מדינת ישראל נ' ניסנוב(עציר)

החלטה

בפניי בקשת המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

המשיב עומד לדין פלילי בגין עבירות רכוש שעניינן: התפרצות למגורים תפילה לבצע עבירה, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, וכן עבירת גניבה על פי סעיף 384 לחוק העונשין.

על פי המתואר בכתב האישום, התפרץ המשיב ביום 24.3.11 בשעות הבוקר (בין השעות 08.00 ל-10.00 בבוקר) אל בית מגורים בעיר כרמיאל ונטל כספת שהיתה מותקנת בתוך ארון בגדים בחדר השינה, אשר הכילה תכשיטים וכן פנקס שיקים וכסף מזומן. בנוסף נטל המשיב, שלא כדין, שני מכשירי פלי סטיישן. המשיב נכנס אל הבית באופן שפירק את חלון המטבח בחזית הבית ונכנס בעדו פנימה, לשם ביצוע הגניבה.

המדינה מבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן לגרסת המדינה יש ראיות לכאורה, וכן קיימת עילת מעצר, אשר עולה מהעובדה שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו בשעת בוקר, דבר שיכול היה להביא להיתקלות עם מי מבני הבית, ואין לדעת מה היה עולה במפגש כזה.

הסניגור טען כי אמנם קיימות ראיות לכאורה לצורכי הדיון בבקשה זו, אך לא קיימת עילת מעצר, שכן מדובר בעבירות רכוש שאינן מקימות עילת מעצר, כאמור בפסיקת ביהמ"ש העליון.

כפי שכבר צויין לעיל, קיימת הסכמה לעניין קיום ראיות לכאורה. בעניין עילת המעצר, אני קובע שלא מתקיימת עילת מעצר על פי החוק, כפי שפרשה פסיקת ביהמ"ש העליון את תכולתו בעניינים הקשורים לעבירות רכוש:

"עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור" (פסה"ד בעניין פרנקל נ' מ"י, בש"פ 5431/98).

על פניו עולה כי הנסיבות המתוארות בכתב האישום לעניין ביצוע עבירות הרכוש אינן עונות על אותם מקרים שהוגדרו בפסיקה, כפי שהובאה לעיל.

אוסיף ואציין כי המשיב נעדר עבר פלילי כלשהו.

בהעדר עילת מעצר, אני מורה על שחרורו של המשיב למעצר:

המשיב יחתום על ערבות עצמית וימציא שתי ערבות צד ג' על סך 5000 ₪ כל אחת לשם הבטחת התייצבותו למשפט.

ניתנה והודעה היום ה' אלול תשע"א, 04/09/2011 במעמד הנוכחים.

ג'מיל נאסר, שופט

הוקלד על ידי: גלית גבאי