מדינת ישראל נ' תמימי(אחר/נוסף)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו ביום 22.02.13 בעובדות כתב האישום. הרשעת הנאשם היתה טרם כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין.

הוסכם בין הצדדים כי הנאשם ישלח לשירות המבחן וכי תנאי מעצר הבית שלו יוקלו.

מעובדות כתב האישום עולה, כי הנאשם עבר 2 עבירות של גניבה ועבירה של הונאה בכרטיס חיוב בכך שביום 20.01.11 גנב תיק מהגב' רותם שהיא קשישה ילידת 1930. מדובר במעשה מתוכנן היטב, הנאשם עקב אחרי המתלוננת, ראה שהיא לבדה, חטף מידה את התיק וברח מהמקום. בתיקה של המתלוננת היו כרטיסי אשראי, מסמכים אישיים, סכום של 250 ₪ וטלפון נייד.

יום למחרת, שב הנאשם לבצע את אותה עבירה ובאותה שיטה גנב את תיקה של הגב' שילת, ילידת 1934, בתיקה היו כרטיסי אשראי, מסמכים אישים, מפתחות ביתה וסך של כ- 1,200 ₪. בהמשך לכך, משך הנאשם באמצעות כרטיס האשראי של המתלוננת סך של 1,000 ₪ וכן ניסה למשוך סכום נוסף ללא הצלחה.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 22, נשוי.

לשירות המבחן הוצגו מסמכים של פסיכיאטר אשר טיפל בנאשם מהן עולה כי הוא סובל מהפרעה אפקטיבית וזקוק לטיפול תרופתי. בעת ביצוע העבירות הנאשם הפסיק את הטיפול ולא היה בקשר עם הפסיכיאטר, בעקבות כך נשלח הנאשם לפסיכיאטר המחוזי אשר מחוות הדעת שהוגשה לעיוני, עולה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, אחראי למעשיו. הפסיכיאטר המחוזי ציין כי אין קשר סיבתי בין המעשה לבעיותיו של הנאשם ובמסמכים הרפואיים שהגיש לו הנאשם לא רשום טיפול תרופתי ולא ברורה האבחנה שניתנה לנאשם על ידי הפסיכיאטר מרמאלה.

לכך התייחס שירות המבחן בתסקיר מיום 06.03.13 ממנה עולה כי הנאשם היה מניפולטיבי בעת פגישתו עם הפסיכיאטר המחוזי. שירות המבחן הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כאשר משפחת המוצא של הנאשם מונה זוג ו- 9 ילדים, הנאשם סיים 11 שנות לימוד והחל לעבוד בעסק המשפחתי ובעבודות מזדמנות ושירות המבחן המליץ שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר אלא שבית המשפט יסתפק בעונש של עבודות שירות.

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת המעשים שבוצעו תוך תיכנון מוקדם כלפי קשישים. הוא ביקש להטיל על הנאשם עונש שלא יפחת מ- 18 חודשי מאסר ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם הדגיש את גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר, את לקיחת האחריות המלאה, וביקש מבית המשפט להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם אשר שהה 10 ימים במעצר וכן את התקופה הארוכה בה שהה הנאשם בתנאים מגבילים ובהם חודשים ארוכים של מעצר בית מלא ובהמשך מעצר בית חלקי.

כמו כן, היפנה לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

הנאשם צעיר לימים, הוא יליד 1990, היה בן 21 בעת ביצוע העבירות, זוהי מעידתו היחידה בפלילים והנאשם לקח אחריות מלאה למעשיו, וחסך זמן שיפוטי משמעותי וכן את הצורך בהעדת שני קשישות ואת עוגמת הנפש הכרוכה בכך.

הנאשם היה במצוקה רגשית בעת ביצוע העבירות והעבירות בוצעו בתוך יממה אחת.

מעשיו של הנאשם חמורים, מתוכננים היטב וכוונו כלפי האוכלוסיה החלשה ביותר בחברה.

יחד עם זאת, יודגש כי לא מיוחסים לנאשם כל אלמנט מעשי אלימות והוא הואשם בעבירות רכוש בלבד מסוג עוון.

מאז ביצוע העבירות חלפה שנה וחצי, כאשר הנאשם שהה במעצר ובהמשך במעצר בית מלא, ובתקופה ארוכה בתנאים מגבילים קשים. גם בנסיבות חמורות מאלה כאשר מדובר בצעירים אשר לקחו אחריות למעשיהם כפי שקבע בית המשפט העליון בע"פ 4703/12 כאשר דובר בעבירת שוד של ממש בנסיבות חמורו ביותר, יש להעדיף את אינטרס השיקום ואישר את העונש שגזר בית המשפט המחוזי, שהטיל על הנאשם עונש של עבודות שירות.

לאחר ששקלתי את הנסיבות לקולא ולחומרא, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל על הנאשם עונשים כדלקמן :

1.6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות בבית אבות סן סימון, נווה הורים בירושלים החל מיום 04.06.13.

במועד זה יתייצב הנאשם בשעה 08:00 במפקדת מחוז דרום לשם קליטה והצבה. מובהר לנאשם, כי עליו לעדכן את הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שאם לא כן כל הפרה תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש בין כותלי בית הכלא.

מתקופה זו ינוכו 10 ימי מעצר.