מדינת ישראל נ' סקייריס(עציר)

גזר - דין

פתח דבר:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חטיפה – עבירה לפי סעיף 369 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), איומים (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 192 לחוק ובעבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין – עבירה לפי סעיף 196(א) לחוק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן (ב.מ. 1) ביום 31.1.12 בסביבות השעה 05:00 בבוקר, עלה הנאשם למושב האחורי של מונית ברח' מנחם בגין 108 בת"א וביקש מהמתלונן, נהג המונית, להסיעו לנתניה. המתלונן השיב לנאשם כי אינו פנוי, וזה תפס ביד אחת את מעילו של המתלונן, ביד השניה אחז סכין שאורך להבו 6 ס"מ ואיים על המתלונן באומרו: "תכבד אותי, אני יכבד אותך, שאני לא ידקור אותך, יותר טוב תיסע". לאור כך, החל המתלונן בנסיעה לעבר נתיבי איילון, ועם הגיעו לתחנת הרכבת בת"א עצר המונית וביקש מהנאשם לשלם בגין הנסיעה. הנאשם איים על המתלונן שיסיעו לנתניה אחרת ידקור אותו וכן: "תיזהר ממני אתה לא מכיר אותי", והמתלונן המשיך בנסיעה לעבר העיר נתניה. במהלך הנסיעה איים הנאשם על המתלונן פעמים רבות "סע לפני שאני ידקור אותך", כשהוא אוחז בידו את הסכין וכופה על המתלונן להמשיך בנסיעה לנתניה. בהגיעו למחלף גלילות, ביקש הנאשם מהמתלונן לעצור את המונית כדי שיוכל להטיל את מימיו. המתלונן עצר המונית בשולי הדרך, והנאשם פתח את המונית, כשבידו האחת הוא אוחז במעילו של המתלונן, וביד השניה כיוון את הסכין לעבר צווארו של המתלונן. בתגובה, תפס האחרון את ידו של הנאשם, ולאחר מאבק עמו הפיל הנאשם את הסכין באחורי המונית. הנאשם החל לחפש הסכין, והמתלונן סימן לעזרה לנהג מונית אחרת, אשר הזעיק את המשטרה. בהמשך, יצא הנאשם מהמונית, הרים אבנים גדולות, כיוון אותן לעבר המתלונן ונהג המונית האחרת ודרש מהמתלונן להסיעו אחרת ישרוף לו את הבית והמונית. הנאשם נעצר על ידי שוטרים שהגיעו למקום.

הסדר הטיעון:

על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים (ב.מ.2), הנאשם הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. לא גובש הסדר לעניין העונש וכל צד טען על פי עמדתו. המאשימה טענה לעונש מאסר משמעותי לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, הפעלת המאסרים המותנים במצטבר, הפעלת התחייבות כספית ופיצוי למתלונן, ואילו ההגנה טענה לעונש מדוד ומתון והפעלת המאסרים המותנים בחופף לכל עונש שיוטל ע"י בית משפט.

המאשימה:

התובעת המלומדת, עו"ד מוריה גרין, ציינה בטיעוניה לעונש חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם. הנאשם איים על נהג מונית באמצעות סכין על מנת שזה יסיעו למחוז חפצו. הנאשם בעל עבר פלילי, 2 הרשעות פליליות ו-2 הרשעות בבית הדין הצבאי, ולחובתו שני מאסרים על תנאי בני 4 חודשים ו-7 חודשים והתחייבות כספית בגובה 1,500 ₪. התובעת ציינה כי יש להתייחס בחומרה לעבירות המבוצעות כלפי נהגי מוניות שהינם בבחינת "טרף קל". הנאשם המשיך בביצוע העבירה עד לרגע בו נעצר ע"י השוטרים, חרף העובדה כי היו לו "נקודות יציאה" רבות, ובנס נסתיים האירוע כפי שנסתיים. מעל לכך, הנאשם ביצע את העבירות כשהוא תחת השפעת אלכוהול. לגישת התובעת המלומדת, הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו בעבר, וחרף ריצוי עונש מאסר למשך 11 חודשים בגיל צעיר, לא למד לקחו. אשר כך, עתרה התובעת המלומדת להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, הפעלת המאסרים על תנאי במצטבר לעונש, מאסר על תנאי, הפעלת ההתחייבות הכספית ופיצוי למתלונן.

