מדינת ישראל נ' כוז(עציר)

החלטה

זהו ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשון לציון (כב' השופט ארניה) במ"ת 8793-04-12 מיום 31.7.12.

באותה החלטה קיבל בימ"ש בקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי המשיב הנתון במעצר בית מלא ובפיקוח, ואיפשר למשיב לצאת לעבודתו כגרריסט גב אל גב להזמנה שתגיע לביתו כאשר בכל יציאה כאמור, יהיה המשיב מלווה בכל עת על ידי מי מהמפקחים שאושרו וישוב לביתו מיד לאחר סיום העבודה שהוזמנה.

בכתב האישום המתוקן בשנית שהוגש נגד המשיב ואדם אחר יוחסו למשיב מספר אישומים שייחסו לו עבירות של קשר לביצוע פשע; פירוק רכב בצוותא; גניבת רכב בצוותא ונסיון גניבת רכב בצוותא כאשר השיטה של ביצוע עבירות היתה שכירת רכב מחברת השכרה, התקנת משדר בתוכו, שכפול המפתח של הרכב, והשבת הרכב לחברת ההשכרה. לאחר מכן קיבל הטלפון הסלולרי של האחר איתות על מקום הרכב ואז התבצעה פריצת הרכב וגניבתו.

לאחר קבלת תסקיר חיובי של שירות המבחן, שוחרר המשיב בהחלטה מיום 21.5.12 בתנאים של מעצר בית מלא בביתו ובפיקוח 4 מפקחים.

בבקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, הושם הדגש על מצבה הכלכלי של משפחתו של המשיב והיותו המפרנס היחיד והתבקש אישור בימ"ש ליציאתו לעבודה כגרריסט בפיקוח מי מהמפקחים.

התקבל תסקיר של שירות המבחן גם לגבי בקשה זו כאשר שירות המבחן המליץ להעתר לבקשה וזאת לאור עמידת המשיב בתנאים המגבילים בהן נתון, התרשמות שירות המבחן כי אינו בעל דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים וכי המעצר ומעצר בית מהווים עבורו גורמים מרתיעים ומציבי גבולות המספקים את הסיכון הנשקף מהתנהגותו על מנת להמנע מפגיעה מתמשכת בתעסוקתו ופרנסת משפחתו.

בהחלטת בימ"ש קמא סקר בימ"ש את התסקיר וכן קבע כי קיימת עובדה שיש בה כדי להצדיק בקשה לעיון מחדש והיא קביעת מועד ישיבת ההוכחות ליום 28.11.12, דבר המשנה את מאזן האינטרסים שהיו קיימים בעת מתן ההחלטה המקורית, כאשר יש להניח שהכרעת הדין לא תנתן באותו היום והמשפט יסתיים תקופה לאחר מכן.

לפיכך נעתר בימ"ש לבקשה בתנאים שנזכרו לעיל.

מקובל עלי כי קביעת מועד מרוחק יחסית לשמיעת הראיות במשפטו של המשיב מהווה נסיבה שמצדיקה בקשה לעיון חוזר, כפי שקבע בית המשפט קמא.

באשר למתן האפשרות למשיב לצאת לעבודה כגרריסט, הדבר אינו נקי מספקות.

בצד השלילה יש לציין כי חלף פרק זמן לא ארוך מאז ההחלטה בה שוחרר המשיב למעצר בית. כמו כן העבירות המיוחסות למשיב נעברו לכאורה תוך כדי ביצוע עבודתו כגרריסט והדברים עולים מדברי בא כוחו בדיון מיום 22.4.12, שורה 23. מתן אפשרות של יציאה לעבודה שוב כגרריסט מגבירה את הסיכון לביצוע עבירות הרכב הכלולות בכתב האישום.

כמו כן יש להביא בחשבון את התחכום הבלתי מבוטל בביצוע העבירות כפי שפורט לעיל. עוד יש לציין כי אפשרות הפיקוח על המשיב בזמן עבודתו כגרריסט הינה אפשרות מוגבלת מאוד ולמעשה אף בלתי קיימת שכן המשיב מקבל את ההזמנות הגרירה טלפונית כעצמאי ולא דרך מקום מסודר בו נרשמות ההזמנות וגם אם מתחייב הוא לרשום כל הזמנה והזמנה עם התקבלה, יש להתייחס לפיקוח על כך בערבון מוגבל.

מנגד יש לציין לטובת המשיב כי חלקו של המשיב בעבירות המיוחסות לו ולנאשם האחר בכתב האישום, הינו קטן לעומת זה של הנאשם האחר. עוד יש לציין תסקיר חיובי של שירות המבחן, הן בתסקיר הראשון והן בתסקיר השני.

בנוסף, אחד התנאים הוא פיקוח של ערב מלווה וכן יש לציין את המועד הרחוק יחסית של שמיעת הראיות והפגיעה בפרנסת משפחתו של המשיב.

לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנושא של העדר הפיקוח מכריע את הכף לחובתו של המשיב.

כאשר ניתן היתר למשיב לצאת ולבצע אותה עבודה שבוצעה על ידו בזמן ביצוען לכאורה של העבירות המיוחסות לו, חייב להיות פיקוח רציני על המשיב שכן מתן אפשרות למשיב להסתובב ברכבו באופן חופשי וללא אפשרות בקרה רצינית מגביר את הסיכון כפי שצוין לביצוע העבירות שיוחסו לו. גם ליווי על ידי אחד מאחיו של המשיב המפקחים, אין בו כדי להסיר חשש זה ובודאי שלא להסירו לחלוטין.

בית המשפט מבין כי יש חשיבות רבה לכך שהמשיב יצא לעבודה וכפי שהודיעה המדינה, היא נכונה ליציאתו של המשיב לעבודה אך לא לעבודה דוגמת זו שהתבקשה שהפיקוח עליה הוא בעייתי ביותר.

אני סבור כי הגם שמקצועו של המשיב הינו גרריסט עומדות בפניו גם אפשרויות נוספות למציאת עבודה וככל שתמצא עבודה כזו על ידו, יוכל להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר לבית משפט קמא.

אשר על כן אני מקבל את הערר ומבטל את החלטת בית משפט נשוא ערר זה.