מדינת ישראל נ' צלאח ואח'

החלטה

מורה על הפרדת הדיון בהתאם למבוקש.

נדחה להמשך דיון בעניינו של הנאשם 1 ליום 22/07/12 בשעה 10:00 בפני כב' השופט/ת התורן/ית.

הנאשם 1 יובא למועד הנ"ל באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"ב, 15/07/2012 במעמד הנוכחים.

אוסילה אבו-אסעד, שופטת

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמים, הנני מרשיעה אותם בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום שעניינה כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"ב, 15/07/2012 במעמד הנוכחים.

אוסילה אבו-אסעד, שופטת

גזר דין

לנאשמים 2,3

הנאשמים 2,3 הורשעו היום, עפ"י הודאתם בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

כעולה מעובדות כתב האישום, בהן הודו כאמור הנאשמים הנ"ל, כי ביום 11/07/2012, בעיר נצרת, נעצרו הנאשמים בעת שלבשו בגדי עבודה והלכו בכביש ללא אישור שהיה כדין בישראל. עוד עולה מעובדות כתב האישום כי משהבחינו הנאשמים בשוטרים החלו במנוסה ורק לאחר שעלה בידי המשטרה לעצרם, התברר, כי הם שוהים שלא כדין בישראל.

עוד עולה מכתב האישום, כי הנאשם מס' 2, יליד 1976, תושב הכפר פקועה, בעוד שהנאשם מס' 3, יליד 1984, תושב בית קאד, שעל יד ג'נין.

במסגרת גזר דין שניתן על ידי הבוקר ב-ת"פ 17130-07-12 עמדתי על עיקריו של פסק-הדין שניתן ע"י בית המשפט העליון בבר"ע 3173-09 מוחמד פארג'ין נ' מדינת ישראל.

במסגרת אותו גזר דין, ציינתי, בין היתר, כי המגמה בפסיקה היא להטלת עונש מאסר בפועל על שוהה בלתי חוקי שהכניסה לישראל, בגינה הוגש נגדו כתב האישום, אינה הכניסה הראשונה.

במסגרת אותו פסק-דין, צוין עוד, כי על ענישה להיות הדרגתית תוך מתן סיכוי להפקת לקחים מן הקל אל הכבד ומן הכבד אל הכבד ממנו, הכול לפי נסיבות העניין ובאופן שיישמר העקרון בדבר אינדוודואליות הענישה.

בבואי לקבוע את מתחם הענישה הראוי בגין ביצוע עבירה של שהיה בלתי חוקית שאין בצדה עבירות נוספות, כגון התחזות או זיוף מסמכים, קבעתי במסגרת אותו גזר-דין, כי מתחם הענישה ההולם את האווירה נע בין מספר בודד של ימים לבין חודש ימי מאסר בפועל, בנוסף לענישה נלווית הצופה פני העתיד.

במקרה דנן, בחינת נסיבות ביצועה של העבירה מלמד, כי נסיבות אלו, ככל שעניינם שני הנאשמים הינן זהות, הגם שבבחינת נתוניהם של העושים קיים גם קיים הבדל.

עולה מטיעוניו לעונש של ב"כ המאשימה, כי בעברו של הנאשם 2 הרשעה קודמת אחת בגין כניסה קודמת לישראל שלא כחוק משנת 2005 בגינה הורשע הנאשם והוטל עליו מאסר בפועל של 32 ימים. בנוסף הוטל על הנאשם במסגרת אותו גזר דין מאסר מותנה ל-3 חודשים למשך שנתיים.

נסיבה זו של עבר פלילי קודם בעבירה זהה לעבירה שבגינה הורשע הנאשם הנ"ל היום, פועלת, מטבע הדברים, לחובתו של הנאשם הנ"ל ומצדיקה הטלת עונש ברף הגבוה של המתחם האמור.