מדינת ישראל נ' חסן

החלטה

העדה תשיב.

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"ד, 11/11/2013 במעמד הנוכחים.

וויליאם חאמד, שופט

החלטה

אני מקבל את ההתנגדות.

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תשע"ד, 11/11/2013 במעמד הנוכחים.

וויליאם חאמד, שופט

העדה ממשיכה:

לגבי היום 28.2.13 , הוא הגיע הביתה והיכה בחוזקה בדלת. אני לא הרגשתי אז שהוא עושה זאת באמצעות חפץ אבל הוא דפק חזק בדלת. לא מדדתי כמה זמן הוא עשה כך אבל הוא ניסה לפתוח את הדלת תוך שהוא מקלל אותי ואומר שיש חשבון שצריך לסיים. זה נמשך לא פחות מעשר דקות, רבע שעה. הוא קילל אותי תוך כדי שהוא צועק.

הוא ירד לרחוב ואני נגשתי למרפסת והמשיך לקלל אותי ואמר שאם אני חושבת שאני גרה ליד המשטרה זה יעזור לי, זה לא נכון, אף אחד לא יעזור לי.

לא זוכרת כמה זמן היו חילופי הדברים כשאני הייתי במרפסת והוא ברחוב.

אני הייתי בלחץ ופחדתי וחיכיתי למשטרה.

ביום 11.3.13, הוא היכה בדלת אבל לא בידו אלא באמצעות דבר מה. אני הרגשתי שזה לא היה באמצעות היד, היה ברשותו משהו.

כשראיתי אותו חזרתי בשקט לחדר והתקשרתי למשטרה.

חזרתי לדלת וגם אז דיברנו. לאחר שהמשטרה אמרו לי שהם בדרך.

הוא קילל אותי ואמר שיעשה לי מה שעשה לאבא שלו. תוך כדי שהוא מכה בדלת וצועק ומנסה לפתוח את הדלת.

אני הייתי בפחד וגם עכשיו אני מרגישה ככה. אני לא יכולה להעריך זמן.

אני סימנתי לניידת דרך המרפסת כי הרגשתי שיש לו משהו. השוטרים לא ראו אותי ואז הוא יצא מהבניין. הניידת נסעה לכיוון חצר תחנת המשטרה והוא המשיך לצעוק כשהוא ברחוב ואמר לי שיעשה לי מה שעשה לאביו. הוא אמר את זה כשהוא ברחוב. אני גרה בבניין בן 6 קומות כאשר כל 3 קומות נפרדות וצמודות ל3 קומות אחרות. כל קומה דירה.

אני מכירה 3 שכנות הכרות של שלום, שלום. אחת תחתיי זקנה וחולה ושתיים עובדות , אחת מורה ואחת אני לא יודעת מה היא עושה, אולי נקיון.

לא נכון שהנאשם הגיע אלי ביום 28.2.13 כדי לקבל מספרי טלפון שלי לצורך קבלת אישור שלי לראות את הילדים שלו בבית הספר ולא נכון שבאותו מעמד נתתי לו מספר הטלפון וגם מספר הטלפון של העובדת הסוציאלית.