מדינת ישראל נ' רוזנפלד(עציר)

גזר דין

כללי

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של מעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 (ריבוי מקרים), מעשה מגונה בפומבי בפני קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים והדחה בחקירה.

2.הסדר הטיעון אשר גובש בין הצדדים כלל את תיקון כתב האישום, והסכמה לפיה התביעה תגביל עתירתה לעונש של 3 שנות מאסר, והסניגור יטען באופן חופשי לעניין רכיב זה. עוד הסכימו הצדדים כי יוטל על הנאשם לפצות את הקטינה, כאשר כל צד יטען ביחס לגובהו של רכיב זה.

3.על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 21.10.11, או בסמוך לכך, שהה הנאשם עם משפחתו, ועם משפחתה של הקטינה, שהייתה באותה העת בת 13 ו-7 חודשים (להלן - הקטינה) ואחרים בבית הארחה בטבריה (להלן - הצימר). בעת שהותם של הנאשם, ת.ב (בגירה) והקטינה בסלון הצימר, בשעה 03:00 לפנות בוקר, או בסמוך לכך, הפשיל הנאשם את מכנסיו, הראה לת.ב את איבר מינו וביקש ממנה כי תבצע בו מין אוראלי, מתוך כוונה שהקטינה תלמד כיצד מבצעים זאת, אולם ת.ב סירבה לכך ועזבה את המקום. משנותרו הנאשם והקטינה לבדם, נישק הנאשם את הקטינה וחיכך את ידה באיבר מינו, בניגוד לרצונה.

ביום 26.12.11, או בסמוך לכך, התארחה הקטינה בבית הנאשם בבת ים. בשעת לילה מאוחרת, בעת שהקטינה והנאשם שהו במטבח לבדם, הפשיל הנאשם את מכנסיו ותחתוניו, וביקש מהקטינה כי תחכך את ידה באיבר מינו. הקטינה סירבה, והנאשם שכנעה באומרו כי רכש עבורה עגילים בקניון – או אז, נעתרה הקטינה וחיככה את איבר מינו בידה. בסמוך לאחר מכן, הלכה הקטינה לישון על הספה בסלון ביתו של הנאשם. בסמוך לשעה 06:00 בבוקר, העיר הנאשם את הקטינה משנתה, וחיכך את ידה באיבר מינו, מתחת למכנסיו, עד שהגיע לסיפוקו.

בתקופה המתוארת לעיל, היו הנאשם והקטינה שותפים בתכנת אינטרנט בשם "סקייפ". במועד שאינו ידוע למאשימה, שוחח הנאשם עם הקטינה בתכנת "סקייפ" באמצעות מצלמה, וביקש ממנה להסיר את חולצתה ולהראות לו את החזה שלה. הקטינה נענתה לנאשם וחשפה את שדיה בפניו. הנאשם חשף את איבר מינו בפני הקטינה באמצעות המצלמה, ואונן מולה עד אשר הגיע לסיפוקו. בסמוך לאחר מכן, ביקש הנאשם מהקטינה שלא תספר על שאירע, הואיל והוא רוכש עבורה מתנות ואוהב אותה.

ביום 15.4.12, בשעה 18:12, או בסמוך לכך, בבת ים, בנוכחות שוטרים, יזמה הקטינה שיחת טלפון לנאשם, ויידעה אותו על כוונתה להתלונן עליו במשטרה. בתגובה לכך, ניסה הנאשם להניא את הקטינה מלמסור הודעה בחקירה על פי דין במשטרה, באומרו כי תסבך את עצמה בחקירות, וכי היא זו שהביאה אותו למצב הזה, וכן אם תתלונן, הוא ייעצר, יישב בכלא וילדיו ייפגעו, וכי הוא חולה.

הערכת מסוכנות

4.חוות הדעת שנערכה על ידי המרכז להערכת מסוכנות כוללת סקירת נתוניו האישיים של הנאשם, ועולה ממנה כי הנאשם, בן 51, נשוי ואב ושני ילדים, סיים 12 שנות לימוד, ובתום לימודיו בתיכון מקצועי (שם למד חרטות) התגייס לצבא ושירת שירות צבאי מלא כמסגר בחיל החימוש. בתום שירותו הצבאי, החל הנאשם לעבוד במתפרה המשפחתית, ולאחר סגירת המתפרה עבד 12 שנה כפועל במפעל לייצור דבק עד שפוטר. עובר לביצוע העבירה, היה הנאשם מובטל כ-3 שנים.

חוות הדעת כוללת התייחסות מקיפה לאופן בו הכיר הנאשם את הקטינה, ולהתייחסותו לעבירות שביצע. מטעמים ברורים לא ארחיב בעניין זה ואסתפק בכך שאציין כי תגובותיו של הנאשם נעו בין הכחשת המעשים לבין השלכת האחריות על כתפיה של הקטינה, תוך טענה כי נפל קורבן לפיתוייה וכי הקשר התפתח ביוזמתה (בדומה לדברים שמסר בבית המשפט במסגרת "דברו האחרון" לעניין לעונש).