ההגנה:

סניגורו המלומד של הנאשם, עו"ד יעקב מלול, ציין כי אינו מקל ראש בעבירות אותן ביצע הנאשם. יחד עם זאת, לגישתו, הנאשם לא תקף את נהג המונית ולא גנב הימנו דבר. לדבריו, הנאשם ביצע את העבירה על רקע צריכת אלכוהול ואינו זוכר דבר מהאירוע. מעל לכך, לא הייתה לו כל כוונה לחטוף את המתלונן, נהג המונית, כי אם כל חפצו היה להגיע לביתו. הסניגור המלומד טען כי הסכין באמצעותה איים הנאשם על המתלונן הינה סכין בגודל של מחזיק מפתחות אשר לא נפתחה כלל בשלב האיומים. הנאשם הביע חרטה על מעשיו כבר במשטרה כשהתפכח והבין מעשיו. הסניגור המלומד עמד על נסיבות חייו הקשות של הנאשם. הנאשם ננטש ע"י אמו ואחותו ברוסיה, עלה ארצה עם אביו ואחיו, ביניהם קשר רחוק. הנאשם מנסה להשגיח צרותיו בדרך של צריכת אלכוהול. הסניגור המלומד סבור, כי לא ניתן להפעיל את המאסר על תנאי שעניינו אלימות נגד גוף, שכן במבחן מהותי לא נתקיים התנאי. אשר כך, עתר הסניגור המלומד להשית על הנאשם עונש מתון ומדוד ולהפעיל את המאסרים על תנאי באופן חופף. הסניגור המלומד תמך עתירתו בפסיקה שיצאה מלפני הערכאות השונות.

הנאשם פנה במכתב לבית המשפט (נ/1). הנאשם הביע חרטה על מעשיו וביקש סליחת המתלונן. לדבריו, פעל כפי שפעל תחת השפעת משקאות משכרים, ללא כל כוונה לפגוע, כאשר התנהגות זו חריגה לאורחות חייו. הנאשם ציין כי גדל ללא משפחה, הסתדר לבדו וברצונו להתקדם בעתידו. הנאשם עתר לרחמי בית משפט בעת גזירת דינו.

שירות המבחן:

תסקיר שירות המבחן בנוגע לנאשם מיום 6.6.12 מגולל קורות חייו. הנאשם כבן 28 שנים, רווק, יליד לטביה, עלה ארצה עם אביו ואחיו הצעיר ממנו בשנת 1994, בהיותו בן 8 שנים. הקשר עם אמו ואחותו הצעירה נותק והן נותרו להתגורר בלטביה. לאחר העליה ארצה החל אביו של הנאשם לצרוך אלכוהול בצורה שאינה מבוקרת וניהל מערכת יחסים בעייתית עם בחורה מכורה לסמים. הנאשם ואחיו סבלו מהזנחה והועברו למשפחה אומנת באמצעות שירותי הרווחה. בהמשך, הושם הנאשם במסגרת פנימיה, תקופה שלדידו הייתה חיובית מאחר שחש בה שייכות והערכה. לאחר מכן, עד לגיוסו לצה"ל, ניסה הנאשם להשתלב בהוסטל, אולם הניסיון לא צלח והוא נותר חסר מקום מגורים. בשנים הראשונות לאחר הוצאת הנאשם ואחיו מהבית התקיים קשר חלקי עם האב, אולם בהמשך זה נדון לעונש מאסר והקשר עימו נותק (האב נפטר לפני כשנתיים ימים). בהמשך, התגייס הנאשם לצה"ל אולם חווה אכזבה מהתפקיד בו שובץ, היה עריק פעמיים, ושוחרר מהצבא לאחר שבעה חודשי שירות. לאחר שחרורו מהצבא, עבד בעבודות מזדמנות, לעיתים לן ברחובות והחל לצרוך אלכוהול בצורה לא מבוקרת. שירות המבחן התרשם כי הנאשם חווה תחושת נטישה מצד הוריו.

