הנני מזכה את הנאשם וזאת מחמת הספק.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 16/10/16 סמוך לשעה 22:05 נהג ברכב פרטי מסוג פולקסווגן מ.ר 4222835 בכביש 57 בכפר יונה כאשר באותן נסיבות נהג הנאשם בזמן פסילה, נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול ונהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירות לפי סעיפים 67, 62 (3) לפקודת התעבורה וכן, סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.
בתאריך 03/11/16 כפר הנאשם בפני כב' השופטת וישקין בעבודות המיוחסות לו בכתב האישום למעט סעיפים 1 ו-2 בכתב האישום. מיד לאחר מכן, הודיע התובע על מחיקת סעיף 6 לעובדות וסעיף 2 להוראות החיקוק, קרי, נמחקה העבירה של נהיגה תחת השפעת סמים/ אלכוהול לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.
בתאריך 27/12/16 התקיים דיון בפניי וב"כ הנאשם הודיע כי כופר בנהיגה וממה שנגזר מהנהיגה ומודה בסעיפים 1 ו-2 לעובדות והתיק נקבע להוכחות.
פרשת התביעה
מטעם התביעה העידו:
מאור אהרוני, בוחן במשטרה חקר את הנאשם תחת אזהרה (ת/1).
בחקירתו הנגדית סיפר כי חקר אותו בשפה עברית ואישר כי הנאשם היה במצב שיכול היה למסור עדות ואם הנאשם לא היה מתקשר עם הסביבה הוא לא היה חוקר אותו.
כמו כן, הבהיר כי בשעה 03:00 ביקש הנאשם עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית, הוא התייעץ עם העו"ד וכאשר סיים התחילה החקירה בשעה 04:10.
העד ציין שבערך בשעה 04:30 התקשר לאחיו של הנאשם בשם יוסף ביאדסי כי שהה בבית והיה כל הלילה בביתו.
העד מסר כי בהודעה רשם את מה שמסר לו הנאשם ואם הנאשם מבקש למחוק דברים לאחר מכן גם רושם אך לא מבצע מחיקה בפועל.
פוקהא מוחמד, ערך דוח פעולה (ת/2).
העיד על פי הרשום דוח הפעולה כי אינו זוכר את האירוע.
במהלך עדותו סיפר כי הרכב היה מונע וראה אותו חוזר אחורה, כשהגיעו לרכב הנאשם היה לבד יושב בתא הנהג וניסה לעבור למושב שליד הנהג. הנאשם לא שיתף פעולה, התנגד למעצר, השוטרים והנאשם נפלו על השיחים בצד הדרך.
אלמוג מאירי, ערך דוח פעולה (ת/3) ודוח מעצר (ת/4).
מסר כי הגיע למקום בעקבות קריאה של אלירן כהן לצורך בדיקה של נהיגה תחת השפעה. סיפר כי כשהגיע למקום ראה את הנאשם יושב בכיסא ליד הנהג, לא ראה אותו נוהג ברכב, לנאשם היו עיניים אדומות, ביצע לו בדיקת נשיפון ונמצא כי לא הייתה אינדיקציה לשכרות. הודיעו לנאשם שהוא מעוכב ולוקחים אותו לתחנה, אולם סירב והודיע לו שהוא עצור, לקח אותו לניידת, תפס לו את היד ובזמן המעצר נפל איתו לרצפה.
הוגש בהסכמה ת/5 מזכר שערך העד ניר דורני שלקח את הרכב ממקום האירוע לתחנת המשטרה ללא צורך בחקירתו.
הוגשו בהסכמה המסמכים הבאים: פרוטוקול בתיק 5412-10-16- ת/6,פרוטוקול בתיק 9483-08-15-ת/7.
