מדינת ישראל נ' זוהר(עציר)

החלטה

המדינה מבקשת לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 42397-03-12.

כתב האישום

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של עסקה אחרת בסם, ניסיון להחזקת סם שלא לצריכה עצמית וניסיון להכנסת חפץ אסור לבית הסוהר.

המשיב הינו עצור עד תום ההליכים בבית הסוהר גלבוע, ושהה במקום עם שני אסירים נוספים – מוסטפא סנעאללה (להלן: "מוסטפא") ומוחמד חסארמה (להלן: "מוחמד").

לטענת התביעה קשר המשיב עם אחרים לפעול על מנת להחדיר עבורו סם לבית הסוהר. בהתאם לקשר פנה המשיב לנהג מונית בשם מני חמו על מנת שיאסוף עבורו בחיפה שקית ציוד מאדם בשם מאור ויעבירה לבני משפחתו של מוסטפא בדיר אל אסד. התביעה טוענת כי הנאשם ידע שבתוך המגבת מוסלק סם מסוג בופרנורפין במשקל 6 גרם (להלן: "הסם"), שאותו ביקש להחדיר את תוך כתלי בית הסוהר.

במקביל, פנה למוחמד ומוסטפא ותיאם עימם כי הוא ידאג למגבת וסדין עבור מוחמד, ואחיותיו של מוחמד יחד עם בני משפחתו של מוסטפא שיקבלו את הציוד, יביאוהו עמם כשיגיעו לביקור בבית הסוהר ביום 12.3.12.

לטענת התביעה, תוכנית זו התממשה כמתוכנן, אך בעת בדיקת הציוד על ידי סוהרת התגלה סם בדפנות המגבת.

טענות הצדדים

עיקר טענות הצדדים נסבו על שאלת קיומן של ראיות לכאורה, המאשימה טוענת כי בידיה ראיות טובות להוכחת אשמת המשיב וביניהן חוות דעת מעבדה אנליטית, הודעות הסוהרות, הודעות שני האסירים ובני משפחותיהם, הודעת נהג המונית והכחשתו הגורפת של המשיב. עוד ציינה התובעת כי במהלך החקירה יצר המשיב קשר עם מעורבים והכינם לפניית המשטרה.

מנגד טען ב"כ המשיב כי אין כל ראיה הקושרת בין המשיב לסם. לטענתו אכן ניסה המשיב לסייע לאסיר אחר ולהעביר עבורו מגבת וסדין. אותה שקית ציוד שהובאה עבור האסיר עברה ידיים רבות ואין לדעת אם מדובר באותה שקית שנתפסה על ידי הסוהרות ומי הכניס לתוכה את הסם. עוד טען הסנגור כי שני האסירים הנוספים ניסו להרחיק עצמם מהציוד ולקשור בין המשיב לסם. לדברי הסנגור, טען אחד האסירים כי אינו מכיר את המשיב וכי זה פנה אליו יום לפני הביקור וטענה זו עומדת בסתירה לטענה כי המשיב ידע כי קוראים לאחיו חסן. לבסוף טען הסנגור כי השאלה האם מישהו פתח את השקית או התעסק איתה לא התבררה לעומקה וגם בשל כך אין לטענת הסנגור ראיות הקושרות את המשיב למיוחס לו.

הראיות לכאורה

אין חולק כי ביום 12.3.12 הגיעו בני משפחותיהם של מוסטפא ומוחמד לביקור בבית הסוהר גלבוע, וכי אמנה מעיקל אחותו של מוחמד, מסרה לבדיקת הסוהרת שקית בה נמצאה מגבת כחולה שבשוליה הוחבאו 6 גרם של סם מסוכן.

אמנה מסרה בו במקום כי קיבלה את השקית מידיה של סמירה סנעאללה, דודתו של מוסטפא שעמה הגיעה לביקור בכלא. סמירה אישרה את מסירת השקית, וסיפרה כי השקית נמסרה לה על ידי חסן סנעאללה, אחיו של מוסטפא ערב קודם לכן, בצירוף לפתק שנשא את השם "סמי זוהר".

כך עלה גם מעדויות הסוהרות מירב וייצמן ביטון וענבל זכאי דרעי.

בהודעתו מיום 12.3.12 אישר חסן סנעאללה כי מסר לסמירה את השקית. לדבריו, אחיו מוסטפא התקשר אליו וביקש כי יקבל שקית של בגדים מנהג מונית בעבור אסיר יהודי השוהה עמו באגף. נהג המונית יצר עמו קשר בשעות הערב של יום ראשון ולבסוף לאחר שלא הצליחו להיפגש מסר את השקית לאחר בשם עומר סאלח שהביא את השקית לחסן. לדברי חסן גם המשיב עצמו יצר עימו קשר והסביר כי אין לו ביקורים ועל כן ביקש שיעבירו את השקית בביקור המשפחה אצל מוסטפא.

בחקירתו מסר חסן את מספר הטלפון של נהג המונית.

נהג המונית, מני חמו (להלן: "מני"), אישר בהודעתו מיום 14.3.12 כי ביום א' התקשר אליו המשיב והזדהה כאחיו של אילן המוכר לו אישית. המשיב ביקש ממנו להעביר עבורו חבילת ציוד לבחור באיזור כרמיאל המגיע לביקור בכלא. מני הסכים והודיע כי השירות יעלה 250 ₪.

לבקשת המשיב הגיע מני בשעות הצהרים למקום אליו כיוון אותו המשיב, שם קיבל מאת בחור בשם מאור שקית שקופה פתוחה ובה מגבת וגרבים. כן מסר לו אותו בחור את הסכום עליו סיכם עם המשיב – 250 ₪.

בהמשך התקשר אליו המשיב בשנית ומסר לו מספר טלפון של בחור באיזור כרמיאל על מנת שיעביר לרשותו את הציוד. כך יצר מני קשר עם חסן סנעאללה.