עורך חוות הדעת התרשם כי מדובר בנאשם אשר חווה משבר רגשי בשנה האחרונה על רקע התדרדרות במצבו הבריאותי שגרם לפיטוריו מעבודתו, כאשר ניתן לזהות בעיות בזיכרון בשילוב עם מניפולטיביות וחוסר אמינות. הנאשם הציג עצמו לאורך הבדיקה באור אידיאלי, כאדם שכל כוונתו הייתה לסייע לזולת, תוך שהוא שולל כל תכנון יוזמה או כוונה מינית במעשיו. עוד צוין כי אישיותו של הנאשם מתאפיינת מהימנעויות מסוימות ומתחושת חוסר ערך – במיוחד מול נשים בנות גילו, ונראה כי הנאשם מסתיר חלקים ניכרים מעולמו הפנימי – מיני, כאשר קיימת אפשרות כי באמצעות פנייה לקטינה, ניסה להעלות את דימויו העצמי הגברי. עורך חוות הדעת ציין כי בשלב זה, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי קיומה של סטייה מינית, וכפי הנראה, בבסיס העבירות ניתן לזהות תקופה משברית של היעדר תעסוקה, בעיות בתפקוד המיני אשר פגעו בדימויו הגברי, והימצאותה של הקטינה נגישה וזמינה, זאת לצד קושי מסוים בויסות דחפים מיניים (הנלמד מכך שחלק מהעבירות בוצעו בעת שאנשים נוספים נכחו באותו מקום).

לאחר שקלול הפקטורים הדינאמיים והסטאטיים, הוערכה מסוכנותו המינית של הנאשם כבינונית עד נמוכה.

תסקיר נפגעת עבירה

5.תסקיר קורבן העבירה הוא מפורט ביותר, וכולל התייחסות לסיטואציה המורכבת בה נתונה הקטינה, לרבות לאותם היבטים שאינם קשורים בהכרח לנאשם. נתתי דעתי לכלל הנתונים האמורים בו, אך מטעמים ברורים, לא אכלול בגזר הדין פירוט בעניין זה. אסתפק בכך שאציין כי עורכת התסקיר העריכה כי הפגיעה ניכרת בכל תחום אפשרי בחייה של הקטינה, והיא תזדקק לשנים של טיפול רגשי אינטנסיבי, אשר יתכן ויוכל לצמצם את הנזקים העצומים שנגרמו לה – מה שיצריך משאבי זמן וכסף.

התייחסותו המשלימה של הנאשם לעבירות שביצע

6.לאור עמדתו המכחישה של הנאשם בפני מעריך המסוכנות, ועוד טרם טענו הצדדים לעונש, נערך בבית המשפט בירור נוסף באשר למידת נטילת האחריות של הנאשם. במסגרת הבירור הסביר הסניגור כי שוחח עם הנאשם, ואף הקריא לו פעם נוספת את כתב האישום המתוקן, והנאשם נטל בפניו אחריות מלאה, ואף העלה את הדברים על הכתב (ראה המסמך שכתב הנאשם - נע/1). כאשר נדרש הנאשם להתייחס לדברים ציין כי הוא מאשר את דברי סניגורו.

טיעוני הצדדים

7.התובעת, עו"ד שרון רגב, הפנתה לחומרת מעשיו של הנאשם, לגילה הצעיר של הקטינה, למניפולטיביות שאפיינה את מעשיו של הנאשם, ולאותו שימוש שעשה בניסיונו תוך שהוא מבלבל את הקטינה, מטשטש את גבולות סקרנותה המינית, גורם לה לראות בו דמות אב, ולאחר מכן הופך להיות הדמות הפוגעת. התובעת תיארה הנזק שנגרם לקטינה, ובשים לב לכלל הנתונים עתרה לאימוץ הרף העליון של ההסדר, ואף להשתת פיצוי גבוה אשר ישקף, בין היתר, את ההוצאות העתידיות הכרוכות בטיפול הקטינה.

8.הסנגור, עו"ד שמואל פלישמן, הפנה לתיקון אשר נערך בכתב האישום, להודיית הנאשם על המשמעות הרבה אשר יש להעניק לה, לנסיבותיו האישיות, למצבו הבריאותי והכלכלי (ראה נע/1 - נע/5), לגילו, להיעדר עבר פלילי ולרצונו להשתקם. הסנגור גינה את מעשיו של הנאשם, אך הסביר כי המעשים בוצעו נוכח משבר בו היה שרוי, והפנה בעניין זה אף לחוות דעת המרכז להערכת מסוכנות אשר העריכה את מסוכנותו המינית של הנאשם כבינונית – נמוכה.