פרשת ההגנה
הנאשם בחר להעיד, סיפר כי ביום 16/10/16 היה בביתו והתווכח עם אביו, קרא לאחיו והשניים יצאו מהבית ברכב מהכפר. אחיו תדלק את רכבו בכפר יונה, עשה פרסה וחזר, נדלקה ברכב נורה בלוח השעונים, השניים עצרו בצד וניסו לבדוק. אחיו של הנאשם הלך לתחנת הדלק והשאיר אותו לבד ברכב, הרכב היה בצד ימין של הכביש וליד היו עצים קטנים כך שלא יכול היה לפתוח את הדלת. התחיל להיווצר פקק תנועה והנאשם יצא מהדלת ליד הנהג והחל לכוון את האנשים שימשיכו בנסיעה, לפתע הבחין בשוטרים רצים אליו, חזר בחזרה לכיוון הרכב, נכנס ועבר מהמושב של הנהג למושב הימני על מנת לשבת. כאשר השוטר ניגש אליו וביקש להציג תעודות ורישיונות, הנאשם אמר לו שיש לרכב תקלה ושימתינו לאחיו 2 דקות שיגיע על מנת שיציג לו את המסמכים. השוטר חשב שהנאשם מתנגד והחל להוציא אותו מהרכב, השוטרים אזקו אותו ולקחו אותו לניידת.
בחקירתו הנגדית סיפר כי הסוויץ היה דולק כדי להשאיר את האורות, 4 הווינקרים בכביש, פחד כי אנשים לא יבחינו ברכב ויכנסו בו מאחור ואינו זוכר אם המנוע עבד.
ע"ה/1 יוסף ביאדסי, אחיו של הנאשם, סיפר כי באותו יום הנאשם רב עם אביו והיה עצבני ולכן יצאו יחד מהבית כדי שירגיש יותר טוב. בדרכם חזרה כשהיו בכפר יונה התקלקל האוטו ועצרו את האוטו בצד, העד יצא מהרכב והלך לתחנת דלק על מנת להביא מים ולחפש עזרה, כאשר חזר לא מצא את האוטו ואת אחיו, ניסה לחייג אליו אך הטלפון שלו היה סגור ולכן התקשר לחבר על מנת שיחזיר אותו לביתו, העד ציין כי היה עייף מאחר והיה ער מספר שעות, ישן קצת ואז מישהו שהזדהה כשוטר התקשר והעד לא שמע בכלל. בבוקר דיבר עו"ד עם העד ואמר לו שאחיו עצור ושיגיע לתחנה, כאשר הגיע הסביר מה קרה באותו יום נתן עדות וחזר לביתו.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהובאו בתיק זה, האזנתי לעדי התביעה ולנאשם והתרשמתי מהופעתם בפניי, עיינתי במוצגים, התעורר בליבי ספק כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
אין מחלוקת שהנאשם נפסל בנוכחותו לתקופה של 23 חודשים בניכוי 30 יום פסילה מנהלית מיום 26.01.16 בתיק 5855-09-15. ושנפסל בנוכחותו לתקופה של 10 חודשים ביום 18.07.16 בתיק 9483-08-15 בחופף מלואו פסילות קודמות. אין אף מחלוקת כי הנאשם היה במקום, בזמן המפורט בכתב האישום, טענתו היא כי לא נהג ברכב נשוא האישום.
כלומר המחלוקת היחידה היא האם הנאשם נהג או לא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה.
אומר מיד כי מאחר ואישום בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים/ אלכוהול נמחק לא אתייחס לעדויות הקשורות לעניין זה.
