מדינת ישראל נ' עטייה(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת נשק ותחמושת – עבירה לפי סעיף 144 (א) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

2.על פי כתב האישום, למשיב סכסוך עם מר יהודה אמזלג, הגר בשכנות למשיב.

החל מיום 20.5.11 ועד ליום 2.6.11 החזיק המשיב בתיבת בלוני גז הצמודה לקיר האחורי של בית משפחת מגידיש הגרה בשכנות למשיב (במשק 144 במושב בן זכאי), קופסא שחורה אשר הכילה אקדח 0.22 מ"מ ומחסנית ובה 10 כדורים בקוטר 0.22 מ"מ, אקדח 7.65 מ"מ ומחסנית ובה 4 כדורים ורימון רסס 26 נצור, בלא רשות על פי דין להחזיקם (להלן: "הקופסא או "הנשק").

3.בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים ודיון בבקשה לאחר דחייה נקבע בפני ליום 22.6.11.

4.ב"כ המשיב ציין כי אינו כופר בקיומן של ראיות לכאורה ואולם מיקד את טיעוניו בבקשתו לשחרר את המשיב לחלופת מעצר הדוקה והרמטית בכל תנאי כולל איזוק אלקטרוני, שיש בה לטענת ב"כ המשיב כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. עוד ציין ב"כ המשיב כי המשיב סובל מסכרת לא יציבה וכי גם נסיבותיו הבריאותיות מצדיקות שחרורו לחלופת מעצר.

5.ב"כ המבקשת טענה כי אין מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר וזאת נוכח המסוכנות הנשקפת ממעשיו. ב"כ המבקשת אף ציינה כי בהתאם להלכות בתי המשפט בעבירות נשק, השחרור לחלופה יעשה במקרים חריגים ובמקרה דנא, כך לטענת ב"כ המבקשת, אין מדובר במקרה חריג המצדיק שחרור לחלופת מעצר.

וביתר פירוט:

טענות המשיב

6.המשיב באמצעות בא כוחו טען כי במקרה דנא חל הכלל של מקרים מיוחדים ונסיבות מיוחדות המצדיקות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

ב"כ המשיב טען כי מרשו מצא במטע הזיתים תיק פלסטיק אשר הכיל את האקדחים, התחמושת והרימון והטמין אותם בסמוך כי פחד ללכת למשטרה. לאחר שהקופסא נמצאה לא רצה המשיב שיחשדו בגברת מגידיש שמצאה הקופסא והתייצב במשטרה מיוזמתו ואמר שהוא זה שמצא את הקופסא עם הנשק ושם אותה בתיבת בלוני הגז של משפחת מגידיש. ב"כ המשיב הדגיש כי המשיב בא מיוזמתו למשטרה וכי בתיק החקירה לא היתה כל ראיה אשר קשרה אותו לנשק שנמצא וכי יש לתת משקל לנסיבות אלה.

7.ב"כ המשיב טען כי העובדה שהמשיב הגיע מיוזמתו למשטרה מאיינת את מסוכנותו ויש לשחררו לחלופת מעצר כמוצע בבית אמו במעצר בית מוחלט בפיקוח אמו ואחותו ו/או אחיו וכי כאמור המשיב מוכן לשחרור בכל תנאי ובלבד שישוחרר. ב"כ המשיב הפנה לפסיקה התומכת בטענותיו.

8.ב"כ המשיב התייחס עוד לעניין עברו הפלילי של המשיב וציין כי אמנם למשיב 4 רישומים פליליים, אך מדובר ברישומים ישנים שהאחרון בהם לפני כ- 10 שנים, קרי, מדובר בעבר ישן אשר אינו מעיד על מסוכנות של המשיב וכי מאז הקים המשיב משפחה, יש לו שתי ילדות ואין המשיב עבריין המסוכן לציבור.

טענות המבקשת

9.ב"כ המבקשת טענה כאמור כי לפי עובדות כתב האישום המשיב מסוכסך עם אדם בשם יהודה אמזלג וכי במסגרת הסכסוך החזיק בתיבת בלוני הגז את הקופסא עם הנשק. המשיב בחקירתו כעד במשטרה, בעניין אחר (מציאת שני רימוני הלם ביחידת דיור שהשכיר לאחר) יום לפני שנמצאה הקופסא, אישר כי קיים בינו לבין אמזלג סכסוך וכי שבר לו את האופנוע, אך אינו מזכיר את הקופסא עם הנשק שמצא.

10.רק ביום 12.6.11 כשהגיע למשטרה מיוזמתו ונחקר, הוא אומר כי מצא את הקופסא לפני כ- 3-4 שבועות, אך התכוון להחזירה למשטרה. גרסה זו אליבא דהמבקשת אין לקבלה. עוד טוענת ב"כ המבקשת, כי יש ליתן משקל למקום הסתרת הקופסא עם הנשק (בתיבת בלוני הגז), המעידה אף היא על אדישותו של המשיב לשלום הציבור.

11.לאור האמור, ולאור הלכותיו של בית המשפט בערכאות השונות, על פיהן בעבירות של החזקת נשק שלא כדין, הכלל הבסיסי הינו מעצר עד תום ההליכים, עותרת כאמור ב"כ המבקשת, למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

לדעת המבקשת, המקרה דנא אינו אחד מאותם מקרים חריגים בהם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

דיון והכרעה

12.עבירה בנשק בהתאם לסעיף 144 לחוק הינה בגדר עבירת בטחון, כאמור בסעיף 35 (ב) (1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), ומכאן שקמה חזקת מסוכנות סטטוטורית בהתאם לסעיף 21 (א) (1) (ג) (2) לחוק המעצרים, המצדיקה מעצר עד תום ההליכים בכפוף למקרים חריגים המופעלים בנסיבות מיוחדות בהן ניתן להשיג בעבירות כאלה את מטרת המעצר בדרך של חלופה. בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו).