מדינת ישראל נ' שירזי

החלטה

פוסק את שכר העדה בסך 300 ₪ שישולמו ע''י המאשימה.

ניתנה והודעה היום י"ג טבת תשע"ד, 16/12/2013 במעמד הנוכחים.

עדי הדר, שופט

פסק דין

במקרה שבפניי אין מחלוקת לגבי העובדות הנוגעות לבניה, כעולה מהדוחות שהוצגו בפניי ומהתמונות.

הנאשמת בנתה שלא כחוק, מבנה בלוקים בחצר מבנה על קרקע משותפת, בבית משותף. מעבר לסיכון לעוברים ושבים שמא הקיר יקרוס אל מעבר לחצר המשותפת, או למי שעושה שימוש בחצר או למי שנמצא בתוך המבנה, נראה לכאורה שנפגעה גם זכותם של בעלי הזכויות האחרים בבית המשותף להרחיב את דירותיהם, ככל שישנה זכות כזאת.

לכאורה היה על המאשימה לפעול מיידית להפסקת העבודות ולהוצאת צו הריסה מנהלי עוד בתחילת התהליך, כפי שאכן המאשימה עושה במקרים אחרים, ולא קיבלתי תשובה מדוע אכיפת החוק סוכלה עקב הגעה מאוחרת של המפקח על הבניה.

המפקח גם לא ענה לשאלתי מדוע לא שאל את גב' שירזי בטלפון, מיד לאחר שגילה את הבניה, מתי החלה הבניה.

המאשימה טורחת ומביאה בפני בית המשפט כתבי אישום הנוגעים למחסום חניה, פילרים ועוד מבנים במימדים קטנים, בשעה שממש מתחת לאפה נבנה בניין בהיקף נרחב, והוא לא נהרס מיידית.

ברי שמצב זה עלול לפגוע קשות באמון הציבור, בבתי המשפט, ברשויות אכיפת החוק ובשלטון החוק.

בנסיבות התיק שבפניי, אין מדובר באמירה בלבד אלא בפגיעה מהותית וממשית, שכן כל מי שיידרש על ידי המאשימה להרוס בניה בהיקף מזערי, יטען מדוע המאשימה עומדת על קוצו של מטר עמי, בשעה שהיא נוקטת אוזלת יד בלתי מובנת בבניה בהיקף כה נרחב.

מהעובדות שהובאו בפניי כדי לתרץ את אוזלת היד של המאשימה, נטען שישנם רק 5 מפקחי בניה מקרקעין, יש צילום אווירי פעם בשנה, ולמעשה מרבית האכיפה אינה יזומה אלא בעקבות תלונות בלבד.

במקרה הזה ישנה מתלוננת, אולם המאשימה לא אכפה את החוק כפי שהייתה אמורה לעשות, בנחישות ומיידית לנוכח חומרת העבירה.

הנאשמת מבקשת מבית המשפט להקל עמה, שכן העיד כאן סגן מנהל מח' הפיקוח דהיום, שזה שכיח שניתנים צווי הריסה באזור, ובסופו של יום צווי בתי המשפט מבוזים, והמבנים נותרים על תילם, ואין פוצה ואין מצפצף, והציבור אמור לתת את מבטחו בצווי בתי משפט, שמבוזים באופן כה מביש.

אני חולק על ב''כ הנאשמת, שאם כלפי השכנים בוזה החוק יש ללמוד גם למקרה זה שאין לאכוף את החוק כמתחייב.

אילולא הוצג בפניי תיעוד לגבי מחלה קשה בה חלתה הנאשמת, הייתי מבטל על אתר את ההסדר הדיוני, ועומד על הריסה מיידית וקנס כספי גבוה ביותר, שהולם את הבניה הבלתי חוקית ואת אי התייצבותה של הנאשמת לדיון היום.

רק בשל מחלתה של הנאשמת, לא אתעלם מהסדר הטיעון, אך אני חייב להתערב ולצמצם את הארכה שניתנה לנאשמת לביצוע צו ההריסה מ-9 חודשים ל-3 חודשים.

לעניין הקנס, דווקא כאן אביא בחשבון את מחלתה של הנאשמת ואסתפק בקנס של 8,000 ₪ בלבד.

הצו יירשם בפנקסי המקרקעין.

אני מבקש מהמאשימה להעביר את פסק דיני לאגף לאכיפת עבירות במקרקעין בפרקליטות המדינה.