מדינת ישראל נ' יפרח

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ב- 18.3.10 בשעה 11:00, בצומת ברח' טאגור עם רח' חיים לבנון בת"א. רכב הנאשם על קטנוע והתקדם לצומת. אותה עת נהג אבי טל (להלן: המעורב) ברח' לבנון ברכב התקרב לצומת. נכנס לצומת בחסות האור הירוק שדלק בכוון נסיעתו. בעוד הנאשם נהג בקלות ראש, נכנס לצומת מבלי לציית לאור האדום ושני כלי הרכב התנגשו. הנאשם החליק על הכביש ופגע בשני רכבים אחרים במקום. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם, נגרמו לו שברים באגן וכן נחבל אחד המעורבים. הנאשם הואשם בגרימת תאונת דרכים ואי ציות לאור האדום. עבירה על סעיף22 (א) לתקנות התעבורה ונהיגה בקלות ראש בניגוד לסע' 62(2) וסע' 38(2) לפקודת התעבורה.

הנאשם נשלח לחוו"ד פסיכיאטרית ונמצא כשיר לעמוד לדין.

הנאשם כפר בהאשמה ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

1.אזברגה מנסור – נהג ברכב טויוטה ברח' חיים לבנון מצפון לדרום. עצר בצומת בשל אור אדום ברמזור. בעודו עומד בצומת בקו העצירה נכנס לצומת קטנוע שהתנגש עם רכב שהגיע ברח' חיים לבנון בכוון הנגדי. כתוצאה מההתנגשות הנאשם פגע ברכבו והנאשם נפל על הכביש.

2.גיל חובוט – נהג ברכב שברולט, על רח' לבנון חיים מצפון לדרום. נעצר בקו העצירה בשל אור אדום ברמזור. בזמן שעמד בסמוך לקו העצירה הבחין באופנוע מגיע ממערב למזרח. לא הבחין ברכבים נוספים נוסעים בכיוון נסיעת הקטנוע. ראה את ההתנגשות בין הקטנוע לרכב השברולט. בהמשך הקטנוע החליק ופגע ברכבו.

3.ניסים חורי בוחן תאונת דרכים - על פי דוח הבוחן שערך בשטח, עולה כי הכביש תקין ויבש. הצומת מרומזר, נמצא כי הרמזור בפעילות תקינה. לנאשם היה מקו העצירה שדה ראיה פתוח לפנים למרחק 60 מטר וימינה 150 מטר. הבוחן מצא כי לכל 4 הרכבים המעורבים נגרם נזק. בעדותו בבית המשפט העיד הבוחן כי בחן את הרמזור ביום התאונה ובחן את תקינות הרמזור ומצא כי הרמזור היה תקין.

4.אבי טל – הרכב המעורב נהג ברכב השברולט. נסע ברח' חיים לבנון מדרום לצפון נכנס לצומת בירוק, לפתע הגיח הנאשם משמאל ופגע בו. המעורב נפגע כתוצאה מזכוכיות שעפו עליו והוא נשרט. הוגשה תעודה רפואית של המעורב, כתוצאה מהתאונה נגרם למעורב מכת צליפת שוט. פצע שריטה בכף יד שמאל בין האצבעות 1,2, סימני גירוי אדום בבטן.

5.שקד לצטר – עד ראיה נטרלי – לדבריו נסע לתל אביב. יצא מהקניון רמת אביב לכוון איילון צפון. נסע במרחק 60 – 100 מטר מהשברולט של המעורב. שעבר את הצומת באור ירוק. לאחר שהוא עבר את הכניסה לצומת החל הרמזור להבהב העד החל לעצור והתחלף לאדום.

האופנוע נכנס במעורב העד העיד בחקירה נגדית כי כאשר ארעה התאונה האור בכיוון נסיעת המעורב היה ירוק מלא (עמ' 21 שורה 9 לפרוטוקול).

מטעם ההגנה העיד הנאשם, לדבריו נסע בצומת מרומזר ברמת אביב, כאשר חצה את הצומת עם רח' לבנון ברמזור דלק אור ירוק. הנאשם חצה את הצומת ורכב שבא מימינו, נכנס בו. לאחר מכן איבד הנאשם את ההכרה. הנאשם העיד בחקירה נגדית, כי לא ראה את רכב המעורב לפני התאונה. לבית המשפט הוגשה תעודה רפואית של הנאשם, ממנה עולה כי הנאשם סבל ממספר שברים באגן. הנאשם היה מאושפז 4 ימים.

לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי להרשיע את הנאשם.

בתיק זה יש 5 עדויות לקרות התאונה. אולם, שתי עדויות מתוכן אינן רלוונטיות למידת האשמה של מי מהצדדים לתאונה.

בתיק יש עדות של הנאשם הטוען כי הוא רכב על הקטנוע, כאשר בכיוון נסיעתו אור ירוק. בעוד המעורב טוען גם הוא כי נכנס לצומת כאשר ברמזור דלק אור ירוק. עוד בתיק עדות של עד ניטראלי שנקלע למקום במקרה וראה את הרמזור בכיוון נסיעת המעורב. לפי עדותו, הוא ראה כי האור שדלק ברמזור בכיוון נסיעת המעורב היה ירוק. העד הניטראלי עמד על כך שהאור ברמזור שדלק עת חצה המעורב את הצומת היה ירוק (עמ' 20 שורה 9, עמ' 22 שורה 11, עמ' 22 שורה 23 לפרוטוקול). בהעדר היכרות בין העד למעורב לא מצאתי נסיבות שלא לקבל עדותו. מדובר בעד שהוא חייל, שהעיד בצורה בטוחה את אשר חזה בו. העד עשה עלי רושם אמין, העיד בצורה כנה, השיב עניינית לשאלות. בנסיבות אלו עדותו אמינה עלי.

בתיק לא הייתה ראיה ישירה שסתרה את גרסת הנאשם, כי דלק אור אדום ברמזור בניגוד לעדות הנאשם כי דלק אור ירוק. אולם בית המשפט פוסק גם על פי ראיות נסיבתיות. בניגוד לאמור בסיכומי הנאשם, לא רק שיש ראיות ישירות בית המשפט ירשיע. בית המשפט פוסק לא אחת על פי הגיונם של דברים. כאשר, ההיגיון נסמך על מה שמובא לבית המשפט במסכת הראייתית המוכחת. כשיש עד ראיה ניטראלי שראה רכב נוסע באור ירוק ולא מוכח כי ברמזור הייתה תקלה. הרי שהגיונם של דברים שהכיוון האחר בעטיו התרחשה התאונה נסע באדום.

הנאשם טען כי הרמזור במקום לא היה תקין. טענה זו נאמרה בעלמא ואין לה על מה לסמוך. הבוחן שהגיע למקום בחן את הרמזורים ומצא כי הם תקינים. הוגשה תוכנית הרמזורים לבית המשפט. על פי תוכנית זו אין לצדדים אור ירוק משותף. הנאשם לא עשה דבר לסתור טענה זו של בדיקת הבוחן. ואף ליצור ספק, כי אכן הייתה איזו שהיא תקלת רמזורים. עוד יצוין כי, הנאשם בנה את גרסת ההגנה בבית המשפט בחקירה הנגדית שלו, לראשונה טען, כי יתכן והיה כשל ברמזורים והוא אף נשאל מה עשה כדי להוכיח טענתו. אולם, לא היה בפיו מענה.

בית המשפט אינו יכול להסתמך על טענות לא מוכחות הנטענות בעלמא, מתוך תקווה שמא יצרו ספק. ספק הפועל לטובת הנאשם הוא ספק שיש לו ביסוס עובדתי כלשהו בחומר הראיות, שנאסף ע"י המשטרה או בראיות אותן מציג הנאשם. אולם, אמירות בעלמא אינן יוצרות ראיות ואינן יוצרת ספק. במקרה הנוכחי ניתן להסתפק בבדיקה שערך הבוחן לרמזורים בסמוך לתאונה כשעה וחצי לאחר התאונה. ברור שהבוחן לא היה במקום בזמן התאונה ולכן בדיקתו מהווה בדיקה סבירה בחינת תקלה ברמזורים במידע, כאשר לא מוכח אחרת. בית המשפט פוסק על פי ניסיון החיים ואפשרות ייתכנות המצב. טענה כי ארעה תקלה מקרית וחד פעמית, רק במקרה של הנאשם בו פעל הרמזור ירוק בשני הכיוונים היא מצב קיצון שבית המשפט אינו יכול לקבל ויש דרישה מנמלית להוכיח כי מצב כזה אפשרי בכלל. בהעדר כל הוכחה ולו פעוטה, לכך הרי שיש מקום לדחות טענה זו.