מדינת ישראל נ' טוטייב

גזר דין

1.הרשעתי את הנאשם בכל סעיפי כתב האישום.

2.בידי המאשימה ראיות לשימוש מינואר 2012, אם כי במהלך ישיבת ההוכחות, לכאורה עלו ראיות לשימוש אף מוקדם לכך, ויתכן אף שבסמוך לאחר שליחת המכתבים בשנת 2008.

3.הנאשם הגיש תוכניות רק באפריל שנה זו, דהיינו בשיהוי ניכר. הצדדים מסכימים כי התוכנית אושרה בתנאים, אך טרם התקבל היתר.

4.התובעת טענה בפניי שאין להקל עם הנאשם על בסיס טענת הנאשם כי המאשימה לא אכפה את הדין כלפיו כבר ב-2008, כאשר קיבלה את מכתביו.

5.המאשימה הפנתה את בית המשפט ל-4 פסקי דין, כאשר אחד מהם בעניין אלמוג, דומה במידה מסוימת לענייננו, אם כי שם הפיצול הוא ל-2 יחידות בלבד ולא ל-3 כבענייננו, ושם הושת על הנאשם קנס בסך בסך 15,000 ₪. המאשימה עתרה בפניי לקנס במתחם שבין 8,000 ₪ לבין 20,000 ₪, וכן לצווי הפסקת שימוש והתאמה, תוך שהיא מסכימה כי כניסתם לתוקף תידחה ל-3 חודשים.

6.ב''כ הנאשם טען כי הנאשם פעל בתמימות, והוסיף וטען כי הוכשל על ידי מחדל של המאשימה. ב''כ הנאשם הפנה לנסיבות המיוחדות, האישיות, של מצב הילד של הנאשם, ולקריסת ענף היהלומים, שבעטיו הוא מתפרנס כיום, בגילו, כבן 60, אך ורק מהשכרת הדירות.

7.ב''כ הנאשם הצביע על כך שהמתכנן העירוני היה ער למצוקה שקמה באזור הנוגע לעניין תיק זה, והכין תוכנית מתאימה, ובמקרה המסוים של מרשו ישנה היתכנות קרובה לקבלת ההיתר.

8.כבר בהכרעתי קבעתי כי מהמכתבים ששלח הנאשם בשנת 2008, עולה כי היה ער לצורך לקבל היתר, וכי כנראה קיבל ייעוץ מקצועי באותה עת, כעולה מנוסחם של שני המכתבים. המצוקה של האזור אכן קיימת, ולראיה המתכנן העירוני שם ליבו לכך ופעל בהתאם, אולם אין בכך כדי לפטור את הנאשם מעונש, אלא להקל במידה מועטה, שכן אסור לעודד בניה בלתי חוקית שמאיימת על אושיות התכנון העירוני.

9.השיקול שהנני מייחס לו משמעות רבה יותר מהטיעונים האחרים, הן הנסיבות האישיות, דהיינו ילדו של הנאשם, ולמקרא האמור במכתב נ/14 עולה תמונה שבית המשפט אינו יכול שלא לחוש אהדה והבנה לקשיים עמם מתמודד הנאשם.

10.לכאורה, כיוון שהנאשם לא הביע חרטה מיד בתחילת ההליך, לא פנה להליכי תכנון אלא בשלב מאוד מאוחר, מכיוון שעניינו פיצול ל-3 יחידות חמור מהנסיבות בעניין אלמוג, היה עליי להחמיר איתו אף יותר מאשר בעניין אלמוג. אולם לנוכח נ/14, אני מוצא לנכון להעמיד את הקנס על הרף הנמוך בסך 8,000 ₪, שישולמו לנוכח מצבו הכלכלי של הנאשם ב-4 תשלומים בסך 2,000 ₪ כל אחד, שווים עוקבים ורצופים מיום 1.01.14.

11.הנני נותן בזאת צו הפסקת שימוש חורג, אולם דוחה את כניסתו לתוקף ל-5 חודשים, שוב מתוך התחשבות במצבו המיוחד של הנאשם.

12. הנני נותן צו התאמה להיתר, אך דוחה את כניסתו לתוקף ב-5 חודשים, שוב מתוך התחשבות במצבו המיוחד של הנאשם.

13.הנני מורה לנאשם להמציא התחייבות עצמית תוך 30 יום מהיום, ע''ס 25,000 ₪, שלא יחזור ויפר תוך שנתיים מיום מתן גזר הדין, עבירה לפי חוק הבניה.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ד, 25/11/2013 במעמד הנוכחים.

עדי הדר, שופט

החלטה

אני מורה כי הנאשם ייאסר ל-30 יום, ככל שלא ימציא את ההתחייבות העצמית במועד שקבעתי.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ד, 25/11/2013 במעמד הנוכחים.

עדי הדר, שופט