הכרעת דין
לאור הודאת הנאשם, הנני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"א, 08/05/2011 במעמד הנוכחים.
נסרין עדוי, שופטת
החלטה
גזר הדין יינתן בשעה 13:30.
ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"א, 08/05/2011 במעמד הנוכחים.
נסרין עדוי, שופטת
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, כניסה לישראל שלא כחוק.
ביום 17.04.11, בסמוך לשעה 12:50, ברח' דרך צרפת 63 בחיפה, הנאשם נמצא כשהוא שוהה בישראל שלא כחוק כשאין ברשותו היתר כניסה לישראל כדין.
ב"כ המאשימה טענה, כי לנאשם הרשעות קודמות בגין שתי עבירות כשאחת מהן הייתה עבירה זהה לעבירה נשוא הדיון. ב"כ המאשימה טענה, כי הגם שמדובר בהרשעות ישנות, אך עדיין הן מהוות נסיבות להחמרת העונש. מדובר בעבירה על חוק הכניסה לישראל, המהווה סיכון בטחוני אינהרנטי וקיים צורך בענישה מרתיעה שתשרת את מטרת החוק ותביא למיגור העבירות עליו.
ב"כ המאשימה טענה עוד, כי גם אם תועלה הטענה כי הנאשם נכנס לשם פרנסה, הרי שיש לזכור שעצם חדירתם של תושבי שטחים בלתי מורשים לתחומי המדינה, מקשה על עבודתן של כוחות הביטחון העוסקים מסביב לשעון בסיכול הניסיונות לביצוע פיגועים, ולכן יש לעשות כל מאמץ על מנת להקטין את התופעה של כניסת תושבי שטחים בלתי מורשים לתחומי המדינה.
הנאשם טען, כי מדובר בעבירות שדינן להימחק מהמרשם הפלילי. הנאשם טען, כי עד לשנת 2009 היו לו היתרי כניסה לישראל, אולם עצם מעצרו ופתיחת תיק משטרתי, אף שלא הועמד לדין אז, הביאה לחסימת קבלת היתרי כניסה לנאשם לאחר מכן.
הנאשם התנצל על ביצוע העבירה. הנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו ושיתף פעולה ויש להתחשב בכך בבוא בית המשפט לגזור את דינו.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, שיתף פעולה, ולדבריו הוא הגיע לארץ על מנת לעבוד, להתפרנס, לפרנס את בני משפחתו לרבות ילדיו הקטינים והוריו הקשישים.
לנאשם הרשעה קודמת בגין עבירה זהה, וזאת מיום 19/12/00 שבגינה נידון ביום 20/12/00, לששה חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור על העבירה בה הורשע.
לחובת הנאשם הרשעה קודמת נוספת וזאת בגין שתי עבירות: עבירה מיום 25/08/90 בגין יצור נשק, תחמושת או חומרי חבלה, עבירה על צו 46 (1) (ג) בדבר הוראות בטחון, וקשר לפשע לפי צו המפקד הצבאי בשטחים, וכן בגין עבירה מיום 07.01.91 בגין הסתה, עבירה על צו 101 בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת, תשכ"ז-1967, וזילות בית המשפט לפי צו המפקד הצבאי בשטחים.
הסברו של הנאשם כי הגיע לארץ על מנת להתפרנס ולפרנס את בני משפחתו, אין בו כדי להכשיר את שהותו של הנאשם בארץ ללא היתר.
זאת ועוד, אין זו עבירתו הראשונה של הנאשם על חוק הכניסה לישראל, אם כי, אין להתעלם מכך, כי המדובר בעבירה משנת 2000.
אשר על כן, ובהתחשב בשיקולים לקולא (מצבו הכלכלי של הנאשם, מצבם הבריאותי של הורי הנאשם, לכניסה לישראל לא מתלווה עבירה אחרת כלשהי, אין הקשר בטחוני, העבירה הקודמת הינה משנת 2000) ולחומרא (הרשעה קודמת והצורך בשמירה על גבולות המדינה וביטחונה), הנני גוזרת על הנאשם את העונש שלהלן:
א.חודש מאסר בפועל, כאשר תקופת מעצרו תבוא במניין הימים. הנאשם נמצא במעצר מיום 17.4.11.