הסדר הנושים.

רקע

2. המבקש 1 (להלן:אלון), הוא החייב בתיק פשיטת הרגל, המתנהל מזה כ-18 שנה, תוך שעבר מספר גלגולים ותהפוכות. המבקש 2 (להלן: שמואל) הוא בנו (שמעמדו לעניין הגשת הבקשות דנן, אינו ברור). מכיוון שההיסטוריה של הליכי פשיטת הרגל היא ארוכה ומסועפת, אביא להלן את הפרטים הנחוצים להכרעה בבקשה, כפי שהם עולים מכתבי הטענות, בתמצית הנדרשת:

           (א) לאלון יש חלק בנכסי המשיב 9 – הקדש שלמה יעקב מוסאיוף, שהוא הקדש משפחתי שאלון זכאי להנות מפירותיו. המשיב 1, הנאמן בפשיטת הרגל (להלן גם: הנאמן) יזם הליך לביטול ההקדש. בשנת 2006 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי ההקדש בטל (להלן: פסק הדין).

           (ב) במקביל התנהלו הליכים במסגרת בית המשפט של פשיטת רגל, בניסיון לגבש הסדר נושים. לאחר משא ומתן התגבשה טיוטת הסכם בין הנאמן בפשיטת הרגל, נאמן ההקדש, ומשקיע פוטנציאלי (להלן: ההסכם המשולש). בהסכם נקבע, בין היתר, כי המשקיע ישלם כסף לקופת הנושים, ותמורתו ירכוש זכויות בנכסים הנמצאים בבעלות ההקדש; וכי הנאמן בפשיטת הרגל יחזור בו מן הדרישה לביטול ההקדש, והלה יכונן מחדש. ההסכם הותנה באישור בית המשפט ובית הדין הרבני. במסגרת הסדר הנושים שגובש, סוכם על מתווה דו-שלבי: בשלב ראשון ימומש ההסכם המשולש, ובשלב שני יזרים אלון סכום כסף נוסף לקופת הנושים. המתווה אושר בסופו של דבר על-ידי שתי הערכאות, כל אחת בתחום אחריותה, בשנת 2009.

           (ג) צדדים שונים, שלא היו מרוצים מן ההסכם, הגישו ערעור על אישור ההסכם בבית הדין הרבני, לבית הדין הרבני הגדול; וכמו כן הוגשו ערעורים על פסק הדין שקבע כי ההקדש בטל, לבית המשפט העליון. הדיון בבית המשפט העליון התקיים בשנת 2010. במסגרת הדיון בבית המשפט העליון, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין (להלן: הסכם הפשרה). עיקריו של הסכם הפשרה הם כי ההקדש יעמוד בתוקפו; שמואל ירכוש את חלקו של המשיב 2 (להלן: יואל) וחלקיהם של משיבים נוספים בנכסים מן ההקדש; וממילא, הסדר הנושים יצא אל הפועל.

           (ד) למרות הסכם הפשרה, המשיכו להתנהל ההליכים בבית הדין הרבני הגדול, שבשלב מסוים החזיר את התיק לבית הדין הרבני האזורי; במקביל התקיימו הליכים נוספים בבית המשפט של פשיטת רגל. עם הזמן הסתבר לנאמן בפשיטת הרגל, שהסיכויים למימוש ההסכמים השונים אינם גדולים, שכן הצדדים הרלבנטיים אינם מבצעים את הפעולות הנחוצות לשם כך, ואף מפרים את שהוסכם; בנוסף לכך, בשנת 2014 החליט בית הדין הרבני האזורי לבטל את ההסכם המשולש (דומה שערעור על ההחלטה תלוי ועומד בבית הדין הגדול). לפיכך הגיש הנאמן בקשות שונות לבית המשפט המחוזי: בין היתר, בקשה 163 אשר הוגשה ביום 16.2.2016, ובה נתבקש בית המשפט להורות על ביטול הסכם הפשרה; ובקשה 187 שהוגשה ביום 18.5.2017, ובה נתבקש בית המשפט להורות על ביטול הסדר הנושים וההסכם המשולש, ועל ביטול ההפטר המותנה שניתן לאלון בעקבות אישורו של הסדר הנושים. אלון, מצדו, הגיש בקשה לקבלת הפטר (בקשה 177), המבוססת על מתווה שצרף אליה. ביני וביני התקיימו הליכים שונים בבית המשפט המחוזי במטרה לנסות ולממש נכסים בדרך זו או אחרת.

3. ביום 11.6.2017 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, אשר עסק במצבו של הליך פשיטת הרגל, ובמסגרתו נדונו הסוגיות שפורטו לעיל וסוגיות נוספות. בסופו של הדיון ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, מושא בקשת רשות הערעור. ראשית נאמר בהחלטה, בהמשך להחלטות ודיונים קודמים, כי קיים מציע לרכישת נכס בשכונת הבוכרים – ובעניין זה קבע בית המשפט הוראות לניהול משא ומתן בנושא. לאחר מכן, פנה בית המשפט לדון בכמה בקשות שהיו תלויות ועומדות. בנוגע לביטול הסכם הפשרה שנחתם בבית המשפט העליון, ציין בית המשפט כי יש ספק אם הפורום הראוי לדון בכך הוא במסגרת הליך פשיטת הרגל או במסגרת הליך עצמאי בבית המשפט המחוזי, מאחר וההסכם הושג במסגרת הליך עצמאי (שעסק בתוקפו של ההקדש). בית המשפט סיכם כי ידון בעניין זה ככל שהצדדים יהיו עדיין חלוקים לגבי שאלת סמכותו, אך לא הכריע בבקשה לגופה.

4. לבסוף, התייחס בית המשפט להסדר הנושים. לפני בית המשפט עמדה כאמור בקשה לביטול הסדר הנושים וההפטר המותנה שניתן במסגרתו. בית המשפט ציין כי מהדיון שהתקיים לפניו התברר, כי אלון אינו יכול למלא אחר תנאי ההסדר שנקבעו. על סמך זאת קבע בית המשפט כי יש להורות על ביטול ההסדר. ממילא, נדחתה בקשתו של אלון למתן הפטר, וכל הצווים שניתנו במסגרת צו הכינוס וההכרזה על אלון כפושט רגל, הוחזרו לתוקפם.

           על החלטה זו הגישו אלון ושמואל את בקשת רשות הערעור שלפני.