מהחומר שהובא בפניי עולה כי לתביעה יש שני עדים מרכזיים שהיו בעת האירוע ויכולים להעיד על נהיגתו של הנאשם, העד מוחמד פוקהא ציין בת/2 כי לאחר שקיבל דיווח על רכב שחור שחוזר אחורה בניגוד לחוקי התעבורה ומנסה לברוח ולאחר קבלת הדיווחים הנחה את השוטר אליאס מוזלבט להעביר דיווח לשדות 401 שהיה לידם, וכך ציין:
"כמו כן, השוטר הודיע לאלירן, הגיע אלי אלירן כהן (שדות 401) ביצעתי סריקות בריצה על כביש 57 יחד עם אלירן כהן ולא הצלחנו לאתר דבר, בחזרה לאותו כיוון של המחסום הבחנו ברכב שחוזר אחורה בצבע שחור על הנתיב הימני של הכביש נשארנו בקשר עין רציף עם הרכב, שותפי אלירן ניגש לרכב מצד שמאל ואני ניגשתי אל הרכב מצד ימין, בהגעתנו לרכב הרחנו ריח חזק של סמים, ראינו בחור יושב לבד ברכב ונוהג ברכב שמספרו 4222835 ואומר "אני לא מצליח לנסוע קדימה יש לי תקלה בגיר", נשארו כל הזמן איתו בקשר עין, כשהתחלנו לתשאל אותו התחיל לגמגם ולא מדבר לעניין, הבחור נראה לחוץ עיניים אדומות ונראה כתחת השפעת חומר החשוד כסם, ביקשנו ממנו ת.ז מסר "אני מבקא ושכחתי את התעודת זהות בבית", כשפתח את הדלת של הנהג ראינו פירורי טבק ועלים ירוקים החשודים כסם המפוזר על מושב של הנהג ומסביב לו על הרצפה, אלירן כהן הבחין בשקית בצבע כחול מונחת בכיס של הדלת הנהג, הוא תפס את החומר החשוד כסם והעביר אותו אלי ישירות שמתי אותו בכיס של המכנס שלי מצד שמאל שהיה ריק מתוכן. אלירן כהן הודיע לו שהוא מעוכב על נהיגה תחת השפעת חומר החשוד כסם מסוכן, כמו כן, הבחור התחיל לנסות לעבור למושב שליד הנהג, התחיל לנסות לתפוס בקבוקי מים בכוונה לשתות, הוסבר לו שאסור לו לשתות ולאכול. עלינו בגל מול שדות 403 אלמוג מאירי שיעזוב את המחסום ויתחיל לצמצם אלינו, אלמוג הגיע אלינו אלירן כהן הסביר לו מהות האירוע, אלמוג החל לשוחח עם החשוד ולערוך לו בדיקת נשיפה וערך חיפוש על גופו של החשוד כשאני ואלירן מאבטחים אותו ובסיום אלירן עשה חיפוש נוסף ברכב. לאחר מכן, החל החשוד להגיד :"היה נהג אחר ברכב והיה פה הגיפ' השחור שלקח אותו, אלמוג הסביר לו שהוא צריך להתלוות אלינו ולתחנה אך החשוד לא שיתף פעולה ונשאר עומד ליד רכבו כאשר הוא התחיל לסובב את גופו לכיוון מזרח לצד הנגדי לאלמוג, השוטר אלמוג הודיע לו שהוא עצור כרגע והחשוד החל להתנגד למעצר כאשר הוא מתחיל להזיז את גופו וידיו בניגוד לבקשתנו, אלמוג תפס יד אחת שלו ואלירן יד שניה שלו, אלמוג ביקש ממני את האזיקים שלי, הוצאתי את אזיקי ידי ויחס עם אלירן שמנו את האזיק על יד שמאל ובגלל שהחשוד המשיך להתנגד נפלנו עם החשוד שלושתנו על השיחים בצד הדרך והפכנו אותו על בטנו ואזקנו אותו מאחורה. אלירן ביקש ממני ומאלמוג להרים אותו ולקחת אותו אל הניידת, לקחנו אותו אל הניידת והמתנדב ניר נהג ברכב של החשוד ואני ואלמוג ליווינו את החשוד בניידת אל התחנה....".
מעדותו של העד מוחמד פוקהא הנ"ל עולה כי הוא ואלירן כהן הם עדים מרכזיים של האירוע שהבחינו בביצוע העבירה.
מוחמד פוקהא ערך את ת/1 ומתייחס בלשון רבים לפעולות שביצע העד עם שותפו אלירן כהן. כך למשל ציין: "הבחנו", "ראינו", "הרחנו", "נשארנו בקשר עין", "התחלנו לתשאל אותו", "ביקשנו ת.ז", "עלו בגל מול 403 אלמוג מאירי שיעזוב את המחסום ויתחיל לצמצם אלינו", "אבטחנו", "שמנו אזיקים".
