מדינת ישראל נ' עיסא(עציר) ואח'

פסק דין

א.פתח דבר

1.ע"פי הוראת סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ"), אני מודיעה לנאשמים כי אני מזכה אותם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה להם בכתב האישום.

2.כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים נור עיסא (להלן: "נאשם 1") וסובחי בדיר (להלן: "נאשם 2") מייחס להם עבירת שוד בנסיבות מחמירות (בחבורה, בשימוש בנשק קר ובאלימות) לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 29(א) ו- (ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. הנאשמים הואשמו בכך ששדדו בצוותא תוך שימוש באלימות ובנשק קר את ה.נ (להלן: "המתלונן").

3.על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 18.11.12, סמוך לשעה 4:30 לפנות בוקר, הלך המתלונן, יליד 1944, סמוך לרחובות רוטשילד פינת בן גוריון בבת ים לכיוון ביתו, עת פנה אליו נאשם 1 במילים: "היי גבר". המתלונן הסתובב לעבר נאשם 1 וזה תקף אותו בכך שנתן לו מכת אגרוף בפניו באומרו לו "יהודי מסריח, עכשיו אני אראה לכם מה זה להתעסק עם ערבים".

עוד עפ"י הנטען, נאשם 1 המשיך להכות את המתלונן בראשו ובפניו, כשחברו - נאשם 2, מצטרף אליו ותוקף את המתלונן במכות בראשו ובעיטות בגופו עד שהפילו ארצה.

בעת שהמתלונן שכב על הרצפה, תלש נאשם 2 שרשרת כסף שהיתה על צווארו, והוציא מכיסו את ארנקו שהכיל 15 ₪, וכן נטל את מפתח ביתו.

משניסה המתלונן לקום, שב נאשם 2 ותקף אותו בכך שנתן לו בעיטה בחזה, שלף סכין ואיים עליו באומרו "אם אתה תקום אני הורג אותך".

מיד לאחר מכן עזבו הנאשמים את המקום, נכנסו לרכב שחנה בסמוך ונסעו.

4.עוד נטען, כי בעקבות מעשיהם של הנאשמים, נגרמו למתלונן כאבי ראש, שטפי דם בפניו, פצעים ברגליו וכאבים בצלע ימין.

ב.גדר המחלוקת

5.ב"כ נאשם 2 לא חלקה על כך שהמתלונן הותקף ונשדד באכזריות בקירבת ביתו באישון לילה וחווה טראומה אותה לא ישכח.

ב"כ נאשם 2 אף לא חלקה על כך שנאשם 2 לבש חולצה צבעונית כמתואר ע"י המתלונן, וכי נאשם 2 נראה לבוש בחולצה זו בתיעוד של מצלמת האבטחה של הקיוסק.

בנוסף, לא חלקו ב"כ הנאשמים על כך ששני הנאשמים נכחו סמוך לזירת העבירה במועד האירוע ביחד עם בחורה בשם סמדר פלמוד (להלן: "סמדר") כאשר נסעו לבלות ברכב מסוג "אאודי" בצבע עכבר שבבעלות נאשם 2.

6.במענה לאישום, אישרו שני הנאשמים כי הם היו במקום בזמן האירוע ביחד עם סמדר, כאשר לטענתם, נאשם 2 ירד מהרכב על מנת לקנות משקאות בקיוסק, ואילו נאשם 1 וסמדר נותרו ברכב. עם שובו של נאשם 2 לרכב, נסעו השלושה מהמקום.

הנאשמים הכחישו ביצוע השוד, וטענו כי הם קורבנות של טעות בזיהוי ע"י המתלונן.

7.לטענת ב"כ הנאשמים, בגרסאותיו של המתלונן נפלו סתירות רבות בצד קשיים משמעותיים בזיכרונו וביכולתו לדייק בפרטים.

זאת ועוד, מאחר ועסקינן בעדות זיהוי יחידה של קשיש בן 69 שראייתו לקויה ואשר היה מטושטש עקב התקיפה האכזרית עליו, ובהיעדר כל ראיה ממשית התומכת בעדות המתלונן - לא ניתן להרשיעם בעבירה שיוחסה להם.

בנוסף, טוענת ההגנה למחדלים רבים שנפלו בחקירת המשטרה, ובראש ובראשונה הימנעות המשטרה מלחקור עדים שעדותם יכולה היתה לשפוך אור על זהות מבצעי העבירה, ובין היתר, בעליו של הקיוסק אליו נכנס המתלונן מיד לאחר שנשדד, שני האנשים שתועדו בסרט האבטחה בעת רכישות שביצעו בקיוסק בשעת האירוע, ואנשים נוספים עליהם הצביע המתלונן כבעלי עניין לפגוע בו.

8.עוד נטען, כי מחקירתו הנגדית של המתלונן עלה כי בטרם צפה בסרט מצלמת האבטחה, הוצגו בפניו אלבומי תמונות, הכוללים את תמונותיהם של הנאשמים והוא לא הצליח לזהותם. לא נמצא כל תיעוד משטרתי לכך, ובהעדר תיעוד של פעולת חקירה זו, נמנעה למעשה מהנאשמים ראיה בעלת פוטנציאל לזיכוי.