החלטה
בית משפט זה כפוף להחלטות ופסיקות בית המשפט העליון, המחייבות את בתי המשפט הנמוכים לו.
ההלכה שבית משפט זה מחויב לה בעניין זה היא הלכת כתב, והסניגור המלומד אישר ביושר כי המקרה שבפנינו אינו נכנס בגדר מבחני הלכת כתב.
הסניגור הציע לבית המשפט ליצור תקדים באופן שבית המשפט יאשר בדיעבד מתן ארכה לנאשם לביצוע הריסה.
איני יכול, בכל הכבוד, לקבל את ההצעה, מכיוון שהדרך הראויה בנסיבות העניין שעמדה לרשות הנאשם, הייתה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, והנאשם לא עשה כן. כעת בדיעבד, לאחר הקראת כתב האישום, אין מקום לקבוע ארכה בדיעבד.
מהטיעונים לבקשה עולה שהנאשם הינו איש עסקים מצליח, והדבר עומד לשבחו בתחום העסקים, אבל עומד לו לרועץ לעניין הבקשה שבפניי, שכן מצופה ממי שמוביל מיזם בהיקף נרחב, שיידע לפעול תוך זמן סביר בהתאם להנחיות הרשויות.
נראה שמרבית הטענות מקומן נכון יותר לשלב הטיעונים לעונש, ולא לבקשה להימנע מהרשעה, ולכן אני דוחה את הבקשה.
ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"ד, 03/03/2014 במעמד הנוכחים.
עדי הדר, שופט
גזר דין
בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם הענישה, ובנסיבות המקרה, בהתאם לפסיקה הנוהגת בעבירות דומות, מתחם הענישה שציינה התביעה אכן נע בין הסכומים שציינה ב''כ המאשימה, דהיינו 4,000-10,000 ₪.
בשלב השני על בית המשפט לבחון האם יש בנסיבות העניין לסטות ממתחם הענישה, ובנסיבות עניין זה אין מקום לסטיה ממנו.
בשלב השלישי על בית המשפט להתאים את העונש לנאשם בנסיבות המקרה. לחובתו של הנאשם ייאמר, שבשונה מעט מהנסיבות שתוארו בבקשה להימנע מהרשעה, פרק הזמן שבפועל הסוכך לא פורק היה משמעותי, ואף נטען על ידי ב''כ המאשימה שבשלב מסוים הנאשם הודיע כי הוא מסרב לפרק, וכי הוא מעוניין להכשיר את הבניה.
לא הובאו בפניי טיעונים לעניין בעיות אישיות מיוחדות, המצדיקות הקלה בעונש, ולהפך, מהתיאור לגבי המיזם רחב ההיקף שבעטיו הנאשם, לטענתו, היה עסוק מכדי להקדיש את מירב תשומת הלב, מצביע על מצב כלכלי איתן.
הנסיבות המקלות הן, שאכן עוד בטרם הוקרא כתב האישום, הנאשם פירק את הסוכך וחסך מזמנו של בית המשפט, ולא עמד על קיום הוכחות בתיק.
כמו כן, לנאשם אין עבר פלילי, וניתן לראות בהתנהלותו מעידה ראשונה, ולקוות שמעתה יקפיד יותר בכגון אלה. מעט צרמה לבית המשפט ההתייחסות לשכנה שהתלוננה בנושא, שכן זכותו של שכן לפעול על פי זכויותיו כדי למנוע הפרות של דיני התכנון והבניה, ומן הראוי להתייחס לתלונות מעין אלה באופן מכובד יותר.
בשים לב לנסיבות שפורטו בפניי ולטיעוני הצדדים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. קנס בסך 5,000ש"ח, שישולם ב- 5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.04.14 ובכל 1 לחודש שלאחריו. אי עמידה באחד התשלומים במועדו, יביא לפירעון מיידי של כל הסכום, בניכוי התשלומים ששולמו בפועל עד לאותו מועד.
2. בתוך 10 ימים מהיום יחתום הנאשם על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪ שלא יעבור על הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, במשך תקופה של שנתיים.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים.
ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"ד, 03/03/2014 במעמד הנוכחים.