אולם, מהפעולות שפורטו לעיל לא ניתן לדעת מה כל אחד עשה, ראה, ביקש, שמר על קשר עין וכו', ובאיזה אופן ביצע כל אחד מהם את הפעולות הנ"ל.
כמו כן, העד פוקהא מוחמד מתייחס לפעולות שביצע אלירן כהן כגון: "שותפי ניגש לרכב מצד שמאל", "אלירן הבחין בשקית בצבע כחול", "אלירן הודיע לו שהוא מעוכב", "אלירן הסביר לאלמוג את מהות האירוע", "אלירן עשה חיפוש נוסף ברכב", "אלירן תפס את היד השנייה שלו", "אלירן ביקש להרים את החשוד".
אולם, לא הוגש כל תיעוד נפרד של שני עדי הראיה.
יתרה מכך, מהתיאור הנ"ל עולה כי לאלירן כהן היה תפקיד מרכזי באירוע, הגיע למקום האירוע עם מוחמד פוקהא וביצע פעולות הן לבד והן במשותף עם העד מוחמד פוקהא, אולם לא נרשם כעד תביעה, לא הוגש לתיק כל תיעוד שהוא ערך שבהחלט יכול היה לשפוך אור על האירוע, בייחוד לנהיגתו של הנאשם.
המדובר בכשל חמור שיש בו כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם כשהתביעה בחרה שלא להביא כל התייחסות על עד ראיה זה. יתרה מכך, כאשר עד תביעה מוחמד פוקהא נחקר חזר על כך שהוא היה יחד עם אלירן (ראה עמ' 20 שורה 18, עמ' 21 שורה 25), ובנוסף, העד מוחמד נשאל בחקירה נגדית:
ש': "אתה מסרת לאלירן דיווח או משהו לגבי המקום, לגבי הסיטואציה שנמצא הנאשם? דיברת עם אלירן שראית את הנאשם נוהג?"
ת': "אתה קופץ בין הדברים. כשאתה אומר שראיתי את הנאשם נוהג, זה אחרי שאלירן חבר אליי והגיע אליי כמו שרשום בדוח, התחלנו לבצע סריקות בכביש 57 ובהתחלה לא זיהינו שום דבר, בחזרה למחסום הבחנו ברכב שחור שחוזר אחורה על נתיב ימני, שמרנו כל הזמן על קשר עין רציף".
ובעמ' 22 שורות 14-16 נשאל העד וענה:
ש': "האם דיברת עם השוטר אלמוג ומסרת לו מידע לגבי הימצאו של הנאשם?"
ת': "כתוב לך שאלירן כהן הסביר".
בנוגע לעד אלמוג מאירי לא ראה את הנהיגה, ציין בת/3 שבתאריך 16/10/16 בשעה 22:00 שדות 401 אלירן מסר שהוא ביחד עם הנהג וצריך סיוע, כשהגיע למקום היה שם אלירן והשוטר פוקהא וראה שהם עמדו ליד רכב פולקסווגן בצבע כחול מטאל שמספרו 4222835 ואלירן מסר שנמצא עליו (הכוונה לנאשם) שקית בצבע כחול והוא חושד שיש שם חומר חשוד כסם והבחור ברכב לא מדבר לעניין ויכול להיות ששתה אלכוהול או עישן סמים. כמו כן התייחס לכך שאלירן תפס את ידו הימנית של הנאשם.
מכל הנתונים הנ"ל אני סבורה שהימנעותה של התביעה מלהביא את העד אלירן כהן מהווה כשל מהותי ופגיעה קשה בהגנתו של הנאשם.
נוסף לכך אציין שפירוט שמסר העד פוקהא בת/2 אין דיי בו כדי להצביע על נהיגתו של הנאשם. מעדותו של פוהקא לא ברור אם כאשר הבחינו ברכב הם היו בהליכה רגלית או בתוך רכב, באיזה מרחק הבחינו ברכבו של הנאשם, באיזה כיוון, האם היו מול הרכב, מאחורה, בצד, האם היו מספר רכבים בצמוד לרכבו של הנאשם, האם רכבו של הנאשם היה רכב האחרון בהתחשב בעובדה כי השוטרים היו במחסום ולטענתם הרכב ניסה לברוח מהם. כך שאין להסתמך על עדותו של פוקהא מוחמד.
לא נשמטו מעיניי הסתירות שהיו בגרסת הנאשם, כגון הדלקת הוינקרים:
בחקירתו במשטרה ציין בעמוד 2 שורה 12 "האח שלי העמיד את הרכב פתאום נעצר הוא הדליק ארבע וינקרים ואמר תחכה פה אני מגיע".
בעדותו בפניי מסר בעמוד 28 שורה 12-15:
ש': אתה זוכר כשהוציאו אותך מהרכב השוטרים הרכב היה מונע?"
ת': " הסוויץ' אני זוכר כן כדי להשאיר את האורות, את הוינקרים, זה בכביש. פחדתי שאנשים לא יבואו וידפקו את הרכב מאחור, הייתי חייב להדליק משהו שיראו."
מעדותו בפניי עולה כי הנאשם ביקש שימתינו 2 דקות שאח שלו יגיע (עמ' 28 שורה 2).
בחומר שהובא בפניי (ראה ת/3, ת/5) עולה כי האירוע התחיל בסביבות השעה 22:00, כאשר הן בחומר החקירה מטעם התביעה והן מעדויות ההגנה עולה כי נעשו בשטח מספר פעולות אשר הצריכו זמן ממושך כך למשל, הגעה למקום, ניהול שיחה עם הנאשם, חיפוש, קריאה לצורך בדיקת נשיפון, ביצוע בדיקת הנשיפון, הודעה על מעצרו, התנגדות למעצר, ניסיון לאזוק הנאשם, המתנה עבור המתנדב על מנת שינהג ברכב עד לתחנה המשטרה ועדיין לא הגיע אחיו של הנאשם.
תמוהה עוד יותר התנהגות אחיו אשר חזר למקום לא מצא את אחיו ואת הרכב, התקשר לחבר שיבוא לקחת אותו ומצא ללכת לישון במקום ללכת לבדוק מה עלה בגורלו של אחיו והרכב.
בנוסף, אחיו אינו מציין כמה זמן התעכב בתחנת הדלק, איזה עזרה הביא למקום.
יתרה מכך, ההגנה לא הביאה למתן עדות מטעמה את חבר של אחיו אשר בא לאסוף אותו מהמקום.
ע"ת מאור אהרוני שגבה את עדותו של הנאשם והתקשר לאחיו מפרט את תוכן השיחה, אחיו של הנאשם והנאשם עצמו לא מכחישים שאכן בוצעה שיחת טלפון אבל טוען ש"אמר לי שהוא שוטר ולא שמעתי בכלל" (עמ' 30 שורה 24-25). לעומת זאת, יש תיאור מפורט של השיחה בת/1 שמסר השוטר שבה טוען אחיו כי הוא כרגע בבית והיה כל הלילה בבית.
אחיו של הנאשם אף טען בפניי כי הרכב לא הניע (ראה עמ' 31 שורה 6-10), אולם אחיו הצליח להפעיל את הסוויץ', הויינקרים והשוטר אף הצליח לנהוג ברכב עד לתחנת המשטרה.
בנוסף, טוען אחיו של הנאשם שהוא הלך להביא את הרכב מהמגרש אחרי מספר ימים הרכב לא הניע, הביא מכונאי אולם גם אותו לא הביאו להעיד.
יחד עם זאת, על התביעה הנטל להוכיח מעל כל ספק סביר את יסודות העבירה ומשלא עשתה כן, מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין לצדדים.
זכות ערעור כדין.
ניתנה היום, א' שבט תשע"ח, 17 ינואר 2018, במעמד הצדדים