הנאשם הופנה לשירות המבחן בשנת 2010, שולב בקבוצה טיפולית לעוברי חוק צעירים, אולם לא התמיד בטיפול. בהמשך, הופנה לראיון בקהילה הטיפולית "מלכישוע" על רקע שימושו באלכוהול, אולם משלא גילה מוטיבציה והכרה בבעיותיו, לא התקבל לקהילה. בשנת 2010 נדון למאסר בפועל למשך 11 חודשים, ולאחר שחרורו התגורר בשכירות יחד עם אחיו בנתניה ועבד בעבודות מזדמנות בתחום הבניה. אחיו של הנאשם הסתבך בעבר בביצוע עבירות אולם שיקם את חייו וכיום הינו עובד בצורה רציפה ומנהל מערכת יחסים זוגית. הנאשם ציין כי אחיו מהווה לו דוגמה חיובית.

לעניין ביצוע העבירות דנן, ציין הנאשם כי ביצע אותן תחת השפעת אלכוהול ואינו זוכר כלל את התנהגותו. הנאשם הביע אכזבה מהתנהגותו וציין כי התנהגות אלימה זו אינה אופיינית לאורחות חייו. שירות המבחן הציע לנאשם אפיק טיפולי שיקומי במסגרת קהילה טיפולית, אולם הנאשם אינו סבור שהינו זקוק לטיפול. לגישת הנאשם, הוא אינו סובל מתלות באלכוהול ומאמין כי יוכל להפסיק לשתות בכוחות עצמו. שירות המבחן סבור כי כיום הנאשם אינו מגלה הבנה מעמיקה לגבי חומרת מעשיו וחסר יכולת בעת הנוכחית להתבוננות פנימית. בנוסף, התרשם שירות המבחן כי הנאשם סובל מהתמכרות ממושכת לאלכוהול, מגלה תפקוד לקוי והתנהגות רצידיביסטית לעבריינות באופן המצביע על מצבו הבעייתי ועל הסיכון להישנות התנהגות עבריינית במידה ולא יעבור טיפול בהתמכרותו. לאור האמור ונוכח סירוב הנאשם לשתף פעולה עם הליך שיקומי, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

דיון:

הנאשם שתה משקאות משכרים, וכשהוא שתוי כלוט, נכנס למונית שפגש ברחוב באקראי. הנאשם הורה לנהג המונית, המתלונן, להסיעו למחוז חפצו, ומשזה סירב החל הנאשם לאיים עליו באמצעות סכין להניעו לעשות כן. המתלונן ניסה לסיים הנסיעה, בה לא חפץ, אולם הנאשם כפה רצונו, ובאיומי סכין, השיג מבוקשו. הנאשם לא חדל ממעשיו גם משנהג המונית הצליח להזעיק עזרה, ואיים עליו ועל נהג המונית האחר באמצעות אבנים. הנאשם חדל ממעשיו רק לאחר שנעצר על ידי המשטרה.

המדובר במעשים קשים וחמורים, אשר יש בכוחם לפגוע במרקם חיים תקין ובסדר הציבורי.

הנאשם נהג בצורה אלימה ומסוכנת, תוך שימוש בסכין, כשהוא שיכור ומעורפל, כלפי נהג מונית שעשה לפרנסתו באישון ליל.

הלכה פסוקה מלפני בית המשפט העליון כי יש להחמיר עם מבצעי עבירות כלפי נהגי מוניות אשר הפכו בשנים האחרונות ל"טרף קל" לאנשים שאת רעתם יש לשרש מארץ.