מדינת ישראל נ' אברג'יל ואח'

1. מונחת בפניי בקשה להארכת מעצר עשירית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים או החוק). במסגרת הבקשה מבוקש להאריך את מעצרם של משיבים 1, 4 ו-5 (להלן: שלושת הנאשמים) ב-150 ימים או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 24984-07-15 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. שאר המשיבים בבקשה זו – נאשמים 2, 8 ו-13 בכתב האישום – נתנו את הסכמתם להארכת המעצר המבוקשת ולכן החלטה זו אינה נוגעת אליהם. ההתייחסות למשיבים בהחלטה זו תעשה בהתאם לזהותם בכתב האישום, כך שמשיב 1 יכונה נאשם 1, משיב 4 יכונה נאשם 10, ומשיב 5 יכונה נאשם 12. 

כתב האישום

2. ביום 13.7.2015 הוגש כתב האישום, הכולל 13 אישומים נגד 18 נאשמים, ביניהם נאשמים 1, 10, ו-12 העומדים כאמור במוקד החלטה זו. כתב האישום פותח צוהר לפעילותו של ארגון פשיעה רחב היקף, בניהולו ופיקודו של נאשם 1. עולה כי ידו של ארגון פשיעה זה הייתה בכל, החל בעבירות מס, המשך בעבירות סמים, סחיטה ואיומים, וכלה בעבירות אלימות חמורות אשר עלו אף לכדי מקרי רצח. פרטי כתב האישום הוצגו בהרחבה בהחלטות קודמות, ויובאו כאן רק עיקריהם הדרושים לצורך הכרעה בבקשה זו (ראו למשל: בש"פ 6446/16; בש"פ 2853/17; בש"פ 5273/16).

האישום המרכזי העומד במרכז הבקשה שלפניי, ומופנה בין היתר כנגד שלושת הנאשמים, הוא האישום הרביעי המתייחס לרצח משולש ברחוב יהודה הלוי. בנוסף, כנגד נאשם 1 ונאשם 10 מופנה גם האישום השלישי בכתב האישום המתייחס לניסיון הרצח בגני התערוכה. כנגד נאשם 1 מופנים עוד שמונה אישומים נוספים הכוללים אישום בגין עבירת רצח נוספת וקשירת קשר לביצוע פשע; עבירות ייצוא, ייבוא ומסחר בסמים במסגרת ארגון פשיעה וניסיונות לביצוע עבירות כאלו; עבירות מס; ועבירה של עמידה בראש ארגון פשיעה.

3. מהאישום השלישי עולה כי נאשם 1 יזם וניהל מבצע שמטרתו להביא למותו של זאב רוזנשטיין, באמצעות הטמנת מטען חבלה סמוך למשרד הנסיעות שבבעלות רוזנשטיין בגני התערוכה. חלקו של נאשם 10 במבצע זה היה בסיוע בהרכבת מטען החבלה בכלי הרכב הממולכד, ועריכת בדיקת תקינות של השלט הרחוק שנועד להפעלת המטען. פיצוץ המטען גרם לפציעתם של רוזנשטיין ואחרים.

מהאישום הרביעי עולה כי בעקבות כישלון ניסיון חיסולו של רוזנשטיין, כמתואר באישום השלישי, יזם נאשם 1 מבצע נוסף שמטרתו לחסל את רוזנשטיין. תכניתו של נאשם 1 הייתה להתנקש בחייו של רוזנשטיין במשרד להמרת מטבע (להלן: הציינג') שנמצא ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. נערכו מספר מפגשים בין נאשם 1 ונאשמים נוספים, במסגרתם נרקמה תכנית ההתנקשות שכללה הנחת מטען חבלה על גג הציינג'. חלקו של נאשם 10 היה באיסוף מטען חבלה מאחד מעדי המדינה, ומסירתו לנאשם 13 תוך ידיעה שהמטען ישמש להתנקשות ברוזנשטיין. נאשם 12 הניח יחד עם אחרים את המטען על גג הציינג'. בהמשך, התברר כי המטען שהונח אינו תקין ויש צורך להחליפו. נאשם 12 ואחרים הניחו בשנית את המטען המתוקן על גג הציינג'. מטען זה הופעל כאשר רוזנשטיין נצפה על ידי נאשם 13 כשהוא מגיע לאזור הציינג'. פיצוץ המטען גרם למותם של שלושה אזרחים, ולפציעתם של 51 נוספים, ובכללם רוזנשטיין ומאבטחיו.

האישום החמישי מתייחס לנאשם 1, ולנאשם 8 שאינו צד לבקשה זו. על פי אישום זה נאשם 1 תכנן והוציא לפועל יחד עם אחרים את ביצוע רצח המנוח דוד ביטון. נאשם 1 הורה לאחד מעדי המדינה לגייס אדם לביצוע הרצח, ומסר לו מידע אודות רכבו של המנוח ואזור מגוריו. בהמשך, רקמו נאשם 1 ונאשם 8 תכנית לגרימת מותו של המנוח במועדון אליו נהג המנוח לצאת לבלות. האדם שגויס, וצויד באקדח, על ידי עד המדינה בהנחיית נאשם 1, עקב אחרי המנוח שיצא מהמועדון, וירה בו באופן שגרם למותו. לאחר המעשה, נאשם 1 מסר למבצע הירי סכום של 30,000 דולר.

הליכי המעצר

4. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של כל הנאשמים עד תום ההליכים בעניינם. לאחר קיומם של מספר דיונים, ניתנה ביום 2.5.2016 החלטה ראשונה בבקשה למעצרם של חלק מהנאשמים עד תום ההליכים, אשר התייחסה לנאשמים 4, 8, 9, 10, 13, ו-14 (מ"ת 25166-07-15, כבוד השופט ב' שגיא). בהחלטה זו נקבע לגבי נאשם 10 כי ישנן ראיות לכאורה למעורבותו באישומים השלישי והרביעי, וכי לנוכח המסוכנות המשמעותית הנשקפת ממנו, והחשש להימלטותו, יש לעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי ציין במיוחד את עברו הפלילי העשיר של נאשם 10, ובפרט את הרשעתו בשנת 2010 בקשירת קשר וסיוע לאחר מעשה בנוגע לרצח המנוחה מרגריטה לאוטין, כבסיס להחלטה על מעצרו. החלטה זו לא כללה התייחסות לנאשם 1 מאחר שטרם הוסדר ייצוגו, וכן לא התייחסה לנאשם 12 מאחר שטרם נשמעו טיעונים בעניינו.