מדינת ישראל נ' רונן ואח'

בפני

שופט הישאם אבו שחאדה

הכרעת דין

עובדות כתב האישום

1.הנאשמים הינם החוכרים, המחזיקים והמשתמשים בבית המצוי במודיעין מכבים רעות (להלן – הבית) במרחב התכנון של הוועדה המקומית מודיעין.

2.במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה הנאשמים בנו תוספת בניה לבית בשטח של 110.5 מ"ר ללא היתר והנאשמים עושים בה שימוש עד למועד הגשת כתב האישום.

3.הבית מצוי בשטח אשר היה בעבר בתחום הועדה המקומית מכבים רעות. בשנת 2003 אוחדו הרשויות של מכבים רעות ושל מודיעין ובאוגוסט 2004 ניתן צו של שר הפנים אשר קבע שמרחב התכנון של מכבים רעות ייבלע במרחב התכנון של הוועדה המקומית מודיעין. עם איחוד מרחב התכנון, ולפנים משורת הדין, ועל מנת להקל על איחוד הרשויות ומשיקולים מערכתיים, הוחלט לפתוח במבצע אכיפה מכבים רעות להסדרת עבירות בנייה שבוצעו לפני איחוד הרשויות.

4.מעיון בתיק הבנייה והפיקוח של הבית התגלו עבירות בנייה בבית, אשר בוצעו על ידי הנאשמים. במסגרת מבצע האכיפה נשלחו לנאשמים, במהלך חמש השנים האחרונות, מכתבי התראה אשר הורו להם להגיע ולהסדיר את החריגות ואת עבירות הבניה. למרות מכתבי ההתראה, הנאשמים לא הסדירו את החריגות ואת עבירות הבניה, וזאת נכון למועד הגשת כתב האישום. בביקורת אשר נערכה בדירה ביום 25.5.09 על ידי מפקח בניה מטעם המאשימה נמצאו הדברים הבאים :

א.נעשה שימוש בתוספת למגורים בשטח של כ- 72 מ"ר, ללא היתר;

ב.נעשה שימוש בגגון באזור הכניסה לבית בשטח של כ- 10.5 מ"ר, ללא היתר;

ג.נעשה שימוש בגגון נוסף, באזור היציאה מחדר המגורים של הבית, בשטח של כ- 30 מ"ר, ללא היתר.

(להלן – ההרחבות)

5.בגין המתואר לעיל מיוחסת לשני הנאשמים עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, כאשר השימוש טעון היתר, לפי הוראות סעיפים 204 (א) ו- 208 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 וכן תקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש במקרקעין הטעונים היתר) התשכ"ז – 1967.

תיאור ההליכים בתיק

6.בדיון שהתקיים ביום 23.5.2010, עת שהנאשמים לא היו מיוצגים, הנאשמים טענו שהינם מודים בעובדות כתב האישום, אך כופרים באשמה. בדיון שהתקיים ב- 2.1.2011 הנאשמים היו מיוצגים וטענו מפי באת כוחם שהינם מודים בעובדות כתב האישום, אך אין להטיל עליהם אחריות פלילית. הנאשמים טענו כי בשנת 1992 הונפק היתר שמתיר את הבנייה שבוצעה והם פעלו לפיו. כמו כן, גם אם הטענה שקיים היתר משנת 1992 תידחה, הנאשמים טוענים כי שהו במשך תקופה ממושכת בחו"ל בשליחות של המדינה וההתראות שנשלחו אליהם במסגרת "מבצע אכיפה" לא הגיעו לידיהם והבקשה להיתר שהוגשה על ידם לא טופלה על ידי הגורמים המוסמכים. הנאשמים טענו שעומדת להם טענה של הגנה מן הצדק מאחר וכתב האישום הוגש בניגוד לעקרונות של צדק והגינות משפטית. הנאשמים ביקשו שהתיק ייקבע להוכחות על מנת לאפשר בירור מעמיק של טענתם בדבר הגנה מן הצדק.

