מדינת ישראל נ' קונדס ואח'

גזר דין לנאשמת 2

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, על כך שבשתי הזדמנויות מסרה הודעות שקריות במשטרה, לפיהן היא ולא בעלה נהגה ברכב בעת שהרכב היה מעורב בתאונה.

בעלה של הנאשמת, אף הוא הועמד לדין על כך. לאחר קבלת תסקיר נגזר דינו למאסר על תנאי, צו מבחן וצו של"צ בהיקף של 140 שעות.

ב"כ הנאשמת ביקש לשקול אפשרות לטעון לאי הרשעה ולצורך כך הפנתה הנאשמת לקבלת תסקיר של שירות המבחן.

חרף העובדה שמדובר בתסקיר חיובי ברובו, לא הביעה הנאשמת נכונות או אפשרות לבצע צו של"צ כהמלצת שירות המבחן ולפיכך לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית טיפולית בעניינה והמליץ על הטלת מאסר מותנה וקנס כספי שיהיה בהם כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות נוספות בעתיד.

לאחר קבלת התסקיר הגיעו הצדדים להסדר לפיו עתרו במשותף לאמץ את המלצת שירות המבחן, כשב"כ הנאשמת ביקש שתקופת המאסר המותנה תהא סמלית וכך גם גובה הקנס.

ההסדר במהותו מקובל עליי, בהתחשב בכך שמדובר בנאשמת בת 26, נעדרת הרשעות קודמות, אשר הודתה בהזדמנות הראשונה, נטלה אחריות על מעשיה וחסכה מזמנו של בית המשפט.

עם זאת, אופי העבירה ונסיבות ביצועה אינן מצדיקות הקלה נוספת מעבר לכך באופן שהעונש שייגזר יהיה סמלי בלבד.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור את העבירה בה הורשעה במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשמת תשלם קנס בסך 1500 ש"ח או 45 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים בסך 500 ₪ כ"א החל בתאריך 15.10.13 ובכל 15 בחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ג, 01/09/2013 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת