מדינת ישראל נ' טוקר

הכרעת דין

כתב האישום שבפניי מתייחס לדו"ח בגין חניה בסמוך למדרכה המסומנת אדום-לבן, עבירה לפי סעיף 5 (ב) לחוק העזר רמת גן (העמדת רכב וחנייתו) תש"מ – 1980.

אין מחלוקת כי הנאשם חנה במקום כפי שצוין בדו"ח, והדבר נראה מהתמונות שהוצגו בפניי (למשל ת/3 ות/4).

הטענה שבפי הנאשם הינה כי מדובר באזור שאיננו דרך ואיננו משמש למעבר כלי רכב באופן שוטף ולכן העירייה לא היתה אמורה לאסור על החניה במקום על דרך צביעת המדרכה בצבעים של אדום-לבן ומדובר במעשה לא ראוי של העירייה.

הוצג בפניי, למעלה מהדרוש, פרוטוקול רשות תימרור מקומית מיום 19.8.98 (ת/5) הנותן תוקף חוקי לצביעת מדרכה הרלוונטית באדום-לבן. אציין כי הנאשם כלל לא טען שהצביעה לא נעשתה כדין, ולכן הפרוטוקול שהוגש לא היה בו הכרח.

טענותיו של הנאשם בפניי לא יכולות לשמש הגנה מפני אישום פלילי הנוגע לחניה במדרכה שנצבעה באדום-לבן כדין. אף אם אקבל את טענת הנאשם כי החניה במקום איננה מפריעה לנוסעים במקום לחונים ממול, אין הדבר רלוונטי. כתב האישום אינו סח על הפרעה לתנועה אלא על חניה בצמוד למדרכה הצבועה באדום-לבן בניגוד לחוק, לכן אין צורך להכריע בטענה בדבר העדר הפרעה לתנועה. גם הטענה כי העירייה לא היתה אמורה לסמן את המדרכה באדום-לבן אינה מהמחלוקות שעל ביהמ"ש לעניינים מקומיים לברר בעבירת חניה. עניין זה נתון לרשות המקומית, וככל שהנאשם סבור שהרשות המקומית לא נהגה כדין בצובעה באדום-לבן את המדרכה, עליו לפנות לערכאות המשפטיות המתאימות על מנת לשנות את החלטת הרשות התימרור המקומית, והדרך פנויה בפניו לעשות כן, אך לא במסגרת הטענה באישום פלילי בגין דו"ח חניה.

במהלך החקירות הנגדית התבררה טענה מובלעת נוספת של הנאשם והיא אכיפה סלקטיבית. הנטל להוכיח טענה מעין זו הינו כבד והוא מוטל לפיתחו של הנאשם. למעט האמירה הסתמית כי הנאשם לא קיבל דו"חות במשך שנתיים ומחצה למרות שחנה במקום, לא הוכח הדבר בפניי. נהפוך הוא, הוצגו בפניי מסמכים המלמדים כי הרשות המקומית עורכת דו"חות במקום, הן ביום שבו בוצעה העבירה נשוא דו"ח זה והן בכלל (ראה המסמכים ת/1 ות/2).

לפיכך אני דוחה גם טענה זו.

סיכומו של דבר, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תשע"ב, 04/06/2012 במעמד הנוכחים.

יעקב שקד, שופט

גזר דין

זכותו הבסיסית של הנאשם לנהל משפט פלילי, ועצם ניהול המשפט אין בו כדי להוביל להחמרת הענישה במידה והנאשם הורשע. לא הוכחו בפניי נסיבות חמורות יותר מהרגיל של ביצוע העבירה, ולכן לא ראיתי מקום לסטות מהקנס המקורי.

לפיכך הנני גוזר על הנאשם קנס בסך 250 ₪ שישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ד סיון תשע"ב, 04/06/2012 במעמד הנוכחים.

יעקב שקד, שופט

קלדנית: אביבית