מדינת ישראל נ' הייב ואח'

גזר דין לגבי נאשמים מס' 3 - 4

1.נגד ארבעת הנאשמים הוגש כתב אישום בן שלושה אישומים. האישום הראשון התייחס לכל הנאשמים, האישום השני התייחס לנאשם הראשון בלבד ואילו האישום השלישי התייחס לנאשם הרביעי בלבד. מאחר וענייננו בגזר דין בנאשמים השני והשלישי, לא אפרט את האישומים המופיעים בכתב האישום ואשר אינם נוגעים אליהם.

2.על פי עובדות האישום הראשון, סמוך לשעה 01:30 ביום 26.2.11 נהג וג'די הייב (להלן – וג'די) ברכב מסוג פיאט פונטו בתוך הכפר טובא זנגרייה ולצידו ישב הנאשם מס' 3. כשנקרא וג'די על ידי שוטרים שנסעו בסמוך, ברכב משטרתי, לעצור מנסיעתו, הוא נמלט מפניהם תוך כדי נסיעה פראית ומסוכנת. המרדף הפך למרדף רגלי, שבסופו נתפס וג'די והוכנס לרכב המשטרתי. סביב אותו רכב התאספו הנאשמים ואחרים, ותקפו בדרכים שונות את ארבעת השוטרים שהיו בו ולידו. בין השאר, הכה הנאשם מס' 3 בגבו ובראשו של אחד השוטרים שעמד מחוץ לרכב המשטרתי. הנאשם מס' 2 קלל את השוטרים. כאשר הנאשם מס' 1 משך את וג'די אל מחוץ לרכב, סייעו לו בכך הנאשמים מס' 2 ו-3. בהמשך התפתחה מהומה, שכללה התפרעות של הנאשמים ואחרים, וגרימת חבלות לשוטרים אשר הובליה לטיפול רפואי בבית החולים.

ארבעת הנאשמים הואשמו בביצוע העבירות הבאות:

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיפים 274(1), 274(3) ו-29 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן - חוק העונשין).

הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיפים 275 ו- 29 לחוק העונשין.

התנהגות פסולה במקום ציבורי - עבירה לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

סיוע לבריחה – עבירה לפי סעיף 258(1) ו-29 לחוק העונשין.

3.ביום 28.8.11 הוגש כתב אישום מתוקן לגבי נאשם מס' 4, במסגרת הסדר טיעון. הוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, שכללו שני אישומים, הורשע בביצוע העבירות המנויות לעיל ועבירה של התנגדות למעצר חוקי, ונדון לששה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.

4.ביום 26.9.11 הוגש כתב אישום מתוקן לגבי הנאשמים מס' 1 – 3, במסגרת הסדר טיעון. הפרק העובדתי בכתב האישום המתוקן הצטמצם עד מאד. הנאשם מס' 2 תואר כמי שצעק וקילל את השוטרים ואילו הנאשם מס' 3 (כמו גם הנאשם מס' 1) הפריע לשוטרים מלבצע את תפקידם. הנאשם מס' 2 הואשם בביצוע עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי, ואילו הנאשם מס' 3 (כמו גם הנאשם מס' 1) הואשם בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשמים מס' 1 – 3 הודו והורשעו בביצוע העבירות בהם הואשמו על פי כתב האישום המתוקן. הנאשם מס' 1 נדון לששה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של אלימות או עבירה כלפי עובד ציבור, לרבות שוטר.

הגיעה העת לגזור את דינם של הנאשמים מס' 2 ו-3.

5.נאשם מס' 2

על פי התסקיר, הנאשם מס' 2, יליד 1986, גדל ללא אב, ללא דמות הורית מציבת גבולות, ונאלץ למלא כלפי אחיו תפקיד הורי, כסיוע לאמו החולה. הוא סיים שתים עשרה שנות לימוד, אך עקב בעיותיו הבריאותיות ונכותו הוא אינו עובד. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הינו בעל מוקד שליטה פנימי ויכולת להתבוננות ביקורתית עצמית, וללא דפוסים עבריינים מושרשים. אין הוא מעוניין בהליך טיפולי, על אף שלדעת קצינת המבחן יש לכך מקום. כאלמנט שיקומי ומרתיע היא המליצה על שירות לתועלת הציבור במחלקת הנוער שבלשכה לשירותים חברתיים בטובא – זנגרייה בפיקוח שירות המבחן.

בא כוח המאשימה הצביע על קיומו של עבר פלילי לנאשם זה (ת/1) – הרשעה אחת משנת 2006 בעבירה של פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה.

הסנגור הדגיש את הודיית הנאשם מס' 2 במסגרת הסדר הטיעון, את חרטתו ואת נסיבות ביצוע העבירה, שנועדו – כך טען – להגן על אחיו שנעצר על ידי המשטרה.

הנאשם עצמו הביע חרטה.

6.נאשם מס' 3

על פי התסקיר, הנאשם מס' 3, יליד 1991, הינו אדם מופנם, בעל כוחות "אגו" והערכה עצמית נמוכים, יכולות אינטלקטואליות וורבליות דלות, אינו יודע קרוא וכתוב, אולם אין הוא אישיות אנטי סוציאלית או בעלת פתולוגיה התמכרותית כלשהי. לנוכח המתיחויות בקרב בני משפחתו המורחבת הוא חי בתחושות תסכול וחש מאוים, אך עובד ומנסה לשמור על אורח חיים יציב. קצינת המבחן סברה כי אין ביכולתו להפיק תועלת ממעורבות טיפולית, והמליצה על שירות לתועלת הציבור במתנ"ס שבטובא – זנגריה ועל הטלת עונש מאסר מותנה.

בא כוח המאשימה ציין כי לנאשם זה אין עבר פלילי. הוא ביקש להשית עליו קנס כספי בנוסף למאסר המותנה אודותיו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון.

הסנגור הדגיש את הודיית הנאשם מס' 3 במסגרת הסדר הטיעון, את חרטתו, את מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו וביקש להימנע מהטלת קנס.