מ"ת
בית משפט השלום ירושלים
|
30764-05-11
19/05/2011
|
בפני השופט:
עירית כהן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. מחמד חמודה 2. ג'לאל עליין
|
החלטה,החלטה |
החלטה
נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ניסיון תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות בצוותא והתפרעות.
המבקשת הגישה נגד המשיבים בקשה למעצר עד תום ההליכים.
בדיון הודיע ב"כ המבקשת כי המבקשת תסכים לשחרר את המשיבים למעצר בית מלא, מחוץ לעיסוויה.
כתב האישום נגד המשיבים מכיל שני אישומים.
על פי כתב האישום, ביום 15.5.11 בשעה 11:00 לערך, בעיסוויה, במסגרת האירועים ביום המכונה "יום הנאכבה", התקיימה הפרת סדר רמת משתתפים וביניהם המשיבים. חלק מהמתפרעים היו רעולי פנים.
במסגרת הפרת הסדר, נזרקו אבנים לעבר כוחות המשטרה וכוחות משמר הגבול שהיו במקום.
כוחות משמר הגבול וכוח מתפ"א הסתערו על המתפרעים, שהחלו לברוח. במקביל, ניתנה הוראה לעצור את המתפרעים, והכוחות חבשו על ראשיהם כובעי זיהוי.
על פי האישום הראשון: המשיב 1, שהיה בין המתפרעים שידו אבנים אל עבר השוטרים החל לברוח לעבר גרם מדרגות, עם התקרבות הכוחות אליו, לוחם 189 בעקבותיו.
לוחם 189 ניגש לעברו של המשיב 1 והודיע לו שהוא עצור והשכיבו על הרצפה.
לוחם 159 חבר ללוחם 189, ויחדיו הם השתלטו על המשיב 1 ואזקו אותו.
על פי האישום השני: המשיב 2 יידה אבנים במסגרת הפרות הסדר.
המשיב 2 ברח מכוחות משמר הגבול והתחבא במגרש חנייה בקרבת מקום.
שוטר משמר הגבול אכרם חטיב, יחדה עם שני שוטרי משמר הגבול נוספים, עצרו אותו.
המשיבים חולקים על קיומן של ראיות לכאורה וטוענים כי יש לשחרר את המשיבים.
בהודעה מיום 15.5.11 מוסר הלוחם 189 כי קיבל דיווח שישנה קבוצה של רעולי פנים מיידים אבנים ובקת"בים לעבר הכוח המשטרתי (שורות 2–3 להודעה). לפי הודעתו הוא והכוח הגיעו לגבם של מיידי האבנים, וכאשר מיידי האבנים נסוגו לאחור, הם באו לכיוון שלהם (שורות 6–7 להודעה). הלוחם 189 נתן הוראה לעצור את מיידי האבנים, ונעצרו שלושה. ביחס למשיב 1 מסר הלוחם כי הוא זיהה אתו בורח מתוך ההמון וקופץ לתוך גרם מדרגות. הוא ירד אחריו, זיהה אותו מדמם כתוצאה מהקפיצה ומנסה לברוח (שורות 8-10 להודעה). לוחם 189 הצמיד את המשיב 1 לרצפה, המשיב התנגד וניסה לקום ולברוח, הוא נאלץ לתפוס אותו. לוחם 159 חבר ללוחם 189 על מנת לסייע לו ולאזוק את המשיב 1 (שורות 11–12 להודעה).
לשאלה האם ראה את המשיב 1 זורק אבנים, השיב הלוחם 189: "לא ראיתי אותו בבירור אך הוא היה בתוך ההמון שזרק אבנים על כוח משטרה" (שורה 17 להודעה).
לפי הודעתו היו במקום 20 אנשים (שורה 19 להודעה).
לוחם 217 מתאר בהודעתו את המרדף אחרי מיידי האבנים, אשר ברחו לכל הכיוונים (שורה 5 להודעה). לפי הודעתו הוא ו- 189 רדפו אחרי המשיב 1 ואחיו, שניהם קפצו מהחומה, ולאחר מכן תפס 189 את המשיב 1 והשתלט עליו (שורות 9 – 10 להודעה).
לפי ההערכה של לוחם 217 היו במקום 40 מתפרעים (שורה 14 להודעה).