מדינת ישראל נ' נופל

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, אני מרשיעה אותו בעבירה לפי סעיף 384 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ב"כ המאשימה:

הנאשם ללא עבר פלילי, לעניין הסכמת הצדדים לעונש, הנאשם האחר בתיק נדון בעיקר לענישה צופה פני עתיד לצד מחיר קונקרטי בדמות קנס.

לעניין הנאשם בתיק זה, אנו נעתרים במשותף לענישה כפי שהציג חברי.

מבקשים לאמץ את ההסדר.

ב"כ הנאשם:

מודה לחברתי, מבקש לאמץ את ההסדר.

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבה בצוותא חדה עם אחר.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הם עותרים במשותף בהסכמה לענישה צופה פני עתיד שלצידה רכיב קונקרטי בדמות קנס.

לאחר ששמעתי נימוקי המאשימה, מוצאת אני את הסדר הטיעון ראוי לאומץ.

תוך אימוצו אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום כל עבירת רכוש מסוג פשע.

2. 5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום כל עבירת רכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413.

3.חודש מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיף 413.

4.קנס בסך 1,500 ₪ או 10 ימי מאסר למקרה שהקנס לא ישולם.

ככל שיש הפקדות בתיק בש"ע 43919-02-12 הרי ש- 1,000 ₪ מתוך ההפקדות יקוזזו לטובת הקנס וכל יתרת קנס שתשאר תשולם שני תשלומים חודשיים שווים ורצופים האחד עד ליום 15.3.13 והשני עד ליום 15.4.13.

ככל שתשאר יתרת הפקדה תועבר מכוח הסכמת הנאשם לידי הסנגור.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תשע"ג, 12/02/2013 במעמד הנוכחים.