מ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
|
37953-06-10
29/07/2010
|
בפני השופט:
רמי אמיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
גולן מנסור (עציר)
|
|
החלטה
נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין שתי עבירות של תקיפת חסר ישע על ידי אחראי. מדובר בשני מקרים בהם אחז בבתו התינוקת, טלטל אותה בחוזקה, והדבר הביא בסופו של יום לפגיעה פיזית שחייבה ניתוח.
יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
אין מחלוקת על הראיות לכאורה ועל עילת המעצר של המסוכנות.
בראשית ההליכים הייתה הפניה לחוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, אשר אישר כי המשיב סובל ממחלת נפש של סכיזופרניה, אך כי אינו מצוי במצב פסיכוטי, וכי הוא כשיר לעמוד לדין.
יש לציין כי מחלתו היא מזה שנים, והוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי עוד לפני 18 שנים. מאז אושפז פעם נוספת. באופן רגיל הוא אינו מקפיד על מעקב פסיכיאטרי ואינו נוטל תרופות באופן סדיר. הוא אף נוהג ללעוס עלי גת, ושותה משקאות אלכוהוליים.
ביהמ"ש הפנה את המשיב לתסקיר שירות מבחן. התסקיר התקבל היום, והוא שלילי ביותר, ללא המלצה. נבחנו בתסקיר מספר חלופות מוצעות – האישה, האמא, והאחות. האישה מגלה גישה מטשטשת ובעצמה מקבלת טיפול תרופתי נגד מחלת נפש. האמא מגוננת ושוללת את עצם מחלת הנפש של בנה. כך גם האחות. כל המפקחות המוצעות לא נראו מתאימות לפי הערכת שירות המבחן.
בדיון בפניי טענה הסנגורית כי זהו מקרה קיצון, שאינו משקף את המקובל. יש אמנם מסוכנות, אך זוהי מסוכנות ממוקדת בבת הקטינה, ואינה כרוכה באובססיה, וכעת משהבת הוצאה על ידי שירותי הרווחה – הדבר מקטין את הסיכון. ניתן להסתפק לטעמה של הסנגורית בפיקוח של האמא ובאיזוק אלקטרוני.
ב"כ המדינה מתנגד לכך, עומד על היות הסיכון כללי ובלתי ממוקד, מפנה לעבר האלים של המשיב, להשלכה ולהעצמה של המסוכנות בשל מחלת הנפש, ומבקש כי אורה על מעצר עד תום ההליכים.
לטעמי יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים.
המסוכנות הנובעת ממנו היא רבה; היא אינה ממוקדת; גם לדעת הסנגורית אין כל רגשות שליליים מיוחדים כלפי התינוקת, ולכן אי אפשר לומר שיש כאן סיכון ממוקד; יש לו עבר פלילי אלים, והוא ישב גם בכלא בשל כך; הוא אינו מטפל בעצמו את הטיפול התרופתי, ולכן יש העצמה של המסוכנות בשל מחלת הנפש ממנה הוא סובל; הצריכה של האלכוהול רק מגבירה זאת. אין לסמוך עליו.
באותה מידה, אין גם כל חלופה של ממש להציע כאן. יש הבדל בין יחס מגונן באופן טבעי, שאפשר לצפות לו מאמא, לבין מצב של הכחשת מחלת הנפש שלו, אף שהיה מאושפז לאורך השנים, והדברים בידיעתה. אין היא יכולה לפקח עליו.
זהו מקרה ברור של העדר כל חלופה שיכולה לאיין את המסוכנות. והמסוכנות רבה.
לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.
רשויות בית המעצר יקפידו על המשך הטיפול התרופתי, בהתאם להוראות הפסיכיאטר המחוזי.
ניתנה והודעה היום י"ח אב תש"ע, 29/07/2010 במעמד הנוכחים.
רמי אמיר, שופט
הוקלד על ידי: רחלי עוז