7.מטעם המאשימה העיד המפקח על הבניה ולאחריו העיד הנאשם. בעקבות עדות הנאשם, המאשימה ביקשה להביא ראיות הזמה, ונשמעו מטעמה שני עדי הזמה. בתגובה הנאשם הביא גם עד מטעמו. הצדדים ביקשו לסכם בכתב וסיכמו ביניהם כי הנאשמים יסכמו ראשונים, המאשימה תגיש סיכומי תשובה והנאשמים יוכלו להגיש תגובה לתשובה.

פרשת התביעה

8.המפקח על הבניה העובד בשרות המאשימה, מר אילן אסרף (להלן – אסרף), העיד כי ב- 10.8.1992 ניתן היתר קיבוצי המקבץ בתוכו מספר מגרשים מאותו סוג כמו המגרש שעליו שוכן ביתם של הנאשמים (ת/1, להלן - ההיתר הקיבוצי). ההיתר הקיבוצי התיר הרחבה של הבתים שהיו מצויים על המגרשים שפורטו בהיתר וביניהם הבית המקורי של הנאשמים, לפני ההרחבה שביצעו (להלן - הבית המקורי). הבית המקורי הוא הבית שעמד על המגרש בעת שנרכש על ידי הנאשמים, וללא ההרחבות שבוצעו לאחר מכן ואשר כתב האישום מוגש בגינן. ההיתר הקיבוצי פקע בחלוף שלוש שנים ממועד הוצאתו וזכויות הבניה שהיו מפורטות בו לא מומשו. ב- 25.5.09 ביצע ביקורת בבית ומצא שנוספו לבית המקורי ההרחבות שפורטו לעיל, וזאת ללא היתר כדין (פרוט' עמ' 7 ש' 19 – עמ' 8 ש' 9).

9.אסרף הוסיף כי הנאשמים הגישו בקשה לקבלת היתר בשנת 2001, להערכתו לפני תחילת הבניה בפועל, בנוגע להרחבות, אך הבקשה לא קודמה. בקשה נוספת הוגשה ביום 21.3.2005 וגם בקשה זו לא קודמה ולא ניתן לגביה היתר. ב- 18.7.2005 המבקשים הגישו בקשה שלישית להיתר והיא אושרה וניתן לגביה היתר ב- 15.9.2010 (פרוט' עמ' 9 ש' 26 – עמ' 10 ש' 10). לכתובת הבית נשלחו התראות ביום 10.2.2005, 7.3.2007 ו- 5.2.2008 (ת/2 – ת/4) (להלן – ההתראות) ואשר לפיהן יש לדאוג להכשרת ההרחבות על מנת למנוע נקיטה בהליך פלילי. כמו כן, ב- 12.8.2008 נשלח זימון לנאשמים למסירת גרסה (ת/5) (פרוט' עמ' 9 ש' 8 – 22). אסרף אישר שההתראות לא הוצאו על ידו אך מבירור שערך מצא כי ההתראות נשלחו בדואר רשום.

10.כמו כן, אסרף הבהיר שלאחר איחוד הרשויות של מכבים רעות ומודיעין הוחלט על ידי המאשימה לנקוט ב- "מבצע אכיפה". המשמעות של "מבצע אכיפה" היא שתינתן הזדמנות לתושבי מכבים רעות שביצעו בניה ללא היתר בשטח שבבעלותם או בחזקתם, לפני איחוד הרשויות, להכשיר את הבניה מבלי לנקוט כנגדם בהליכים פליליים. לתושבים ניתנה אורכה של מספר שנים להכשיר את הבניה. מי שיצליח לקבל היתר לא יינקטו כנגדו הליכים פליליים ולעומת זאת מי שלא יצליח להוציא היתר יועמד לדין בגין בניה לא חוקית או שימוש ללא היתר בשטחים שנבנו שלא כדין (פרוט' עמ' 13 ש' 20 – עמ' 14 ש' 4).