מדינת ישראל נ' שובל(עציר) ואח'

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שהוגש בעניינו של המשיב, לפיו מואשם הוא בעבירת סחר בסם מסוכן. עפ"י כתב האישום מכר המשיב ביחד עם אחר לסוכן משטרתי סמוי, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 50 ג', זאת בתמורה לסך של 23,000 ₪.

עפ"י כתב האישום, לאחר ששותפו של המשיב סיכם עם הסוכן את פרטי העיסקה וקיבל את תמורתה, הגיע המשיב נושא ענייננו ברכבו למקום המפגש שנקבע, קניון פתח תקווה, כשברשותו הסם, המעורבים נכנסו לרכבו של המשיב בחניון הקניון, שם מסר המשיב לסוכן את הסם עטוף בשקית ניילון שקופה, ואילו הסוכן נתן משיב וחברו לבקשתם, מעט מן הסם, מתוך השקית לשימושם העצמי.

שלב הדיון המתנהל בפני נוגע לבחינת עניינו של המשיב, לאחר שלא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ולאחר שהונח תסקיר שירות מבחן על שולחני, עפ"י החלטת עמיתתי, כב' השופטת מ' ברנט, שנעתרה לבקשת ב"כ המשיב, והורתה על זימונו תוך שהדגישה "מבלי שהדבר יטע כל תקווה בלבו של המשיב 3 כי ישוחרר לחלופת מעצר" (עמ' 5 ש' 9 להחלטתה מיום 24.6.13).

על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט לא אפרט את האמור בתסקיר, ואך אציין כי לא קלים היו חייו, הן במישור הבריאותי והן במישורים נוספים והוא עבר ילדות קשה. עם זאת, לאחר שהחלים ממחלה קשה ורצף טיפולים ממושך שהתפרס על פני 3 שנים, ועל רקע הקשיים שנבעו מכך החל בהתנהגות מרדנית, התחבר לחברה שולית והחל להיות מעורב בפלילים. למרות האמור ועל אף קשייו, החל בשנים האחרונות לאמץ דרכי התנהלות חיוביים ואורח חיים יציב מבעבר, דבר שבא לידי ביטוי הן במישור התעסוקתי והן במישור הזוגי.

עיון ברישומו הפלילי מלמד שבין השנים 2004 – 2010 לא היו לו הרשעות כלשהן, ובשנת 2010 הורשע בעבירת החזקת נכס חשוד כגנוב. זו אכן הרשעתו האחרונה, כשראוי לציין, כי אין בעברו אף לא הרשעה אחת בעבירת סמים.

עוד מציין שירות המבחן כי ביחס למעצרו נושא תיק זה, מתאר המשיב תחושות אכזבה עצמית וכשלון וזאת בין היתר נוכח נסיונו לנהל אורח חיים יציב ולהתמיד בשינוי החיובי בו החל במישורי חייו השונים בשנים האחרונות. בעניין זה חש תחושות כעס עצמי ובושה מול בת זוגו ובני משפחתו, המהווים עבורו כוח הרתעה מהתנהגות דומה בעתיד. בנסיבות אלה, רמת הסיכון להשנות התנהגותו עפ"י התרשמות שירות המבחן הינה בינונית.

באשר לערבים התרשם שירות המבחן כי המדובר באנשים אחראים ורציניים, המנהלים אורח חיים נורמטיבי ותקין, מבינים את חומרת החשדות נגדו ואת האחריות שלהם בפיקוח עליו. השירות התרשם איפוא כי יש ביכולתם לשמש כערבים ולהציב למשיב גבולות ברורים, שלא יפר את תנאי מעצרו. נוכח האמור ועל רקע התרשמותו של שירות המבחן כי יש ביכולתה של החלופה להתמודד עם הסיכון הפוטנציאלי הטמון במשיב, ממליץ השירות על שחרורו, למעצר בית, בפיקוח ובאיזוק אלקטרוני, וכן להעמידו בצו מבחן.

אציין כי הערבים המוצעים הוצגו גם בפני ואף אני התרשמתי מהנורמטיביות שלהם, מיכולתם למלא את תכלית תפקידם, ומאפשרותם להציב גבולות ברורים למשיב ולמנוע את המסוכנות הנובעת ממנו.

ברור שהעבירה המיוחסת לעורר מקימה עילת מעצר סטטוטורית, ועל רקע חזקת המסוכנות העולה ממנה, נקבע בפסיקה כי ככלל אין מקום להורות על שחרורם של נאשמים בסחר בסמים לחלופת מעצר למעט במקרים חריגים, זאת, בין היתר משקיים חשש לפיו גם במסגרת החלופה ימשיכו בפעילותם, שכן סחר בסמים יכול להתבצע גם כאשר הנאשם מצוי בחלופת מעצר, וגם כאשר חופש התנועה שלו הוגבל. שחרור לחלופת מעצר ייתכן אפוא במקרים אלה רק בהתקיים נסיבות חריגות. (בש"פ 8800/10 עלי אלטטלקה נ' מדינת ישראל (14.12.109), בש"פ 6463/09 איליה נ' מדינת ישראל (26.8.09) ועוד).

בד בבד עם האמור וכידוע, חומרת העבירות כשלעצמן וקיום עילת מעצר, אינה מצדיקה שלא לשקול חלופת מעצר זאת נוכח תכליתו של ההליך שהיא מניעתית ולא עונשית, תוך שיש לבדוק בכל מקרה, אם חלופת מעצר לא תוכל להשיג את תכליתו, בדרך שפגיעתה פחותה יותר.

בחינת נתוניו של המשיב דנן מלמדת כי נמנה הוא בין המקרים החריגים המצדיקים שקילת שחרורו לחלופה. המדובר במשיב נעדר רישומים פליליים מזה זמן ניכר בכלל (כ – 11 שנה, למעט עבירת החזקת רכוש חשוד) ונעדר עבר פלילי בתחום הסמים בפרט תוך שהעבירה דנן הינה היחידה בתחום זה, על רקע נסיונותיו של המשיב לנהל אורח חיים נורמטיבי ויציב לאחר שנחלץ מאורח חיים שולי ובעייתי בעבר, ועל רקע התסקיר החיובי הממליץ על שחרור ואשר מצא את החלופה כראויה, נראה לי כי יש טעם באי השארתו של המשיב במעצר ממש, לטובתו ולטובת האינטרס הציבורי. עונשו ככל שיורשע ישקל בבוא העת, ואולם בשלב זה, לא אוכל לומר שעניינו של העורר אינו מאפשר בכל מקרה שחרור לחלופה.

השאלה המרכזית העומדת לדיון היא האם יש בחלופה המוצעת כדי לאיין את מסוכנותו של העורר? כאמור בחינתה הן על ידי שירות המבחן והן על ידי מלמדת כי ניתן, תוך קביעת תנאים מתאימים להשיב עליה בחיוב.

במכלול האמור החלטתי איפוא להורות על שחרורו של העורר בכפוף לתנאים הבאים:

העורר ישהה בתנאי מעצר בית מלא בביתו של מר דב שפירא ברח' __________אשקלון, ולא יצא מפתח הבית לשום עניין ולשום צורך, למעט עפ"י הזמנת משטרה או בית המשפט.

ביחד עם העורר ישהו בכל עת, משך 24 שעות ביממה, אחד או יותר מהערבים הבאים: מר דוב שפירא ת.ז. ______________ אבי אלברט אברג'יל ת.ז. ____________סבח סיגלית ת.ז. ______________סבח מוטי ת.ז. ______________ושרית וזאנה ת.ז. _______________.

הערבים הנ"ל ילוו אף את העורר ביציאה מביתו בהתאם לאמור בסעיף א' לעיל.

איזוק אלקטרוני.

הפקדת סכום מזומן בקופת בית המשפט בסך של 30,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

חתימת התחייבות עצמית וערבות צד ג' מצד הערבים המנויים בסעיף ב' לעיל בסך של 30,000 ₪ כל אחת, להבטחת תנאי השחרור.