עמ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
39085-07-10
29/07/2010
|
בפני השופט:
דניה קרת-מאיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אברהים כראג'ה (עציר)
|
|
החלטה
1.הערר שבפניי הינו ערר על פי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות האכיפה - מעצרים) תשל"ו – 1996.
בערר נאמר כי הוא מתייחס להחלטת בית משפט שלום, כב' השופט לנדמן, במסגרת דיון בת"פ
36692-02-10 מיום 14.7.10, במסגרתה שחרר את המשיב למעצר בית במסגרת קהילה טיפולית.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שישה אישומים בגין עבירות של תקיפה לשם גניבה והתפרצות לרכב וגניבה ממנו.
ביום 15.3.10 נעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן.
כנגד החלטה זו של בית משפט קמא, כב' השופט דרויאן, הוגש ערר אשר נידון על ידי המשפט המחוזי על ידי כב' השופטת כוחן אשר דחתה אותו.
ביום 31.5.10 הודה המשיב והורשע בכתב האישום ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בטרם שלב הטיעונים לעונש.
בעקבות תסקיר שירות המבחן מיום 5.7.10 הורה כב' השופט לנדמן על בדיקת שילובו של המשיב בפיילוט. עוד קבע כי אם יימצא מתאים, יצא המשיב לראיונות ללא תגובת המדינה ולאחר מכן ישולב המשיב בקהילה.
העוררת טענה כי המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו על רקע התמכרות ארוכת שנים לסמים. נסיבות חייו, ההתמכרות הארוכה והניסיונות הטיפוליים אותם דחה המשיב מתוארות בתסקיר שירות המבחן.
עוד נאמר בתסקיר כי המשיב הביע רצון מילולי לעבור גמילה אך חסר את הכוחות הנפשיים לכך.
לחובת המשיב אף שני מאסרים מותנים חבי הפעלה בתיק זה בני 6 ו- 10 חודשים והוא שוחרר ממעצר ממושך בדצמבר 2009.
בתסקיר אשר הוגש לכב' השופט לנדמן אין שינוי המצדיק שינוי ההחלטה בדבר מעצר עד תום ההליכים ושליחת המשיב לבחון שילובו בגמילה.
התסקיר מפרט מצב דברים לפיו אין בידי המשיב את הכלים המתאימים להליך הגמילה. לכן, טעה בית המשפט כאשר ביסס את ההחלטה לשלוח את המשיב לבחינת שילובו בפיילוט על התסקיר.
עוד נאמר כי פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי השלב המתאים להתחלת הגמילה הוא שלב ריצוי העונש ולא שלב המעצר. במקרים חריגים, כאשר נאשם החל בהליך גמילה קודם למעצרו, יכול בית משפט להתחשב בכך ולהורות על המשך ההליך.
המשיב לא החל בהליך גמילה קודם למעצר אלא שבתיקים קודמים אף סירב להליכים טיפוליים.
אין המשיב עונה על החריגים הנמנים בפסיקת בית המשפט העליון, לשם שליחתו לבחינת שילובו בפיילוט.
2.במסגרת הדיון שבפניי חזרה ב"כ העוררת על האמור בערר.
ב"כ העוררת חזרה והיפנתה לפסיקת בית המשפט העליון אשר קבעה כי הליך המעצר אינו מתאים לשילוב המשיב בגמילה.
כמו כן, היפנתה להחלטה של כב' השופטת כוחן מיום 9.6.10 שהיא דומה מאוד לנסיבות העניין שבפנינו.